משה טיומקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה טיומקין
אין תמונה חופשית
לידה 22 בספטמבר 1931 (בן 89)
סטניסלבוב, פולין (כיום איוונו-פרנקובסק, אוקראינה)
תאריך עלייה 1948
השתייכות Emblem of Israel Police Blue.svg  משטרת ישראל
דרגה ניצב ניצב
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
  • חבר בהנהלת סולל בונה, שיכון ובינוי וחברות נוספות
  • נציג ציבור בבית הדין לעבודה
  • חבר מועצת העיר תל אביב-יפו
  • ראש רשות התחבורה העירונית, מחזיק תיק החירום והאחראי על קשרי החוץ בעיריית תל אביב-יפו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה טיומקין (נולד ב-22 בספטמבר 1931) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה טיומקין (בתחתית התמונה), מפקד מרחב תיכון במג"ב, במהלך פעולת חילוץ החטופים מתוך מטוס "סבנה" על ידי חיילי סיירת מטכ"ל בנמל התעופה לוד.

טיומקין נולד בסטניסלבוב שבפולין ובמלחמת העולם השנייה, לאחר הכיבוש הגרמני של העיר והאקציות שבוצעו בה, ברחה משפחתו מהעיר אל בית סבו בעיירה מונסטז'יסקה שבפולין. לאחר שהגרמנים הגיעו לעיירה, נתפס טיומקין ונשלח עם משפחתו לגטו בוצ'אץ'. בשנת 1942 נערכה אקציה בגטו במהלכה התגלה מקום מחבואם ואימו נרצחה בעוד חייו ניצלו לאחר שמצא מסתור בין גופות. אביו שהה מחוץ לגטו באותה עת וביום למחרת התאחד עמו והצטרף ליחידת פרטיזנים רוסית, עמה שהו בהרי הקרפטים שבאוקראינה עד לשחרור האזור על ידי הצבא האדום ב-1944. טיומקין נקלט כילד יתום במחנה ילדים של "השומר הצעיר" בגרמניה וב-1947 עשה דרכו לארץ ישראל על סיפון אוניית המעפילים "אקסודוס", אך לאחר קרב ימי עם הבריטים ותפיסת האונייה בסופו, גורש עם יתר המעפילים לגרמניה. לבסוף, עלה טיומקין לארץ ישראל ב-1948.

בשנת 1950 התגייס טיומקין לצה"ל, עבר קורס קצינים וב-1953 התגייס למשמר הגבול והיה בין מקימי החיל. טיומקין היה סגן מפקד פלוגה בחיל בעת טבח כפר קאסם, שבוצע על ידי מחלקה שהשתייכה לפלוגה זו, ואף הגיע בשעת האירוע לכפר קאסם והפסיק את הירי באזרחים. לאחר הטבח, היה טיומקין בין העדים המרכזיים במשפט של 11 אנשי מג"ב שהיו מעורבים באירוע[1].

ב-31 במאי 1962 פיקד על אבטחת ביצוע גזר דין מוות לאדולף אייכמן, והיה בין הנוכחים בתלייתו. בשנים 1962–1964 היה מפקד פלוגת מג"ב בפרוזדור ירושלים[2]. במלחמת ששת הימים היה מפקד גדוד שהשתתף בכיבוש ג'נין, שכם ורמת הגולן. לאחר המלחמה פיקד על גדוד 4 של מג"ב, שפעל משני עברי הקו הירוק באזור השרון[3] ובנוסף גם ברצועת עזה[2]. בשנים 1970–1972 המשיך לפקד על הגדוד לאחר שזה נהפך למרחב התיכון במשמר הגבול[4]. כמפקד המרחב הקים טיומקין את יחידת מג"ב בנמל התעופה בן-גוריון, אשר הייתה כפופה למרחב עליו פיקד, בין היתר בזמן חטיפת מטוס סבנה ובזמן ביצוע הטבח בנמל התעופה על ידי קוזו אוקמוטו.

בנובמבר 1972 המשיך טיומקין לשירות במשטרת ישראל והיה מפקד מרחב ירקון[5]. לאחר ששירת כסגן מפקד מחוז תל אביב במשך כשנתיים, מונה בספטמבר 1976 מונה למפקד המחוז[6] ובינואר 1977 הועלה לדרגת ניצב[7]. בתקופת שירותו במשטרת ישראל פיקד טיומקין על אירועים שהסעירו את המדינה בתקופה זו כגון: אירוע חוליית המחבלים שהשתלטה על מלון סבוי, ההפגנות ברחוב השומר, פיגוע הדמים בכביש החוף ב-1978, וחטיפת הילד אורון ירדן ורציחתו על ידי הרוצח צבי גור. בנוסף, בתקופתו כמפקד המחוז פעל טיומקין כנגד הפשע המאורגן בישראל (רשימת ה-11).

לאחר פרישתו מהמשטרה כיהן כחבר הנהלה במספר חברות ביניהן סולל בונה, שיכון ובינוי אחזקות, ספרינג ניהול קרן פנסיה, וכן בחברות הבת של קבוצת איילון ביטוח. כמו כן, בשנות ה-80 היה יו"ר ההנהלה של אגודת אל סם[8]. בנוסף, שימש טיומקין כיו"ר ועדת הביקורת של קופת גמל "שובל" וכיו"ר דירקטוריון "מגן זהב" לניהול קרנות פנסיה. בשנים 19972003 היה שופט בבית הדין לעבודה כנציג ציבור מטעם המעסיקים. נוסף לכך שימש טיומקין יועץ ליחסי עבודה עבור התאחדות הקבלנים וחבר ועדת העבודה בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

במקביל לתפקידיו האזרחיים, שירת טיומקין כקצין בפיקוד העורף שבצה"ל בשירות מילואים, במהלכו הגיע לדרגת אלוף-משנה.

בפעילותו הציבורית שימש יו"ר סניף תל אביב, יו"ר מרחב תיכון וחבר ההנהלה הראשית של האגודה למען החייל. בשנת 1998 נבחר למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפלגת כח לגמלאים, וכיהן כחבר המועצה במשך שלוש כהונות. במהלך כהונות אלו שימש טיומקין כראש רשות התחבורה, תנועה וחנייה העירונית, וכן היה אחראי על תיק החירום ועל קשרי החוץ של העירייה.

במאי 2012 מונה טיומקין כיושב ראש מועצת המנהלים של איילון חברה לביטוח למשך שנה.

ביום העצמאות 2014 קיבל טיומקין את אות יקיר העיר תל אביב-יפו על פועלו הרב למען העיר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיומקין נשוי לוויקי, אשת חינוך ואמנית בזכות עצמה, והם מתגוררים בתל אביב. טיומקין אב ל-2 בנים ולבת, מהם יש לו 7 נכדים ו-2 נינים. שני בניו, אילן ורון, שירתו אף הם כקצינים בצה"ל, וסיימו את שירותם בדרגת סגן-אלוף.

טיומקין בעל תואר ראשון בקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מאוניברסיטת ניופורט שבארצות הברית[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]