נחום זיו-אב
 | |
| נחום זיו-אב | |
| לידה | 22 בדצמבר 1908 |
|---|---|
| פטירה | 16 באוקטובר 1954 (בגיל 45) |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק  |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 ההגנה משטרת ישראל |
| תקופת פעילות | 1948–1949 (כשנה) |
| דרגה |
 ניצב (משטרה) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחוז תל אביב | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל מחלקה בחברת חשמל, פעיל ציבור | |
נחום זיו-אב (22 בדצמבר 1908 – 16 באוקטובר 1954)[1] היה ניצב במשטרת ישראל ובכיר בארגון ההגנה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיו-אב נולד בסמולנסק והתחנך חינוך עברי על ידי מורה פרטי, הסופר אהרון לובושיצקי[2]. בסיום לימודיו התיכוניים השתלם שנתיים בבית ספר גבוה לכלכלה, מהם פסק בעקבות עלייתו עם הוריו לארץ ישראל. התיישב עמם במגדיאל ועסק בחקלאות ולתקופה קצרה כעגלון.[3] זיו-אב היה פעיל באגודת בני בנימין[4] ומזכיר האגודה[5] וכתב מאמרים בדואר היום, בהם הביע עמדות נגד מפלגות הפועלים[6]. כן היה פעיל במכבי במגדיאל[7] ובארץ ישראל[8]. זיו-אב היה פעיל בנושא משק החלב של מושבות האיכרים[9], ובשנת 1936 נבחר ליושב ראש קואופרטיב גולן לשווק חלב[10]. בשנת 1933 היה מזכיר ועד מושבות השרון[11].
היה חבר ההגנה ומשנת 1938 נשא בתפקידים בכירים בארגון[12][3]. טרם הקמת המדינה שימש מפקד מרחב תל אביב[13].
עם קום המדינה והקמת משטרת ישראל מונה זיו-אב למפקח מחוז תל אביב[14] והדרום בדרגת ניצב. תפקיד זה מילא כשנה בטרם פרש מהמשטרה. לאחר מכן היה מנהל מחלקת כוח אדם במחוז הדרום של חברת החשמל[15].
בפעילותו הציבורית לאחר קום מדינת ישראל, היה ממייסדי ארגון חברי ההגנה בישראל (1949), ושימש יו"ר מרכז הארגון עד לפטירתו[3]. זיו-אב ייעד לארגון תפקיד של גיוס ותיקי ההגנה להירתמות למען בניין מדינת ישראל, סיוע בקליטת העלייה ובענייני ביטחון[16] וביקש שחבריה יובילו את המדינה הצעירה. משאלתו של זיו-אב לא נתקיימה והוא התאכזב מדחיקת ותיקי ההגנה הצידה[17].
זיו-אב שינה את עמדותיו, התקרב להסתדרות הכללית[18], היה שופט בבית הדין העליון של הסתדרות העובדים הכללית, הצטרף למפא"י[19] ונבחר למזכירות מחוז תל אביב. היה חבר חוג "המעורר" במפלגה[20].
שימש פרשן צבאי בעיתון "מעריב" בשם העט מ. גונן[21]. זיו-אב היה חבר הנהלה בהוצאת הספרים "עיינות" וחבר הנהלת מועדון התעופה בישראל.
באוקטובר 1954 נפטר לאחר מחלה ממארת ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק[22].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936 נשא את חיה בת יעקב ושרה ויין, ולהם שלושה ילדים: אברהם, אלינה ויעקב.[3] אחיו יצחק זיו-אב היה סופר ואיש-ציבור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אל תשליכני לעת זקנה, דבר, 6 באוקטובר 1954
- א. שמיר, לזכר נעדרים, נחום זיו אב, דבר, 10 באוקטובר 1955
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ א. שמיר, נחום זיו אב, דבר, 16 בנובמבר 1954
- ^ 1 2 3 4 דוד תדהר (עורך), "נחום זיו-אב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1880
- ^ בהסתדרות בני בנימין, דואר היום, 25 בנובמבר 1934
בסניף בני בנימין, דואר היום, 27 בנובמבר 1934 - ^ א. אשכנזי, בסניף בני בנימין, דואר היום, 23 במאי 1935
- ^ נחום זיו אב, היקח הפועל חלק במכביה?, דואר היום, 22 בינואר 1935
נחום זיו אב, התרמית המתחסדת, דואר היום, 7 באפריל 1935
צבור האכרים ותנועת המכבי, דואר היום, 16 בספטמבר 1935 - ^ במכבי בשרון, העם, 18 במאי 1931
- ^ לכנוס הצופים ליד המכביה, הארץ, 1 בפברואר 1932
- ^ הגליל הרוצה לקום, דואר היום, 15 באפריל 1935
ושוב לבעיית שוק החלב, דואר היום, 7 בינואר 1936 - ^ אלף נון, קואופרטיב "גולן", דואר היום, 22 בינואר 1936
- ^ בועד מושבות השרון, דבר, 13 במרץ 1933
כביש הרצליה רכבת ייסלל, דבר, 8 באוגוסט 1933 - ^ נחום זיו אב איננו, דבר, 17 באוקטובר 1954
- ^ שתי הפרוטקציות של חיים לבנון, מעריב, 26 בדצמבר 1952
- ^ דיון בענייני הבטחון, הצופה, 11 ביוני 1948
- ^ נחום זיו אב ז"ל, דבר, 17 באוקטובר 1954
- ^ משלחת ארגון חברי ההגנה אצל ד. בן גוריון, דבר, 9 באוקטובר 1949
- ^ הארגון עשה את שלו, הצופה, 28 ביוני 1953
- ^ למען שלמות ההסתדרות, דבר, 16 ביוני 1952
- ^ מפא"י מכינה צבא פרטי, חרות, 20 בדצמבר 1951
- ^ מ. מייזלס, תסיסה במפא"י, תובעים טוהר ודמוקרטיה, מעריב, 7 ביוני 1952
- ^ נחום זיו אב ז"ל, מעריב, 17 באוקטובר 1954
- ^ נחום זיו-אב באתר GRAVEZ
| מפקדי מחוז תל אביב של משטרת ישראל | |
|---|---|
|