נורדשטרן
נורדשטרן (בגרמנית: Neu Drontheim), הייתה התוכנית של גרמניה הנאצית ליצירת מטרופולין גרמני חדש בנורווגיה הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה. העיר ופרווריה היו צפויים להכיל אוכלוסייה של 250,000–300,000 תושבים גרמנים[1].
אתר הבנייה של העיר היה ממוקם כ-15 קילומטרים דרומית מערבית לעיר טרונדהיים. מיקומה של העיר נבחר בגלל החשיבות האסטרטגית המשמעותית של פיורד טרונדהיים לצבא הגרמני, העיר הייתה אמורה להיבנות בצמוד לבסיס צי גדול שהיה מעניק לגרמניה שליטה ימית חסרת תקדים באזור צפון האוקיינוס האטלנטי, בשל כך, תוכנית זו גם קיבלה את תמיכתם הנלהבת של בכירי הקריגסמרינה: אריך רדר וקרל דניץ[2].
קנצלר גרמניה, אדולף היטלר חזה שהעיר תהפוך ל"סינגפור הגרמנית"[3][4].
חשיבות אסטרטגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיבוש נורווגיה על ידי הוורמאכט הציג בפני ההנהגה הצבאית של גרמניה הנאצית הזדמנויות חדשות להתרחבות טריטוריאלית. אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבותו האסטרטגית של האזור עלתה בהסקת המסקנות שלאחר כישלון הלופטוואפה להכניע את הממלכה המאוחדת במהלך הקרב על בריטניה, כחלק מהסקת המסקנות הבינו הגרמנים כי הדרך האחרת להכניע את בריטניה היא קרב ימי, דבר שידרוש נמלים ובסיסים רבים בחופי הים הצפוני. בנוסף לכך, בסיס באזור הזה היה מקל על משלוחי עפרת ברזל משוודיה הנייטרלית לגרמניה. בשל סיבות אלו החליטו אנשי הפיקוד העליון של הוורמאכט כי יש חשיבות רבה לכיבוש נורווגיה בכלל ואזור פיורד טרונדהיים בפרט.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הכנה על האפשרות להפוך את המפרץ סביב טרונדהיים לבסיס ימי חדש של חיל הים הגרמני כבר החלה לפני בקשתו הרשמית של קנצלר גרמניה, אדולף היטלר ב-1941. היטלר הגיע למסקנה שהקמת נמל חדש במקום תחייב את הגרמנים להקים עיר גדולה בת לפחות כ-250,000 תושבים. הוא כינה את העיר החדשה "נורדשטרן" (כוכב הצפון).
כדי לארגן ולבצע את כל התכנון הדרוש להקמת העיר מינה היטלר את אדריכלו האישי, אלברט שפר למנהל הפרויקט[5]. במאי 1941 קיבל שפר את התוכניות להקמת בסיס הצי והמספנה באזור. חודש לאחר מכן, בפגישה בין היטלר לבין שפר ומפקד הקריגסמרינה, אריך רדר נקבע מיקומה המדויק של העיר. היטלר דן פעם נוספת בעיר ובבסיס הצבאי שהיה אמור לקום בצמוד אליה בוועידת חימוש שנערכה ב-13 במאי 1942.
ב-1943 החלו העבודות לשיטוח הקרקע. כדי לספק לאתרי הבנייה הרבים כוח אדם, נבנו מחנה עבודה ומנחת תעופה במקום. בנוסף לכך, עבור היטלר הוכנו מפת מיוחדות של העיר ואף דגם מיניאטורי מפורט מאוד שלה שנהרס בקרב על ברלין כחלק מהפצצות בעלות הברית בשלהי המלחמה.
נטישת הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שמהלך המלחמה התהפך נגד גרמניה עם התבוסה בקרב סטלינגרד, הבנייה הופסקה בסופו של דבר והושבתה ללא הגבלת זמן. בנובמבר 1944 פוטרה רוב אנשי הקצונה בקריגסמרינה והתוכנית נזנחה לצמיתות[6]. את השרידים המעטים הקיימים של יסודות הבטון עדיין ניתן לראות בחופי פיורד טרונדהיים[7].
תכנונים למבנים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר הייתה אמורה להכיל כ-300,000 תושבים גרמנים (יותר מפי שלושה מגודלה של טרונדהיים באותה תקופה) והיו אמורים להיבנות בה כ-55,000 בתי מגורים. מלבד זאת, בעיר היה אמור לקום מוזיאון אומנות ענק המכיל רק יצירות של ציירים גרמנים (וזאת כחלק מהמלחמה הגרמנית באמנות מנוונת)[8]. כמו כן, תוכננו כבישים רבים באזור כחלק ממערך אוטובאן מקומי שהיה מתחבר לדרום מערב שוודיה ולחופיה של דנמרק.
בסיס חיל הים עצמו תוכנן להכיל מספר מספנות נרחבות ובסיסי ספינות עבור הצי הגרמני, שעל פי התכנונים היה אמור להכיל מאות צוללות, עשרות ספינות ענק ומספר נושאות מטוסים. לטענת היטלר, הפרויקט היה הופך את אחיזת האימפריה הבריטית בסינגפור כמעוז צבאי ל"משחק ילדים" בהשוואה לאחיזת גרמניה בפיורד טרונדהיים[9].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Spotts, p. 331.
- ^ Thomas, Charles S.: The German Navy in the Nazi Era. Naval Institute Press, 1990.
- ^ Rothwell, Victor: War Aims in the Second World War: the War Aims of the Major Belligerents 1939–45, page 37. Edinburgh University Press, 2005.
- ^ Spotts, p. 33.
- ^ Speer, Albert: Inside the Third Reich, page 260. Macmillan Compamny, 1970.
- ^ Zetterling, Niklas; Tamelander, Michael: Tirpitz: The Life and Death of Germany's Last Super Battleship. Casemate Publishers, 2009.
- ^ Åldstedt, Finn: Hitlers drøm om Trondheim. Adressa, published 1 September 2006. (In Norwegian). Retrieved 9 August 2010.
- ^ Weinberg, Gerhard L. (2005). Visions of Victory: the Hopes of Eight World War II Leaders, page 26. Cambridge University Press.
- ^ Irving, David (1977). Hitler's War. Viking Press.