שמעון יוז'וק
הרב שמעון אריה יוז'וק (תרע"ו, 1916 - תשנ"ג, 1993) היה דיין ואב"ד וכן חבר מערכת "אוצר הפוסקים".
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה מוטלה שבמחוז פינסק לחיים חלוונה יוז'וק וללאה, בת משה אליעזר הכהן בייער ממוטלה. למד בישיבת נובהרדוק בפינסק, משם עבר לישיבת ברנוביץ' והיה מתלמידיו של הרב אלחנן וסרמן. זיכרונותיו משם מתוארים בביוגרפיה של הרב וסרמן, 'אור אלחנן', מאת אהרן סורסקי. בהמשך למד בישיבת מיר.
בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל. למד בישיבת בית יוסף בבני ברק, שבראשה עמד דודו, הרב מתתיהו שצ'יגל. בשל התקרבותו ומגעו עם קבוצת חלוצים ציוניים שהתיישבה בסמוך לישיבה בניגוד לעמדת ראשי הישיבה, סולק מהישיבה עם חברו שמואל בן ארצי[1]. אלא שיוז'וק המשיך במסלול הישיבתי. הוא הוסמך לראשונה מרבה של בני ברק, הרב יוסף צבי קליש. בשנת תרצ"ח (1938) עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים.
בקיץ תרצ"ג נשא לאשה את צירה, בתו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת. לאחר נישואיו למד בכולל "אוהל תורה" של הרב שמואל יצחק הילמן. אחר כך עבד כחבר מערכת באוצר הפוסקים. בשנת תשי"ח (1958) קיבל "תעודת כושר" לדיינות. היה חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה במשך שנים. אחר כך כיהן כאב בית הדין בנתניה. מסר שיעורי תורה בבית הכנסת "מקור חיים" ובבית הכנסת הגדול בפתח תקווה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו הם: הרב מאיר בנימין - מחבר ספרי "אמרי בנימין" על מסכתות הש"ס, הרב חיים - מחבר ספרי "שמועת חיים" על מסכתות הש"ס (נשוי לנכדת הרב יעקב ישראל קניבסקי), הרב יוסף ישר - רבה הראשי האשכנזי של עכו.
אחיו הבכור הוא ד"ר דב ירדן. אחיו הצעיר, שמואל ירדן, תיעד את הווי עיירת מולדתם בספר "סיפורה של מוטלה". אחותם היא תמה (פרומה) אשת הרב יוסף רוזנטל ר"מ בישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בפינסק, שניהם נרצחו בשואה[2].
דודותיו, אחיות אימו, שרה ומרים, היו נשואות בהתאמה לרב אברהם יצחק גרשונוביץ ולרב מתתיהו שטיגל (שצ'יגל).
בן דודו הוא הסופר והעיתונאי אריה אביב"י, אביו של הרב יוסף אביב"י.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם ייסוד "אוצר הפוסקים" נבחר לחבר המערכת והטביע חותמו על סגנון וצורת העבודה. כמו כן הרבה לכתוב ולחדש בכל תחומי העניין היהודיים, ומאמרים תורניים וסקירות ספרים פרי-עטו ראו אור בכתבי עת תורניים כמו: המאור, תבונה (כתב עת).
בשנת תשנ"ד, לאחר מותו של הרב יוז'וק, הדפיס הרב מיכל יהודה ליפקוביץ מתוך כתביו את מהדורתו המוערת לספרו של רב האי גאון "משפטי שבועות". הספר נדפס כנספח לספרו הגדול של רב האי גאון "המקח והממכר" העוסק בדיני קניין במשפט העברי, ובדרכי הקניין.
ערך רשימת שמות אנשים ונשים מתוך אלפי גיטין שנכתבו בבתי-הדין הרבניים בארץ ישראל. רשימותיו נדפסו במהדורת סטנסיל, ואחר זמן הוקלדו ומופיעים במאגר שמות גיטין של הרבנות הראשית לישראל[3] וכן בתכנת המחשב אוצרות התורה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בר-אוריין (עורך), 100 שנים רבנות ורבנים בפתח תקווה (תרל"ח-תשל"ח), בהוצאת הרבנות הראשית לפתח תקווה, תשל"ח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה טיקוצינסקי, שמואל בִּילְגוֹרַיֶיער, אתר 'מוסף שבת' של מקור ראשון, נובמבר 2011
- ^ אריה אביב"י (יוזוק), ואני בגולת סיביר עמ' 8-9.
- ^ [1] מאגר שמות גיטין
