דב ירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דב ירדן
1911 –‏ 1986
Dov Yarden.jpg
דב ירדן, 1978
תרומות עיקריות
מהדיר השירה העברית של משוררי תור הזהב בימי הביניים
נתונים נוספים
ענף מדעי בלשנות
נולד 17 בינואר 1911
נפטר 19 בספטמבר 1986 (בגיל 75)
ארצות מגורים פולין, ישראל
הערות

סופר

דב ירדן (יוז'וק) (17 בינואר 1911 - 19 בספטמבר 1986) היה בלשן, מהדיר שירת ימי הביניים, מתמטיקאי, וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב ירדן נולד בעיירה מוטלה שבמחוז פינסק באימפריה הרוסית (ולאחר המלחמה בפולין; כיום בבלארוס), בנם של חיים חלוונה יוז'וק[1] ולאה לבית באייר.

את לימודיו החל בישיבת נובהרדוק שבביאלה פודלסקה והמשיך בישיבות פינסק, שדלץ, ברנוביץ' וקוברין. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני" בבירה ורשה ובו נסמך לרבנות. בשנת תרצ"ו-1935 עלה לארץ ישראל ובה המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, בה קיבל תואר מוסמך למתמטיקה ודוקטור ללשון וספרות עברית.

ירדן לימד במספר בתי ספר יסודיים ותיכוניים בירושלים ובבני ברק, בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, במכללה ללימודי היהדות בלוס אנג'לס, ובאוניברסיטת חיפה.
פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בספרים, חוברות ועיתונים שונים.

בשנת 1939 נשא לאישה את רחל אורנשטיין, אחותו של הרב יצחק אביגדור אורנשטין, רב הכותל בתקופת המנדט הבריטי. לדב ורחל נולדו 5 ילדים. הבכור, משה ירדן (יליד 1942), היה פרופסור מן המניין למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לאלגברה ותורת המספרים ע"ש סיסי ואהרן בר.[2]

אחיו של ירדן, הרב שמעון יוז'וק, היה דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה, ואחר כך אב בית הדין הרבני בנתניה. אח אחר, שמואל ירדן, חיבר את הספר "סיפורה של מוטלה". ירדן הוא בן דודו של העיתונאי אריה אביב"י.

בשנת 1986 נפגע ירדן אנוּשות בתאונת דרכים מפגיעת אופנוע במעבר חצייה. נפטר ב-19 בספטמבר בירושלים. נקבר בגבעת שאול.[3]

פרסומים, כתיבה והוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דפים למתמטיקה ולפיזיקה לנוער הלומד, תש"ד-תש"ז
  • רבעון למתמטיקה, י"ג כרכים בשנים תש"י- תשי"ט;
  • (באנגלית) 3 ספרים מתמטיים;
  • Dov Jarden, Recurring Sequences: A Collection of Papers, Israel: Riveon Lematematika, 1958.‎

מילונאות, בלשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם אבן-שושן ודב ירדן (עורכים), מִלון עממי מנֻקד ומצֻיר, ירושלים: קרית ספר, תשי"ד. (באותה שנה ראה אור במקביל גם "מִלון כיס מנֻקד ומצֻיר") (שני המילונים הופיעו בהדפסות ומהדורות נוספות; בהן: "מלון עממי מנֻקד ומצֻיר : ... 10000 מלים, 1000 ציורים", תש"מ)
  • מדרש לשון: ניבים ופתגמים בגלגוליהם, ירושלים: קרית ספר, תשט"ז.[4]
  • שמואל אשכנזי ודב ירדן, אוצר ראשי תבות בלשון ובספרות מימי קדם ועד ימינו, ירושלים: ר' מס, תשכ"ה. (הופיע ביותר מ-5 מהדורות נוספות)
  • ד. ירדן, א[ריה] קומיי, מִלון שלם עברי-ספרדי: עם תקציר הדקדוק העברי בספרדית, ירושלים: אחיאסף, תשכ"ז 1966. (הופיע במהדורות נוספות)
  • בריקות: רעיונים ומכתבים ניבים ופתגמים רובם משלי ...; בעריכת שמואל ירדן, ירושלים: הוצאת המחבר, תשמ"ג.

