נחמן טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

נחמן טל (2 בפברואר 19319 בינואר 2021) היה ראש האגף הערבי בשירות הביטחון הכללי והמשנה לראש השירות, ולאחר מכן היה עמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמן טל (טלישבסקי) נולד בכפר גנים, פתח תקווה. הוריו של טל עלו לארץ ישראל כחלוצים בעלייה השלישית, נישאו והתיישבו בכפר גנים. בנעוריו היה פעיל בתנועת "הנוער העובד". התגייס לפלמ"ח, עבר קורס חבלה והתמחה בהכנת פצצות מאולתרות. עבר הכשרה בקיבוץ גבע. עקב פרוץ מלחמת העצמאות לא סיים את לימודיו בתיכון והתגייס לנח"ל. השתתף במלחמה כחבלן, בין השאר במבצע דני. לאחר שחרורו נמנה עם מייסדי קיבוץ אבוקה בבקעת בית שאן. משם נשלח כרכז תנועת הנוער העובד לשנת הדרכה בהרצליה. שם הכיר את משה אורי, שגייס אותו בשנת 1955 לשב"כ.

הוא שירת בשירות הביטחון הכללי במשך 40 שנה, והתמחה בעניינים ערביים. כיהן כמפקד מרחב עזה וסיני, ובהמשך כראש האגף לעניינים ערביים וכמשנה לראש השירות[1].

בזמן שירותו כראש האגף לענייני ערבים בשירות הביטחון הכללי התרחשה פרשת קו 300. טל לא היה מעורב בפרשת הריגת המחבלים ואף טען כי הם לא היוו סיכון ועדותו בנושא נחשפה בסרט "א. תחסל אותם" ששודר בערוץ 10.

בשנת 1991 השתתף בוועידת מדריד, והיה חבר משלחות ישראל למשא ומתן לשלום עם הפלסטינים ועם ירדן.

בשנת 1995 פרש מהשב"כ, אך ראשי השב"כ מאז הוסיפו להיעזר בו כבמעין יועץ לענייני הערבים בישראל. ראש השירות לשעבר, עמי אילון, אישר לו לאחר פרישתו לערוך מחקר שנסמך על מסמכים סודיים של השב"כ ומארכיונים אחרים; מהמחקר הבשילה עבודת דוקטורט שהוגשה לאוניברסיטת חיפה, אך זו חסויה עד היום.

בשנת 1999 פרסם את ספרו "עימות מבית", שבו דן בהתמודדות מצרים וירדן עם האסלאם הקיצוני, ובו הוא ראיין דמויות כדוגמת השייח אחמד יאסין (הספר תורגם לשפה האנגלית). כן השתתף בכתיבת ספר על חמאס.

טל היה בעל תואר דוקטור מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, ולימד באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, היה פעיל במסגרת המפקד הלאומי וחבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון[2].

את רעייתו עפרה, גננת במקצועה, הכיר במושב מעונה, בעת פעילותו כרכז המרחב הצפוני. לשניים נולדו שלושה ילדים. טל השתקע בעיר רעננה והתגורר בה משנת 1982.

נפטר ב-9 בינואר 2021[3]. נטמן בבית העלמין ברעננה. הותיר אחריו את רעייתו, עפרה, ילדים ונכדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.