ניסיונות ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאבטחי השירות החשאי מרחיקים את הנשיא פורד (נראה במרכז התמונה) ממקום ניסיון ההתנקשות הראשון בעיר סקרמנטו, 5 בספטמבר 1975

שני ניסיונות התנקשות בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד נערכו בתקופת כהונתו כנשיא.[1] הם התרחשו בסמיכות זה לזה, ב-5 וב-22 בספטמבר 1975. בשני אירועים במדינת קליפורניה ניסו מתנקשות לירות בנשיא פורד באקדחים. בניסיון הראשון לא נורתה כל ירייה. הנשיא לא נפגע. המתנקשות נדונו לעונשי מאסר ממושכים ולימים שוחררו מן הכלא. אלו היו הנשים היחידות בהיסטוריה של ארצות הברית שניסו להתנקש בנשיא.

ניסיון ההתנקשות הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתנקשת בניסיון הראשון הייתה לינט פרום (Lynette Fromme), שכינויה היה "סקוויקי", בת 27 בעת האירוע. היא הייתה מאוהדיו הוותיקים והמסורים ביותר של צ'ארלס מנסון, שחברי הכת שלו רצחו ב-1969 את השחקנית שרון טייט וששה אנשים נוספים. ב-1971 ריצתה עונש מאסר לאחר שהורשעה בניסיון להרעיל את אחת העדות בפרשת רצח טייט. ב-1972 עברה לגור בסקרמנטו שבקליפורניה, כדי להיות קרובה לכלא פולסום שבו הוחזק מנסון במאסר. ב-1975 החליטה להתנקש בחיי הנשיא פורד בשל סירובו לדעתה להפסיק את הזיהום הסביבתי ופגיעתו בטבע. כבר ב-1974 השיגה ממכר שלה ואוהד נוסף של קבוצת מנסון בשם הרולד בורו (Harold Boro) אקדח צבאי ישן מדגם קולט M1911, בקוטר של 0.45 אינץ' ו-25 קליעים.

ב-4 בספטמבר 1975 הגיע הנשיא פורד לסקרמנטו כדי לנאום למחרת היום באירוע שאליו הוזמן ולפגוש את מושל קליפורניה ג'רי בראון. פרום למדה מהתקשורת על ביקורו, על המלון בו שהה ועל תוכניותיו ליום המחרת.

בבוקר ה-5 בספטמבר נאם הנשיא פורד באירוע שאליו הוזמן ולאחריו שב למלונו. המלון נמצא בשולי הפארק שבמרכזו שכן הקפיטול של מדינת קליפורניה. בשעה 10:06 יצא פורד מהמלון כדי לצעוד ברגל בשביל שהוביל אל בניין הקפיטול לפגישתו עם המושל בראון. אנשים רבים נקהלו בפארק והוא נעצר כדי ללחוץ את ידיהם. בקהל נמצאה גם פרום, לבושה שמלה אדומה ונושאת את האקדח בנרתיק רגל. פורד העיד אחר כך שראה את פרום הלבושה אדום כאשר התקרבה ועמדה מאחורי שורת האנשים הסמוכה אליו והוא סבר שגם היא מבקשת ללחוץ את ידו. היא שלפה את האקדח מנרתיקו וממרחק של כ-60 סנטימטרים מפורד כיוונה אותו דרך שורת האנשים שלפניה אל מתחת למותניו. פורד ראה את ידה מושטת ובה אקדח. פרום לחצה על ההדק, נשמעה נקישה מתכתית אך האקדח לא ירה, משום שפרום לא ידעה כי עליה לדרוך אותו על מנת להכניס כדור מהמחסנית לבית הבליעה. פרום צעקה "זה לא יורה".[2] אחד מסוכני השירות החשאי שליוו את פורד תפס באקדח, הוציא אותו מידה של פרום והפיל אותה על הארץ. בעודה שוכבת אמרה פרום "זה לא ירה, אתם מאמינים? זה לא ירה". סוכני השירות החשאי החלו לגרור את הנשיא פורד מהמקום לעבר בניין הקפיטול עד שהוא צעק עליהם להניח לו והמשיך את דרכו אל הבניין ברגל. הוא נכנס אליו ופגש את המושל בראון לשיחה של 30 דקות, שרק בסופה סיפר לו על ניסיון ההתנקשות.

ניסיון ההתנקשות השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתנקשת בניסיון השני הייתה שרה ג'יין מור (Sara Jane Moore) (אנ'), בת 45 בעת האירוע. היא הייתה אם לארבעה וגרושה חמש פעמים. ב-1975 הושפעה מסיפורה של פטי הרסט, החלה לעבוד כמנהלת חשבונות בארגון צדקה שהקים אביה של הרסט בעקבות חטיפתה ואימצה עמדות שמאליות קיצוניות. בעת ניסיון ההתנקשות שימשה גם כמודיעה של ה-FBI.

ב-21 בספטמבר 1975 נעצרה מור על ידי המשטרה, שמצאה בכליה אקדח בקוטר של 0.44 אינץ' ותחמושת שהחזיקה ללא רישיון. למרות זאת היא שוחררה. למחרת ניסתה להתנקש בחיי הנשיא פורד, 17 יום לאחר ניסיון ההתנקשות הראשון בו וארבעה ימים לאחר שפטי הרסט וחוטפיה נעצרו. פורד יצא ממלון סנט פרנסיס בכיכר יוניון שבעיר סן פרנסיסקו שבו התאכסן כדי להיכנס למכונית הנשיאותית כאשר מור ירתה לכיוונו באקדח מעבר לכביש, ממרחק של 12 מטרים. היה זה אקדח בקוטר של 0.38 אינץ', שאותו קנתה בחפזה באותו בוקר. כוונות האקדח לא היו מאופסות ולכן החטיאה הירייה את הנשיא במעט. היא עמדה לירות שוב כאשר אוליבר סיפל, נחת-לשעבר שעמד לידה בקהל, תפס את זרועה והפיל אותה, ועל ידי כך אפשר שהציל את חיי הנשיא. מור הצליחה לירות את הירייה השנייה, אך הקליע ניתז מקיר בית ופצע קל עובר אורח. מאבטחיו של פורד מיהרו להכניס אותו למכוניתו ולהסיע אותו מהמקום.

לאחר האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יומיים לאחר ניסיון ההתנקשות השני חתם מושל קליפורניה בראון על חוק מדינה, שקבע עונש חובה על שימוש בנשק בעבירות מסוימות וקבע לרוכשי נשק תקופת המתנה בת 15 יום לקבלתו.

שתי המתנקשות הועמדו למשפט והורשעו. בדצמבר 1975 נדונה פרום למאסר עולם וחודש אחר כך הוטל על מור עונש זהה. שתיהן נמלטו במהלך מאסרן מבתי הכלא שבהן הוחזקו, אך נתפסו שוב במהרה. מור שוחררה מן הכלא בשחרור על תנאי בדצמבר 2007, שנה לאחר מותו של ג'רלד פורד בגיל 93. באוגוסט 2009 שוחררה גם פרום מהכלא.

בשנת 1989 תרם משרד התובע הפדרלי בסקרמנטו את אקדחה של לינט פרום לספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם פורד שבמישיגן, והוא מוצג שם מאז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'רלד פורד כיהן כנשיא כשנתיים וחצי, מה-9 באוגוסט 1974 ועד 20 בינואר 1977.
  2. ^ ב-1980 טענה פרום כי מנעה את הירייה במתכוון כיוון שלא הייתה משוכנעת ברצונה להתנקש בנשיא.