נחיתת גחון

נחיתת גחון היא נחיתה של כלי טיס כאשר כל או חלק מכני הנסע שלו בפנים. נחיתת גחון יכולה להתרחש עקב תקלה טכנית או טעות אנוש.
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טעות אנוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]אי הורדת כני הנסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם הנפוץ ביותר לנחיתות גחון הוא טעות אנוש של צוות הטיסה, שעסוק מדי בגישה לנחיתה, לא מוריד את הגלגלים ולעיתים אף מתעלם ממערכת האהרה[2].
מחווני מיקום כני הנסע משתנים בין דגמים שונים של כלי טיס. ישנם מחוונים המשתמשים באורות צבעוניים כדי לציין את תצורת כני הנסע. סוג אחד כולל אור ירוק המציין כי כני הנסע למטה ואור צהוב המציין כי הם למעלה; סוג אחר כולל שלוש נורות המוארות בירוק כאשר כני הנסע למטה ונעולים במקומם[3].
נחיתה בזווית או במהירות לא תקינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוג אחר של נחיתת גחון עקב טעות אנוש הוא התקרבות לנחיתה בזווית או מהירות לא תקינה, מה שעלול לגרום לעומס יתר על כני הנסע ואף לשבירתם[2]. למשל, ב-7 במרץ 2007, טיסה 200 של גארודה אינדונזיה (אנ') התקרבה לנחיתה בנמל התעופה אדיסוצ'יפטו (אנ') שבמחוז מיוחד יוגיאקרטה בזווית תלולה ובמהירות של כ-409 קמ"ש, כ-161 קמ"ש יותר ממהירות הנחיתה הרגילה. המטוס פגע במסלול הטיסה בחוזקה וכן הנסע הקדמי נשבר. הטיסה התרסקה בשדה אורז סמוך ו-21 מתוך 140 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
העלאה בשוגג של כני הנסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחיתת גחון יכולה להיות תוצאה של העלאה בשוגג של מתג כני הנסע לפני נחיתה. במקרים כאלה, צוות הטיסה עסוק לעיתים בבמשימות אחרות ומעלה בשוגג את מתג כני הנסע, וחושב שהוא נוחת עם כני הנסע למטה[4][5].
תקלה טכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחיתת גחון יכולה להיגרם גם עקב תקלה טכנית, המונעת הורדה של כני הנסע. מערכת הורדת הגלגלים של כלי טיס כוללת חלקים ושלבים רבים ומונעת על ידי כוח חשמלי והידראולי, ותקלות במערכת עלולות למנוע מכני הנסע להיפרס כראוי[2].
פעמים רבות מחשבי המטוס מגלים את הבעיה עוד לפני ההנמכה לנחיתה ומודיעים עליה לצוות הטיסה. במקרים כאלה, הצוות יצור קשר עם פיקוח הטיסה וינסה להוריד את הגלגלים. בעבר היה נהוג לכסות את מסלול הטיסה בקצף לפני נחיתת גחון, אולם כיום נתפש הנוהל כלא יעיל וכמנהג שעלול לגרום לכלי הטיס להחליק[6]. לא נהוג להפעיל את היפוך הדחף בעת נחיתת גחון משום שזה עלול לגרום נזק נוסף למנועים ואף ליציאה מאיזון אם אחד ממהפכי הדחף ניזוק מהר יותר מהשני[2].
כשל מבני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורם נוסף לנחיתות גחון הוא כשל מבני כגון התעייפות או שיתוך[7]. כשל מבני עלול לגרום לכני הנסע להינזק או להישבר בעת הפגיעה במסלול הטיסה, ואף לגרום להם להתנתק מגוף המטוס[8].
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בממוצע, יש לטוס פעם ביום במשך 2,500 שנה כדי לחוות נחיתת גחון. בין 2010 ל-2015, תועדו בארצות הברית רק 80 מקרים של נחיתות גחון, ברובם לא היו נפגעים. על פי נתוני יאט"א, צריך לטוס פעם ביום בממוצע במשך 16,581 שנה כדי להיהרג בנחיתת גחון[2]. על פי נתוני הלשכה האוסטרלית לבטיחות בתחבורה (אנ'), מתוך 14,162 תאונות ותקריות תעופה מדווחות בתעופה הכללית בין 2003 ל-2023, 243 מקרים היו נחיתת גחון, כולל קריסת כני הנסע בעת הפגיעה במסלול הטיסה. רק 78 מהמקרים היו בחברות תעופה מסחריות[9].
