מירי לזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירי לזר
לידה 4 ביוני 1985 (בת 38)
אשקלון, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2009
עיסוק במאית תיאטרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי לזר (נולדה ב-4 ביוני 1985) היא במאית תיאטרון, מחזאית, דרמטורגית, מוזיקאית וכוריאוגרפית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזר נולדה ב-1985 באשקלון לבית שלדבריה היה "ספוג במוזיקה". בילדותה ניגנה בפסנתר ואת לימודי התיכון סיימה במגמת תיאטרון בתיכון לאומנויות בעיר.[1]

היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות במסלול לתיאטרון-מחול בסמינר הקיבוצים מ-2009. ב-2013 נרשמה ללימודי תואר שני בתוכנית הבינתחומית לאומנויות באוניברסיטת תל אביב אותם סיימה כמצטיינת דיקאן.

בגיל 22 אובחנה לזר בסרטן השד והחלה בטיפולים שנמשכו שנתיים. לאחר שהחלימה מהמחלה העלתה, בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, את Distanz - מופע תיאטרון מחול בשילוב וידאו-ארט שעסק בזוויות שונות של ההתמודדות עם המחלה.[2]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיה בסמינר הקיבוצים הכירה לזר את היוצר והבמאי מאור זגורי ומאז 2009 שיתפו השניים פעולה פעמים רבות. בין היתר הייתה לזר אחראית לעיצוב פסקול ועריכה מוזיקלית לסרטיו של זגורי "בתולים" ו"טראפל", וכן לסדרה "זגורי אימפריה".[3] לזר גם הייתה הכוריאוגרפית של הצגות רבות בבימויו של זגורי, ביניהן "אבסינט", "מישהו ימות בסוף", "המלט",[4] "הומאז'", "נתתי לה חיי", "אושרי", "המחברת הגדולה", "שלג ויער", "הרדופים" ו"לשמור על הכדור".

ככוריאוגרפית ועורכת מוזיקלית עבדה לזר גם עם כמה מבמאי התיאטרון המובילים בישראל - אילן רונן (בהצגות "קרום", "לבד בברלין",[5] "יחסים מסוכנים",[6] "יהוא", "חשמלית ושמה תשוקה",[7] "הסוחר מוונציה"), עמרי ניצן ("הילד חולם"[8] ו"מקבת"), משה קפטן ("עלובי החיים"[9] ו"המורדים"[10]) ואחרים.

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציון לשבח בבימוי בשיתוף עם מאור זגורי, ופרס ההצגה המצטיינת בפסטיבל עכו 2010 על ההצגה "25"[24]
  • זוכת פרס קיפוד הזהב לשנת 2013 על עיצוב התנועה להצגה "הרדופים"[25]
  • פרס הבימוי והכוריאוגרפיה עבור "פולארויד" בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בבלארוס 2013.
  • פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2014 בקטגוריית כוריאוגרפיה לתיאטרון על ההצגה "הכיתה שלנו"[26]
  • מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשנת 2015 בקטגוריית כוריאוגרפיה לתיאטרון על ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה".[27]
  • זוכת פרס פינקל מטעם אגודת ידידי "הבימה" ליוצר המצטיין לשנת 2016 על עיצוב התנועה בהצגה "אישה בורחת מבשורה".[28]
  • מועמדת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2016 בקטגוריית כוריאוגרפיה לתיאטרון על ההצגה "אישה בורחת מבשורה".
  • פרס האנסמבל המצטיין לשנת 2020 בתיאטרון "הקאמרי" להצגה "קרוב יותר".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מירי לזר, הסאונד המחולל של פינה באוש: האסתטיקה האודיטורית בתיאטרון-מחול כפונקציה פרפורמטיבית. "מחול עכשיו", גיליון מס' 29, ינואר 2016.[1]
  • מירי לזר, כוריאוגרפיה לתיאטרון – אסתטיקת תיאטרון המחול ככלי לעיצוב השפה התיאטרונית. "מחול עכשיו", גיליון מס' 30, אוגוסט 2016.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירי לזר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיה נחום שחל, תנועה עם רוח גבית, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2016
  2. ^ מירי לזר שהתמודדה עם סרטן השד, מציגה: יצירת תיאטרון-מחול וידיאו-ארט ומוסיקה, באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2010-08-13
  3. ^ איך נבחרו השירים של זגורי אימפריה?, באתר HOT Magazine, ‏2015-04-04
  4. ^ רון שוורץ, ‏מאור זגורי: "יש מלחמת תרבות בישראל, אין מה לעשות", באתר גלובס, 14 באוגוסט 2015
  5. ^ לבד בברלין, באתר archive.habima.co.il
  6. ^ מאיה נחום שחל, לפתות את הקהל: "יחסים מסוכנים", תיאטרון הבימה, באתר כלכליסט, 2 בפברואר 2016
  7. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "חשמלית ושמה תשוקה": גן עדן ושמו אומללות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2014
  8. ^ הילד ענק, באתר ynet, ‏2018-03-19
  9. ^ אלופי החיים, באתר ynet, ‏2016-10-08
  10. ^ תיאטרון - המורדים - כאילו בסרט, באתר www.habama.co.il
  11. ^ מרב יודילוביץ', מאור זגורי: "עכו זו מסיבת הרווקים שלי", באתר ynet, 27 בספטמבר 2010
  12. ^ מחול - תיאטרון-מחול שמתמודד עם כאב, באתר www.habama.co.il
  13. ^ תיאטרון - פולארויד – גם גברים רוקדים, באתר www.habama.co.il
  14. ^ מאיה כהן, לבד על הבמה, באתר www.israelhayom.co.il, ‏18 בפברואר 2015
  15. ^ ירמי עמיר, "שמונה וחצי" בסמינר הקיבוצים: עושים כבוד לפליני, באתר מגפון ניוז Megafon News, ‏2017-08-06
  16. ^ גם אם סבלתם מ"אין סוף" של הבימה, כנראה גם נהניתם, באתר וואלה!‏, 16 במאי 2017
  17. ^ לרקוד בכל מחיר, באתר m.news1.co.il
  18. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, לא פשוט לעבד סרט מצליח לבמה, ו"קרוב יותר" הצליחה במשימה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2019
  19. ^ טיימינג, באתר גודמן - בית ספר למשחק בנגב
  20. ^ מחכים לנסים, באתר פסטיבל ישראל
  21. ^ ירמי עמיר, "מלון סוף העולם" בהבימה: התפקיד הטוב ביותר של רובי פורת-שובל, באתר מגפון, ‏18 באוגוסט 2021
  22. ^ רון שוורץ, ‏הפלות, שיימינג וחד-מיניות: איך הופכים מחזה בן 110 לאקטואלי?, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2022
  23. ^ "הרטיטי את לבי" מאת חנוך לוין עולה בהפקה חדשה בתיאטרון הבימה, באתר חנוך לוין
  24. ^ נמרוד דביר, הוכרזו זוכי פסטיבל עכו לתיאטרון, באתר www.makorrishon.co.il, ‏29 בספטמבר 2010
  25. ^ יוֹסִי רן, קיפוד הזהב 2013 בתיאטרון קרוב, באתר תרבות הפנאי, ‏2013-10-27
  26. ^ טקס פרס התיאטרון הישראלי 2014 והזוכים בו | גמלאים, באתר www.hadiscontaim.co.il
  27. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, ההצגה "אלקטרה" מובילה במספר המועמדויות לפרס התיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 28 באפריל 2015
  28. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, ״אשה בורחת מבשורה״: מה נהיה מאתנו, באתר הארץ, 15 במרץ 2016