ליאור גרטי
ליאור גרטי (נולד ב-12 בנובמבר 1974) הוא שחקן ישראלי, תסריטאי, מחזאי, מרצה, מנהל ומייסד של ה"סטודיו למשחק לילדים ונוער".
גרטי נולד וגדל בגדרה לאפרים, מהנדס אלקטרוניקה, ולעופרה, רופאה אלטרנטיבית. אחותו היא השחקנית נטע גרטי. בוגר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין משנת 2002.
גרטי הוא בוגר לימודי משחק מול מצלמה בהדרכתה של רות דייכס, משנת 2005, בוגר קורס תסריטאות עם צביקה קרצנר באוניברסיטה הפתוחה משנת 2006, בוגר סדנת פיתוח סדרות אלטרנטיביות לטלוויזיה אצל אסף ציפור משנת 2009.
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 שיחק גרטי בתפקיד - חזוס ב"חבילות מאמריקה" מאת הילל מיטלפונקט ובבימויו בהבימה. 2004
בשנת 2004 שיחק בתפקיד הסרן במחזה "וויצק" מאת גיאורג ביכנר בבימוי אמיר קליגר בתיאטרון "המעבדה". באותה השנה שיחק בתפקיד החייל החדש ב"צפירה " - הצגת הבית של תיאטרון צוותא.
בשנת 2005 שיחק בהצגה "אליפים" בבימוי חגית רכבי בתיאטרון מדיטק, בתפקיד שאול.
בשנת 2006 שיחק בתפקיד יואב בהצגה "פלונטר[1]" בבימוי יעל רונן בתיאטרון הקאמרי.
בשנת 2008 בתפקיד דיקון ב"סוד הגן הנעלם" בתיאטרון המדיטק, בימוי - גלעד קמחי. עוד באותה השנה בתפקיד ירחמיאל בהצגה "חסמבה" בתיאטרון אורנה פורת בבימוי אלון אופיר, ובתפקיד אשר בהצגה טירונות של תיאטרון אורנה פורת מאת ובבימוי הילל מיטלפונקט.
בשנת 2013 שיחק בתפקיד טרי ב"אם יש עוד לא מצאתי[2]" בתיאטרון הספרייה, בבימוי אורלי רביניאן. ובתפקיד אופיר ב"משאלה אחת ימינה" בתיאטרון בית לסין בבימוי גלעד קמחי.
משנת 2014 שיחק בתפקיד נדיב בהצגה ״המוגבלים״, מאת גור קורן, זוכת קומדיית השנה בפרסי התיאטרון, תיאטרון בית ליסין, בימוי גלעד קמחי.
ובשנת 2019 שיחק בתפקיד כפול (גור ואורה)בהצגה פנסיה מוקדמת בתיאטרון צוותא, בבימוי דפנה רובינשטיין.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 שיחק גרטי בתפקיד אמיר בטלנובלה "משחק החיים",
בשנת 2006 שיחק בתפקיד דן בסדרת טלוויזיה של שי אביבי "בשורות טובות",
בשנת 2010 שיחק בתפקיד הגורו 2010 בסדרה "החברים של נאור",
בשנת 2011 שיחק בסדרה "2.3 בשבוע" בתפקיד - רוביצ'ק.
בשנת 2014 גרטי שיחק בתפקיד ערן אמיגה בסדרה "פצועים בראש".
בשנת 2016 גרטי שיחק בסרט הקולנוע "שבוע ויום", זוכה פסטיבל ירושלים ופסטיבל קאן בתפקיד אייל.
בשנת 2020 החל לשחק בסדרה "מנאייכ" בתפקיד יניב ששון.
בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 ביים גרטי את ההצגה "בלב ים" מאת מרוז'יק שהוצגה בפסטיבלים ברחבי הארץ,
בשנת 2010 ביים וכתב את המונודרמה "אחד על אחד".
ב-2013 ביים את הצגת היחיד "גם לי יש אומן בבית" שהועלה במסגרת פסטיבל ישראל, בתיאטרון הסמטה ובצוותא.
בשנת 2014 ביים את ההצגה "פיקוח מיקוח" במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא.
כתיבה ותסריטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרטי היה שותף בפיתוח של הסדרה "משחק החיים" בשנת 2002, וב-2007 כתסריטאי של הטלנובלה "האלופה 2".
בשנת 2012 כתב גרטי מחזה על פי ספרו של אשכול נבו, "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה", למחזה בתיאטרון חיפה.
ב-2014 כתב את המחזה "הנקה ופיט"[3] (על פי ספרו של רן כהן אהרונוב) לתיאטרון מדיטק, שזכה בפרס הבמה לילדים ונוער בקטגוריית הצגת השנה לילדים לשנת 2016.
בשנת 2024 עלה המחזה "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" בתיאטרון אורנה פורת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור גרטי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יעל לאור, בצעד צועני: מסעדה בלקנית חדשה ביפו, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2014
- ערן סוויסה, האח הגדול מגיע למסך, אתר ישראל היום, 28 בינואר 2016
- מאת: ביצה עלומה, יש מוסקה חדשה בעיר, באתר מאקו, 30 באפריל 2015
- ניר סלונים, המוגבלים: הצגת חובה גם למי שלא אוהב תיאטרון, באתר מאקו, 14 באוקטובר 2014
נורית אסיאג, הנקה ופיט: חברות אמיצה בתקופה נוראה, באתר הארץ, 14 באפריל 2015- קובי פינקלר, פרסי הבמה לילדים ולנוער: ההצגה 'הנקה ופיט' – בבימויו של נועם שמואל זכתה בפרס הצגת השנה לילדים, ערוץ 7, 6 בספטמבר 2016
- חיים נוי, ביקורת הצגה: אם יש עוד לא מצאתי, כרטיסים ברשת, 30 במאי 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרב יודילוביץ', "פלונטר" תציג בשטוטגרט, באתר ynet, 20 בנובמבר 2006
- ^ חיים נוי, ביקורת הצגה: אם יש עוד לא מצאתי, כרטיסים ברשת, 2013
- ^ מאיה נחום שחל, ההצגה "הנקה ופיט": חברות למלחמה, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2015