ניק פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניק פיין
Nick Payne
אין תמונה חופשית
לידה 1984 (בן 35 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחזאי, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניק פייןאנגלית: Nick Payne ‏,נולד ב-1984) הוא מחזאי ותסריטאי בריטי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא למד באוניברסיטת יורק ואחר כך בבית הספר המרכזי לדקלום ולדרמה. כמו כן הוא בוגר התוכנית שליד תיאטרון רויאל קורט לסופרים צעירים.

המחזה הראשון של פיין "אם יש עוד לא מצאתי" ("If There Is I Haven't Found It Yet") שהוצג על במת תיאטרון בוש באוקטובר 2009 זכה בפרס ג'ורג' דיוויין ולתגובות חיוביות מאוד של המבקרים. העיתון "פייננשל טיימס" העריך כי מדובר במכת "נוק אאוט" והעיתון "איבנינג סטנסרט" העריך כי מדובר ב"טור דה פורס" בספטמבר 2012 הועלה המחזה על במת תיאטרון לורה פלס בניו יורק, בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול.

המחזה השני של פיין, "וונדרלאסט" (בולמוסי נסיעות), הוצג בספטמבר 2010 בבימוי סיימון גודווין בתיאטרון החצר המלכותית. היצירה זכתה גם היא לתשבחות מצד המבקרים.

בנובמבר נמנה פיין בין המועמדים בתחרות העיתון "איוונינג סטנדרד" למחזאי המבטיח ביותר. בסופו של דבר זכתה בו אניה רייס.

פיין השתתף בפרויקט של תיאטרון בוש בלונדון הנוגע ל-66 ספרים. במסגרתו הוא כתב מחזה המוקדש לתרגום המלך ג'יימס לספרי התנ"ך.

מחזה נוסף, "משהו קוסמי" (במקור "קונסטלציות"), הוצג לראשונה על במת תיאטרון רויאל קורט ב-13 בינואר 2015. היצירה חוקרת את האהבה, הידידות ומושג הרצון החופשי על רקע הפיזיקה הקוואנטית. המבקר צ'ארלס ספנסר מ"דיילי טלגרף" טען כי "הדרמה של ניק פיין נמשכת לא יותר משעה אך כוללת בתוכה יותר ממה שרוב ההצגות מסוגלת לנהל בפי שלוש יותר זמן. היא משעשעת, אינטליגנטית ומתפוצצת מרעיונות, אך בעת ובעונה אחת משיגה זרם חזק של רגש"[1].

בנובמבר 2012 עברה ההצגה לתיאטרון דיוק אוף יורק וזכתה בפרס למחזה הטוב ביותר של השנה מטעם העיתון "איוונינג סטנדרד".

באוגוסט 2013 הוצג מחזה נוסף של פיין, The Same Deep Water As Me, בבכורה על במת "דונמאר וורהאוס" בקובנט גארדן. בינואר 2014 עלה "קווים מטושטשים" (Blurred Lines), שפיין כתב יחד עם הבמאי קרי קרקנל, בתיאטרון המלכותי הלאומי. ב-2014 שודרו שני פרקים בסדרה "הסודות" (The Secrets) בערוץ הטלוויזיה BBC.

באביב 2014 הוצגה "אינקוגניטו", שהייתה הפקה משותפת של תיאטרון ליב, להקת התיאטרון "נבוקוב" ותיאטרון פסטיבל הייטייד בשיתוף פעולה עם מרכז האמנויות נורת'וול באוקספורד. היא עברה מאוחר יותר לתיאטרון בוש.

בינואר 2015 התקיימה הצגת הבכורה האמריקאית של "משהו קוסמי" בברודוויי, במועדון התיאטרון מנהטן של תיאטרון סמואל פרידמן, בהשתתפותם של פיין ולונגהרסט והשחקנים ג'ייק ג'ילנהול ורות וילסון. בבימויו לונגהרסט הועלה בארצות הברית גם המחזה "אם יש עוד לא מצאתי".

בשנת 2018 יצר וכתב את המיני-סדרה "תאוות נדודים" ששודרה בנטפליקס בכיכובן של טוני קולט וסופי אוקונדו.

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - Flourless חזרה בקריאה בתיאטרון סוהו
  • 2007 Lay Down Your Cross, חזרה בקריאה, בתיאטרון רויאל קורט
  • Switzerland 2008 (שווייץ) בפסטיבל לתיאטרון הייטייד
  • 2009 If There Is I Haven't Found It Yet (אם יש עוד לא מצאתי) תיאטרון בוש להזמנת להקת "פיינז פלאו"
  • 2009 Starling קריאה בתיאטרון רויאל קורט, כחלק מפסטיבל הסופרים הצעירים של רויאל קורט
  • The Lost Mariner 2010
  • Interior 2010 עיבוד של ספרו של מוריס מטרלינק בתיאטרון גייט
  • Wanderlust 2010
  • 2011 - אחד המחזות הקצרים שב "Sixty Six Books" (על תרגום המלך ג'יימס) בתיאטרון בוש
  • Constellations 2012 (משהו קוסמי)
  • The Same Deep Water As Me 2013 ב"דונמאר וורהאוס"
  • Incognito 2014 (איקוגניטו) בפסטיבל הייטייד ותיאטרון בוש
  • The Art of Dying 2014 בתיאטרון רויאל קורט

תסריטים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009 - פרס ג'ורג' דויין למחזאים מבטיחים
  • 2012 - פרס הרולד פינטר למחזאות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]