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-29 בספטמבר 1940 אירעה ההתנגשות האווירית בברוקלסבי, שבמהלכה נותרו שני המטוסים לכודים יחד זה מעל זה ללא אפשרות להשתחרר. מנועיו של המטוס התחתון המשיכו לפעול, ואילו טייס המטוס העליון נוכח שהוא מסוגל לשלוט בתנועת המטוסים באמצעות הדשים והמאזנות שלו, וערך נחיתת אונס מוצלחת של שני המטוסים בשדה חקלאי. כל אנשי הצוות של המטוסים שרדו, והמטוס העליון תוקן והוחזר לשירות.
- ב-13 בספטמבר 1994, מטוס מדגם בואינג 737-3Q8 שהיה בטיסה 844 של פולינזיאן איירליינס נחת נחיתת גחון לאחר שגלגל האף לא ירד. בעקבות זאת התגלתה גופתו של נוסע סמוי שהסתתר בכן הנסע. כל 72 הנוסעים ואנשי הצוות שרדו את התקרית. הסופר הסמואי ספא'ו רופראק פטאיה (אנ') שהיה עד ראייה לנחיתה כתב את הספר הנס בהשראת התקרית[10][11].
- ב-4 ביולי 2000, טיסה 262 של מאלב (אנ'), ניסתה לנחות כאשר כני הנסע בפנים. כשהבינו את טעותם ניסו הקברניט פיטר "טרנקי" טרנקנר וטייס המשנה לבטל את הנחיתה ולהגביר את דחף המנועים במטרה להמשיך לטוס, אולם המנועים הגיבו באטיות והמטוס החליק על מסלול הטיסה ללא כני נסע כ-650 מטר, עד שהמנועים הגיבו והוא המריא מהמסלול. הטיסה נחתה ללא אירועים נוספים זמן קצר לאחר מכן.
- ב-9 באפריל 2009, צוותו של מטוס כיבוי אש מדגם קנדאייר CL-215 (אנ') לא הוריד את כני הנסע לפני הנחיתה. המטוס החליק ללא כני נסע על מסלול הטיסה, המריא חזרה ונחת ללא ללא אירועים נוספים זמן קצר לאחר מכן. נוצר חור באורך של כחמישה מטרים בגוף המטוס אולם לא היו הרוגים[12].
- ב-1 בנובמבר 2011, טיסה 16 של לוט פוליש איירליינס (אנ') נחתה נחתיתת גחון בנמל התעופה ורשה שופן אחרי שכני הנסע לא ירדו עקב כשל הידראולי. כל 231 הנוסעים ואנשי הצוות התפנו ממטוס הבואינג 767-35DER ללא פציעות חמורות.
- ב-22 במאי 2020, טיסה 8303 של פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס פגעה במסלול הטיסה אחרי שצוות הטיסה ניסה לנחות ללא כני נסע. הטייסים החלו לנטוש את הנחיתה אולם המנועים, שנפגעו מנחיתת הגחון לא הפיקו מספיק דחף והמטוס התרסק בשכונת מגורים ליד נמל התעופה הבין-לאומי עלאמה אקבאל. 97 מתוך 99 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
- ב-5 באוקטובר 2023, מטוס מטען מדגם בואינג 757 שהיה בטיסה 1376 של פדקס אקספרס המריא מנמל התעופה מטרופוליטן צ'טנוגה (אנ') לנמל התעופה הבין-לאומי של ממפיס (אנ'), אולם נאלץ לחזור עקב תקלה בכני הנסע. המטוס סטה מהמסלול בנחיתת הגחון ונעצר ללא הרוגים[13].
- ב-29 בדצמבר 2024, טיסה 2216 של צ'ג'ו אייר התרסקה בנמל התעופה הבין-לאומי מואן (אנ') שבקוריאה הדרומית. בסרטון שצולם בזמן ההתרסקות ניתן לראות את המטוס מחליק ללא כני נסע על המסלול, סוטה מהמסלול ומתנגש בקיר[14]. 179 מתוך 181 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
נחיתות גחון בלתי מאוישות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך ההיסטוריה תועדו מספר מקרים של נחיתות גחון בלתי מאוישות של כלי טיס בלתי מאוישים או מטוסים שננטשו על ידי צוותם ונחתו נחיתת גחון.
