אורלי רביניאן
אורלי נועה רביניאן (נולדה ב-1978) היא במאית, מחזאית ויוצרת תיאטרון ישראלית. יצירתה מתאפיינת במפגשים בין-תרבותיים ובין-שפתיים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רביניאן נולדה בכפר סבא למשפחה בת ארבעה ילדים. הוריה עלו מאיראן בשנות ה-60 והכירו בישראל. את דרכה המקצועית התחילה רביניאן בלימודי תיאטרון בתיכון תלמה ילין. לאחר בחינת הבגרות שלה הוזמנה על ידי גרי בילו, ללמוד משחק ב-״בית צבי״, אך היא העדיפה להמשיך ללימודי בימוי בלונדון[1]. ב-2005 שבה לישראל ומאז היא פועלת ויוצרת בישראל ובחו״ל.
רביניאן היא חברת אי"ב (ארגון היוצרים העצמאיים בתיאטרון), בוגרת מעבדת הבימוי[2] של מרכז לינקולן בניו יורק וסימפוזיון הבמאים של קבוצת לה-מאמא באומבריה[3]. היא הייתה ממקימי קולקטיב הבמאים הבינלאומי ה-WWLab, בו חברים במאיות ובמאים עצמאיים מרחבי העולם הנפגשים מדי שנה לעבודה משותפת[4]. במסגרת הקולקטיב הוזמנה לרזידנסי (שהות אמן) במרכז "וואטרמיל"(אנ') של רוברט וילסון וביימה בניו יורק, ברומא ובטאיפיי.
טרילוגיית posthome_theatre[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2016 ל-2020 יצרה רביניאן טרילוגיה החוקרת את נקודות המפגש של הגירה ושייכות עם מיתולוגיה וטקסים, לעיתים קרובות מנקודת מבט פמיניסטית[5]. ביצירות אלו מתערבבים טקסים יהודיים וישראליים עם אלמנטים פולחניים של תרבויות ומסורות אחרות לכדי יציר כלאיים טקסי. שלוש היצירות פותחו בתנאי מעבדה בערים שונות ברחבי העולם, וכולן מבוססות על ערכים של שוויון, הכלה וחילופי תרבות, בניסיון לדמיין משפחה אוניברסלית אחת וליצור דיון בניידות, אינטימיות ורב-תרבותיות[6].
הטרילוגיה כוללת את היצירות:
- טקס תה פרסי מומצא - מופע השתתפותי אינטימי[7][8]. הוצג בניו יורק ובלוקיישנים משתנים בישראל.
- האיש עם הפרח בפה[9] - עיבוד בעברית ואיטלקית לסיפור קצר מאת לואיג׳י פירנדלו, הנכתב במהלך ההצגה מחדש מנקודת מבטן של הדמויות הנשיות ומנקודת מבטה של הבמאית. ההצגה עלתה בתיאטרון יפו ובתיאטרון חיפה כחלק משיתוף פעולה עם מכוני תרבות איטליה בישראל והמשיכה לרוץ בתיאטרון תמונע.
- פרהסיה[10] - אירוע המפגיש בין טקס כלולות לטקס לוויה שבמרכזם דמות אחת המגולמת על ידי שתי שחקניות. היצירה נעה בין השתתפות בשמחה לבין השתתפות בצער. ההצגה עלתה בתיאטרון תמונע.
יצירות נוספות בבימויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Masked - עיבוד למחזה ״רעולים״ מאת אילן חצור. תיאטרון הסטודיו, לונדון (2001).
- Lifelines - מחזה קצר מאת איימי רוזנטל, תיאטרון הפלזנס, לונדון (2003).
- טיפה בים - מחזה קצר מאת רביניאן בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא (2005)[11].
- עד 120 - עיבוד למחזה 100 מאת ניל מונהגן, כריסטופר היימן וג׳ייני פטרל. המחזה, ע״פ הסרט היפני ״After Life״, נכתב במקור לחמש דמויות ועובד ע״י רביניאן כתיאטרון-תנועה לאנסמבל של 13 שחקנים בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לווינשטיין (2006)[12].
- אמה ויגואר - מחזה מאת עינת ברנוסבקי, המבוסס על ספרה של אריקה פישר. הוצג בפסטיבל "צו קריאה" בצוותא וזכה בציון לשבח (2007).
- טוב ויפה - מחזה מאת איימי רוזנטל, בתיאטרון הספרייה (2008).
- האנשים מעבר לדלת - מחזה מאת הנרי אדמס. עלה בפסטיבל מחזאות בריטית פוליטית של תיאטרון הבימה בשיתוף פעולה עם התיאטרון המלכותי הלאומי של בריטניה. זוכת פרס עידוד מיוחד ע"ש שרגא בר בטקס פרסי הבימה (2008)[13][14].
- סברס - עיבוד למחזה של רועי רשקס בתיאטרון מרא״ה (2008).
- הדרך למטה - מחזה מאת אלמה וייך-חושן, פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא (2009).
- Honeypot - מחזה מאת ג'וליה פסקל בתיאטרון הניו-דיוראמה, לונדון (2011).
- אם יש עוד לא מצאתי - עיבוד ישראלי להצגה של המחזאי הבריטי ניק פיין בתיאטרון הספרייה (2013)[15][16].
- האקסיות שלי - מחזה מאת ניל לביוט, בית צבי (2013).
- WEDDING - עיבוד בעקבות ״החתונה״ לברטולט ברכט. בוים בשיתוף עם הבמאי הקנדי אבאן ציציאס. תיאטרון האיירונדייל, ניו יורק (2013).
