חסידות סקרנביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמעון מסקרנביץ

חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא. מקים החסידות היה רבי שמעון קאליש, בנו של רבי מנחם מנדל מוורקא.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמעון קאליש היה בנו השני של רבי מנחם מנדל. רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי יצחק מוורקא, והחל לשמש כאדמו"ר אחר פטירת תלמידו של אביו רבי שרגא פייבל מגריצא (אבי שושלת אלכסנדר). לאחר פטירת רבי מנחם מנדל פנו רוב חסידיו אל תלמידו רבי בעריש מביאלה ומיעוטם אל בנו הגדול רבי שמחה בונים מאוטבוצק. רבי שמעון קאליש, וגיסו רבי יעקב דוד טננבוים הלכו עם רוב החסידים אל רבי בעריש. לאחר פטירת רבי בעריש, פנו רוב החסידים אל רבי יחיאל מאלכסנדר. רבי יעקב דוד החל לכהן כאדמו"ר עצמאי בנדרזין, וגיסו רבי שמעון קיבל את מרותו. רבי יעקב דוד חיבר ספר בשם "ישרש יעקב". נפטר בה' בכסלו תרמ"ח. בנו רבי חיים, תלמידו של רבי בעריש ותלמידו של אביו, נסע אחר פטירתו לדודו רבי שמעון ולאחר פטירת דודו החל לכהן באדמו"רות. היה מפורסם כגדול בתורה. חיבר הגהות על ספרו של אביו וכן את הספר רעיוני תורה. נפטר בה' באייר תרצ"א.[1] ילדיו היו הרב דב, רב בביסקיט וחתניו בן דודו רבי ישראל יצחק קאליש ורבי צמח דוד איגר (בנו של רבי אברהם מלובלין).

רבי שמעון נולד בי' בניסן תרי"ח. היה חתנו של הרב דוד אליהו בנט. בשנת תרמ"א החל לכהן באדמו"רות בטורטשין ולאחר מכן בסקרנביץ (פולנית: Skierniewice). היה מפורסם כפיקח. נפטר בכ' בתשרי תרפ"ז. חמישה מבניו כיהנו אחריו כאדמו"רים, הגדול שבהם היה בנו השני רבי ישראל יצחק. (כמו כן החל לכהן אחר פטירתו, אחיינו רבי חיים טננבוים מנדרזין).

רבי שמעון שלח רבים מחסידיו לארץ ישראל, וקבוצה מחסידיו בנתה את העיר בני ברק, בהם ראש העיר הראשון, יצחק גרשטנקורן.

בניו של רבי שמעון קאליש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ
  • רבי מרדכי מנחם מאוטבוצק. חתן רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטין (מגזע ראדזימין). עסק במסחר, ולאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות. התגורר גם בסקרנביץ ובוורשה. נפטר בי"ח באדר תרפ"ט.[2]
  • רבי ישראל יצחק מסקרנביץ. חתן בן דודו רבי חיים מנדרזין. חסידיו נמנו באלפים. בשואה ברח ונתפס על ידי הגרמנים ונשלח למחנות בגרמניה ומשם נשלח לוורשה שם נפטר בכ' בחשוון תש"ב. חתנו היה הרב יצחק צבי שצדרוביצקי (בנו של רבי מאיר שלום מביאליסטוק).
  • רבי יוסף צבי, נולד בערך בשנת תרמ"ו. היה חתנו של רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. היה רבה של קרטשוב משנת תרפ"ה, לאחר פטירת אביו אדמו"ר, כיהן כנשיא אגודת ישראל בוורשה. בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן כרבה של בני ברק עד תרצ"ו. נפטר בא' באדר תשי"ז. חסידיו פתחו בית כנסת גם ברחוב העבודה בתל אביב, הקיים עד היום. חתנו היה רבי מנחם נחום טברסקי (מגזע הורניסטייפול).[3]
  • רבי יעקב יהודה מבלוינה. היה חתנו של רבי ישראל אהרן מאופוטשנה (מגזע נישכיז). היה חסידו של אחיו הגדול רבי מרדכי מנחם, ולאחר פטירתו של אחיו כיהן זמן מועט באדמו"רות. נפטר בי"ט בתשרי תר"צ.
  • רבי דב מלוביטש. היה חתנו של רבי אברהם מזארוויצה (צאצא של רבי משה לייב מסאסוב). גם הוא היה חסידו של אחיו הגדול והחל לכהן אחר פטירתו. הקים ישיבה בשם "שם משמעון". בזמן השואה חסידיו שיחדו את הנאצים ב-50,000 דולר על מנת להצילו. הנאצים לקחוהו במטוס ונחתו באמצע הדרך שם הרגוהו עם משפחתו.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן נוסף של רבי יעקב היה הרב יהושע משה. נפטר י"ב באדר תרס"ו.
  2. ^ אודותיו ראו: מ.י מורגנשטרן, ‏בית יעקב - גיליון 94, "האדמו"ר רבי מנדלי קאליש זצ"ל, מסקרנוביץ", עמ' 23-22, באתר HebrewBooks
  3. ^ [1], [2], [3]
  4. ^ יצחק אלפסי, שם.