- ב-13 באפריל 1942, אחרי הפצצת הספינות הרוסיות קייב ואוקסידנט, למטוס מדגם יונקרס Ju 88 של הלופטוואפה אזל הדלק. הצוות נטש את המטוס מעל נורווגיה. לאחר מכן המטוס המשיך לטוס ונחת נחיתת גחון בלתי מאוישת. המטוס מוצג במוזיאון התעופה הנרווגי (אנ') החל משנת 1988[15].
- ב-27 בספטמבר 1956, מטוס נסיוני מדגם X-2 סטארבסטר הסתחרר ללא שליטה מעל מדבר מוהאבי. הטייס היחיד, הקברניט מילבורן ("מל") ג'. אפט, החל בתהליך הנטישה וניתק את תא הטייס משאר המטוס, אולם הוא איבד את ההכרה ולא הספיק לצנוח מתא הטייס. הוא נהרג כאשר תא הטייס פגע בקרקע. המטוס נחת נחיתת גחון בלתי מאוישת במדבר, התפרק לשלושה חלקים עיקריים וספג נזקים קלים בלבד[16].
- ב-2 בפברואר 1970, התרחשה תקרית הנטישה ונחיתת הגחון של קונבאייר F-106 דלתא דארט (אנ'), במהלכה מטוס מדגם קונבאייר F-106 דלתא דארט של חיל האוויר של ארצות הברית הסתחרר מעל מונטנה. הטייס היחיד, גארי פוסט, נטש את המטוס בגובה של כ-15,000 רגל. המטוס התייצב אחרי הנטישה ונחת נחיתת גחון בלתי מאוישת בשדה תירס אחרי שנגמר לו הדלק. הוא מוצג כיום במוזיאון הלאומי של חיל האוויר של ארצות הברית[17].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ David Cenciotti, C-17 gear up landing: investigation results, The Aviationist, 2009-05-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 ניצן סדן, חירום באוויר: איך נוחתים בלי גלגלים?, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2022
- ^ flight-study.com, Retractable Landing Gear | Flight-Study, 2019-10-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ פרסום ראשון: F-16 נפגע לאחר שקצין משך בידית לא נכונה, באתר ynet, 15 ביולי 2008
- ^ דוח חקירה בטיחותית 83-16.pdf
- ^ What Is Foam Path? – CrackitToday Affairs, 2021-05-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jon Hemmerdinger2018-08-24T15:58:50+01:00, Fatigue cracking caused 2016 FedEx MD-10F gear failure: NTSB, Flight Global (באנגלית)
- ^ ניסן צור, 100 ק"ג מהשמיים: גלגל של מטוס נפל שניות אחרי ההמראה, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2022
- ^ Angela Garvey, Ups and downs: managing the risks of a belly landing | Flight Safety Australia, 2024-07-22 (ב־Australian English)
- ^ Harro Ranter, Accident Boeing 737-3Q8 5W-ILF, Tuesday 13 September 1994, asn.flightsafety.org
- ^ The Miracle, WorldCat
- ^ Harro Ranter, Incident Canadair CL-215 C-FTXB, Thursday 9 April 2009, asn.flightsafety.org
- ^ WATCH: Federal investigator arrives at Chattanooga Airport after crash landing | Chattanooga Times Free Press, www.timesfreepress.com, 2023-10-05 (באנגלית)
- ^ דרום קוריאה: מטוס התרסק והתפוצץ במהלך נחיתה, 179 נהרגו | תיעוד דרמטי, באתר ynet, 29 בדצמבר 2024
- ^ Ju 88 Garddevarre, web.archive.org, 2012-09-01
- ^ 27 September 1956 | This Day in Aviation, www.thisdayinaviation.com
- ^ The Cornfield Bomber - HistoricWings.com :: A Magazine for Aviators, Pilots and Adventurers, HistoricWings.com :: A Magazine for Aviators, Pilots and Adventurers - A Magazine for Aviators, Adventurers and Pilots, 2013-02-02