- מסריחונת - עיבוד למחזה Fleabag של פיבי וולר-ברידג'. ההצגה הוצגה בגרמנית עם כתוביות לעברית (2014)[17].
- Onions - in Pasto al Mare - מחזה מאת רוזאריו מסטרוטה ודלילה קוצולינו. יצירה תלוית-מקום לחוף-הים בקלבריה, דרום איטליה. ההצגה התארחה בתיאטרון הקווארטיצ׳ולו, רומא (2014)[18][19].
- שיטת גרונהולם - מחזה מאת ג׳ורדי גלסרן. הוצג בקפה הבימה, 2014.
- בחזרה לאישראל - מחזה מאת נאוה סמל באנסמבל עיתים. הוצג בתיאטרון נחמני ובתיאטרון הקאמרי בכיכובם של גיל קופטש וחן גרטי (2015)[20].
- Abigail's Mirror - Tel Aviv - יצירת פרפורמנס של רביניאן בעקבות ״ציד המכשפות״ של ארתור מילר, כחלק משיתוף פעולה עם הבמאית הקנדית אסתר ג׳אן שהחל ב-2013. בהשתתפות הרקדנית ענת גרגוריו. הוצג בגלריה אלפרד ת״א (2015).
- מלחמת שוורים - מחזה מאת מייק בארטלט בתיאטרון מרא״ה. ההצגה הייתה מועמדת להצגה הטובה ביותר בקיפוד הזהב וזכתה בפרס עיצוב הבמה (2016).
- Interior - עיבוד תלוי-מקום המתכתב עם מחזהו של מוריס מטרלינק לאנסמבל שחקנים ומריונטה אחת. הוצג בשפות שונות כחלק מהמופע האימרסיבי In-Transit בשיתוף עם חברת התיאטרון הטאיוואנית ESP-I בפארק האמנויות Banqiao 435 בטאיפיי (2016).
- Her Israeli Story (הסיפור הישראלי שלה) - הופעה רב-תחומית המפגישה יצירות של ארבע סופרות עם ארבע אמניות ישראליות. הפקה לפסטיבל הבינלאומי לתרבות עברית ברומא (2018)ֿ[21].
- Oh Mein Gott - עיבוד בגרמנית למחזה מאת ענת גוב במרכז קארל דר גרוסה בציריך (2021)[1].
- Multi Verse - Vom Sprechen und Schweigen in einem Leben zwischen den Sprachen - יצירה על מולטילינגואליזם בשבע שפות שונות. המחזה פרי עטה של רביניאן ובבימויה עלה בתיאטרון הנוימארקט בציריך (2022)[22].
קריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לתיאטרון, רביניאן עוסקת בקריינות[23]. מלבד קריינות לפרסומות ועבודה מסחרית, היא מקריינת ספרי-שמע, ומנהלת אומנותית שותפה של ההסכת "הפודקאסט של אי"ב"[24].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רביניאן מתגוררת בציריך. אחותה היא הסופרת דורית רביניאן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורלי רביניאן, ברשת החברתית פייסבוק
- אורלי רביניאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- אורלי רביניאן, ברשת החברתית LinkedIn
- אורלי רביניאן, ברשת החברתית Vimeo
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
תמר רותם, הבמאית אורלי רביניאן מגשימה את החלום של אבא שלה, באתר הארץ, 29 במאי 2013
- ^ Lincoln Center Theater, Directors Lab, Lincoln Center Theater (באנגלית)
- ^ הפודקאסט של אי"ב: עונה ראשונה, פרק חמישי - השראה, נבדק ב-2022-05-05
- ^ הפודקאסט של אי"ב: עונה ראשונה, פרק רביעי - זוגיות, נבדק ב-2022-05-05
- ^ Looking Back at The Posthome Theatre Trilogy, bodyiq 2021 (באנגלית)
- ^ Looking Back at the #posthome_theatre trilogy by ON Rabinyan, נבדק ב-2022-04-27
- ^ תמר רותם, "אני תה-רוריסטית", באתר TheMarker, 19 ביוני 2017
- ^ theatredirectors, Orly Noa Rabinyan, Ask A Director
- ^ האיש עם הפרח בפה, באתר tmu-na.org.il
- ^ פרהסיה, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ מיכאל הנדלזלץ, אתגר המקצרון, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2005
- ^ תיאטרון - "עד 120"– הזיכרון הראוי, באתר www.habama.co.il
- ^ מרב יודילוביץ', פרס קלצ'קין לרמי הויברגר, באתר ynet, 19 במרץ 2008
- ^ מרב יודילוביץ', על פוליטיקה ותיאטרון, באתר ynet, 14 בפברואר 2008
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "אם יש עוד לא מצאתי": אקולוגיה של רגשות, באתר הארץ, 5 ביוני 2013
- ^ אם יש עוד לא מצאתי If There Is I Haven't Found It Yet, באתר www.hasifriya.com
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "מסריחונת": טעות אנוש, באתר הארץ, 28 במאי 2014
- ^ Onions, in pasto al mare | TiC – Teatri in Comune, 2018.teatriincomune.roma.it
- ^ admin, "Onions. In pasto al mare", Vibonesiamo.it - Mario Vallone Editore, 2014-09-11 (ב־)
- ^ תיאטרון - בחזרה לאישראיל, באתר www.habama.co.il
- ^ Orly Noa Rabinyan, Her Israeli Story - Israeli Women between Art and Literature, America-Israel Cultural Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ Multi Verse, www.theaterneumarkt.ch
- ^ אורלי רביניאן – תאריקה זוהר
- ^ הפודקאסט של אי"ב: עונה שנייה, פרק ראשון - פיצול אישיות, נבדק ב-2022-05-05
