אייר קנדה
![]() | |||||||||||||
![]() | |||||||||||||
איירבוס A321 של החברה | |||||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך הקמה | 1937 | ||||||||||||
חברות בנות | |||||||||||||
מיקום המטה |
![]() | ||||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
www.aircanada.com | |||||||||||||
![]() ![]() |


אייר קנדה (באנגלית: Air Canada) היא חברת התעופה הלאומית של קנדה וחברת התעופה הגדולה במדינה. היא חלק מקבוצת חברות תעופה ותיירות שבשליטת חברת אייס (Ace) אחזקות בע"מ.
על פי סקר שנערך ב-2017 החברה מוקמה במקום הראשון כ"החברה הטובה ביותר" בין חברות התעופה בצפון אמריקה[1].
תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה הקודם של אייר קנדה היה "טראנס קנדה איירלינס" (Trans Canada Air Lines). טיסתה הראשונה של החברה הובילה 2 נוסעים ודואר מוונקובר לסיאטל ב-1 בספטמבר 1937. הטיסה ארכה 50 דקות. בשנת 1964 הפכה טראנס קנדה איירלינס למוביל הלאומי של קנדה ושינתה את שמה ל"אייר קנדה". בשנת 1989 החברה הפכה לחברה פרטית. בשנת 2000, רכשה אייר קנדה את חברת התעופה "אינטרנשיונל קנדיין איירלינס" (International Canadian Airlines), שהייתה מתחרה שלה.
בשנת 2007 חגגה החברה שבעים שנה, ולרגל המאורע הוכן סמליל חדש, שהוצג על שניים ממטוסי החברה.
בין השנים 2006–2009 יישמה החברה את פרויקט XM ועיקרו שינוי וחידוש כל מחלקות הנוסעים במטוסיה. בשנת 2009 קאלין רובינסקו מונה למנכ"ל החברה והוא מכהן בתפקיד מאז (נכון ל-2019).
בפברואר 2017 החליפה החברה את עיצוב המטוסים לרגל 150 שנה למדינת קנדה[2].
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי המטוסים של החברה נכון למרץ 2020:
כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
S | B | P | E | סה"כ | ||||
איירבוס A220-300 | 4 | 41 | — | 12 | — | 125 | 137 | |
איירבוס A319-100 | 13 | — | — | 14 | — | 106 | 120 | |
3 | 58 | — | — | — | 58 | מטוסי VIP של חברת הבת Air Canada Jetz | ||
איירבוס A320-200 | 35 | — | — | 14 | — | 132 | 146 | בתהליכי יציאה משירות |
איירבוס A321-200 | 15 | — | — | 16 | — | 169 | 185 | |
איירבוס A330-300 | 12 | 3 | 27 | 21 | 244 | 292 | ||
בואינג 737-8MAX | 24 | 26 | 16 | — | 153 | 169 | ||
בואינג 767-300ER | 5 | — | 24 | 187 | 211 | בתהליכי יציאה משירות | ||
בואינג 777-200LR | 6 | — | 40 | 24 | 236 | 300 | ||
בואינג 777-300ER | 19 | — | 40 | 24 | 336 | 400 | ||
28 | 24 | 398 | 450 | |||||
בואינג 8–787 | 8 | — | 20 | 21 | 214 | 255 | ||
בואינג 9–787 | 29 | — | 30 | 21 | 247 | 298 | ||
אמבראר E-190 | 14 | — | — | 9 | 88 | 97 | ||
סך הכול | 191 | 70 |
חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייר קנדה ידועה כאחת מחברות התעופה בעלות המספר הרב ביותר של חברות בת:
- אייר קנדה ג'אז - צי המטוסים הקלים (כגון "בומברדייה" ו"דה הבילנד" הקנדיים) של אייר קנדה. מספר המטוסים בחברה עומד על כ-132. צבעי אייר קנדה ג'אז משתנים בהתאם, וניתן למצוא מטוסים עם עלי מייפל הצבועים בצבע אדום, ירוק, צהוב ואף כחול. מתמחה בעיקר בטיסות פנים.

- אייר קנדה טאנגו - חברה הטסה בעיקר למקסיקו ולמקומות נוספים בארצות הברית. צבע הדגל שלה הוא סגול. בעבר הייתה חברת תעופה זולה.
- זיפ - חברת תעופה המפעילה טיסות בחוף המערבי של קנדה.
- אייר קנדה רוג' - חברת לואו-קוסט הטסה ליעדים בצפון אמריקה, דרום אמריקה ואירופה.
פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה מפעילה 7 טיסות שבועיות בין תל אביב לטורונטו. הטיסות מופעלות במטוסי בואינג 787-8/9 "דרימליינר".
החברה מפעילה שתי טיסות שבועיות עונתיות בין תל אביב לנמל התעופה הבינלאומי מונטריאול, הטיסות מופעלות במטוסי בואינג 787-8/9 "דרימליינר".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייר קנדה (באנגלית)
- אייר קנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אייר קנדה, ברשת החברתית טוויטר
מדיה וקבצים בנושא אייר קנדה, באתר Airliners.net
- אייר קנדה הזמינה 61 מטוסי בואינג 737MAX ב-6.5 מיליארד דולר, באתר PORT2PORT
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קוטלר, עמית (20 ביוני 2017). "למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2017.
- ^ "שחור-אדום-לבן: עיצוב חדש לאייר קנדה". ynet (בעברית). 12 בפברואר 2017. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2017.