שימש כעורך מדעי במספר מילונים:

שירת ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשון המחברות של עמנואל הרומי, דיסרטציה, בהדרכת פרופ' נ. ה. טור-סיני, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשי"ד 1954.
  • מחברות עמנואל הרומי: מותקנות על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, עם מבוא, פירוש, מקורות, נספחות ומפתחות, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ז.[5] הדפסה שנייה בשני כרכים: תשמ"ה-1985:
    • כרך א': מבוא, מחברות א–טו.[6]
    • כרך ב': מחברות טז–כח, נספחות, מפתחות.
  • דיואן שמואל הנגיד, מתוקן על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מבוא, פרוש, מקורות, שִנויי נֹסח, רשימות, מפתחות, מלון וביבליוגרפיה, 3 כרכים:
    • בן תהילים, תשכ"ו-1966. (הוצאה שנייה: תשמ"ה-1985)
    • בן משלי, תשמ"ג.
    • בן קהלת, תשנ"ב-1992.
  • שְׁפוּנֵי שירה: שירים ופיוטים מימי הבינים מכונסים מתוך כתבי יד, ערוכים ומבוארים, ירושלים: הוצאת המחבר, תשכ"ז-1967.
  • קובץ שירי חול, לרבי שלמה אבן גבירול: על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, כונסו ונערכו על ידי נחמיה אלוני ודב ירדן, ירושלים: [חמו"ל], תשכ"ט-1969. (הקובץ מכיל את כל שירי החול החדשים שנדפסו לאחר תרצ"ב)
  • קבץ שירי קדש, לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, כֻּנסו ונערכו על ידי דב ירדן, ירושלים: [חמו"ל], תשכ"ט-1969.
  • שירי הקודש לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד ודפוסים, עם פרוש, מקורות, גרסאות, מבוא, מפתחות, מלון וביבליוגרפיה, ירושלים:
    • כרך א', ראש השנה ויום הכפורים, תשל"א-1971.[7] (הדפסה שנייה: תשל"ז-1977; הדפסה שלישית עם תוספת שיר חדש: תשמ"ו-1986)
    • כרך ב', שלש רגלים ויתר השירים, הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תשל"ג-1973. (מהדורה שנייה עם תוספות ותקונים: תש"ם-1980)
  • שירי החול לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי-יד ודפוסים, עם פרוש, מקורות ומקבילות, מבוא, מפתחות, מלון וביבליוגרפיה, ירושלים: (דפוס קרית נוער):
    • כרך א', תשל"ה-1975. (הדפסה שנייה: תשמ"ה-1984)
    • כרך ב', תשל"ו-1976. (הדפסה שנייה: תשמ"ה-1984)
  • שירי הקודש לרבי יהודה הלוי, על פי כתבי יד ודפוסים, עם פרוש, מקורות ומקבילות (מבוא, מפתחות, מלון וביבליוגרפיה), ירושלים: הוצאת המחבר:
    • כרך א': מועדי החרף, תשל"ח-1978.[8]
    • כרך ב': מועדי הקיץ, תשל"ט.
    • כרך ג': יתר השירים, תשמ"ב.
    • כרך ד': שירי ציון, שירי כלולות, שירי קינות, שירים שונים, שירי הספדים ושירים נוספים, תשמ"ו-1985. (הדפסה שנייה: יורשי דב ירדן, תשמ"ח-1988)
  • יד לתשורה: שירי ציון לרבי יהודה הלוי, מבֹארים בידי דב ירדן, ירושלים: הוצאת המחבר, תשמ"ב.
  • שירים חדשים, לרבי אלעזר בן יעקב הבבלי: על פי כתבי יד ודפוסים, עם פרוש ומקורות ללשון ולענין, ירושלים: הוצאת המחבר, תשמ"ד-1984.
  • שירי קינה לרבי יוסף בן ששת אבן לטימי, ירושלים: תשמ"ו.

בתרגום:

  • Shelomoh Ibn Gabirol, La corona del regno e poesie religiose; a cura di Eliseo Poli, Roma: Città Nuova Editrice (Tradizione d'Israele),‪ 1990. (תרגום לאיטלקית ממהדורותיו של ירדן מהשנים 1979–1986)

שימש כעורך מדעי של "תיאור כתבי היד העבריים", סינסינטי, אוהיו: היברו יוניון קולג'.

ספרות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בממלכת הדממה: אגדת קדומים; ציֵּר: בנימין גביש, ‬ירושלים: [חמו"ל], תשל"ב.[9]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירי נעורים, ירושלים: [חמו"ל] (דפוס קרית נוער), תשל"ט.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום עליכם, סִפורים חדשים; מתורגמים בידי דב ירדן ... בלוית ציורים, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת המחבר, תשל"ה.[10] (התוכן: כרך א: ימים טובים. -- עניים ועליזים; כרך ב. כתריאלים. -- מונולוגים. -- ספורי רכבת)
  • שרה שבת, פון היים צו היים / מבית לבית: מנסוז' לבית אלפא: שירים; עברית: דב ירדן, ירושלים: הוצאת המתרגם, תשמ"ו 1986.
  • סרגי טימופייביץ' אקסקוב (אנ'), הפרח האדמוני: סִפור הסוכנת בלהה, תרגם מן המקור הרוסי: דב ירדן, ירושלים: הוצאת המתרגם, תשמ"ו.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון דגון, תולדות המתימטיקה הקדומה; בעריכת דב ירדן, תל אביב: דביר ('דביר לעם'), תשט"ז 1955.
  • א[הרן] ל[ייב] פוליק, חורבן מוטלה; תורגם ועובד על ידי שמעון יוז'וק; בעריכת דב ירדן, ירושלים: ועד יוצאי מוטלה בישראל, תשט"ז.
  • מרדכי טמקין, שירי ירושלים, מהדורה ב מורחבת ומתוקנת; הובאה לדפוס על ידי דב ירדן, ירושלים: יפה-נוף, תשכ"ט 1969.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרגומיו
ממאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אביו ראו: אריה אביב"י (יוזוק)זכרון להולכים | ר' חלוונע יוזוק ז"ל: (שלושים למותו), הצופה, 31 בינואר 1954.
  2. ^ הדף של פרופ' משה ירדן, אתר אוניברסיטת תל אביב.
  3. ^ ד"ר דב ירדן, מעריב, מודעת אבל, 3 בנובמבר 1986 (מודעה).
  4. ^ ט. פרשלמדרש לשון, חרות, 1 באפריל 1956; מ. מרחב, מדרש לשון, הצופה, 15 במאי 1956, המשך; י. זמורהפרקים קטנים: פרקי-חיים של יצירי-לשון, דבר, טור 2, 12 באוקטובר 1956.
  5. ^ ביקורת: שמואל אשכנזי, 'מחברות עמנואל הרומי, הוצאת דב ירדן', קרית ספר לה (תש"ך), 157–162.
  6. ^ ביקורת: פנינה נוה, '"מחברות עמנואל" בלבוש חדש', תרביץ כט, א (תש"ך), 99–111.
  7. ^ י. זמורהשיר-קודש לרשב"ג, דבר, 12 במרץ 1971.
  8. ^ ביקורות: בנימין בר-תקוה, 'על שירי הקדש של ריה"ל (להופעת מהדורתו של דב ירדן)', סיני פג (תשל"ח), קפד–קפח. Tamani, Giuliano- "דב ירדן (מהדיר), "יהודה הלוי, שירי הקדש" (1978)"
  9. ^ ספרים חדשים - עיון ראשון | אגדת קדומים, מעריב, 20 באפריל 1973.
  10. ^ ביקורת: שולמית קוריאנסקי, שלום עליכם בתרגומים חדשים, דבר, 12 במרץ 1976, המשך.