ניר מטרסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניר מטרסו
מטרסו בהופעה בבית אריאלה, דצמבר 2021
מטרסו בהופעה בבית אריאלה, דצמבר 2021
לידה 1972[1] (בן 52 בערך)
לאום ישראלישראל ישראלי
תקופת הפעילות מ-1991
תחום יצירה מוזיקה
איור
ספרות
זרם באמנות קומיקס
הנפשה
אמנות מדיה חדשה
יצירות ידועות הקסטה השחורה – 2020
fishtuna.com

ניר מטרסו (נולד ב-1972 ומתגורר בעיר תל אביב) הוא קומיקסאי, אנימטור ומוזיקאי ישראלי. היה חבר להקת המהפכה המיותרת בגלגולה הראשוני, אך התפרסם בעיקר בזכות פרסומי הקומיקס שלו. את המוזיקה שלו לא פרסם בשמו האמיתי עד שנת 2014, אז פרסם את אלבום הסולו הראשון שלו, זרע לוויתן. בשנת 2020 הוציא את הרומן הגרפי הראשון שלו, "הקסטה השחורה"[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרסו התחיל את דרכו כגיטריסט להקת הפאנק הישראלית נ"מ בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. לאחר מכן הצטרף כגיטריסט ללהקה הישראלית המהפכה המיותרת בשנת 1991. יחד איתם הוציא את אלבומם הראשון, "המהפכה המיותרת". אחרי הופעתם הראשונה עזב, אך חזר תוך זמן קצר מחוסר מעש[3]. במשך השנים פרסם שירים שונים ללא שמו האמיתי, ואף הוציא מיני-אלבום בשם "צ'רלי קצ'רלי" בשנת 2004[4] בשם הבדוי צ'רלי קצ'רלי.

רק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החל מטרסו ליצור מוזיקה כמפיק מוזיקלי. בנוסף, הוא יצר מספר משחקי קופסה מוזיקליים בהם משחקים על תיבות נגינה[5]. בשנת 2014 פרסם את אלבום הסולו הראשון שלו, "זרע לוויתן", תחת שמו האמיתי. האלבום מורכב אך ורק משירים שאותם הוא כתב ושר לבדו. כשנשאל בראיון למגזין "Time Out תל אביב" למה פרסם את האלבום עם שמו האמיתי, ענה כי "לא רציתי שזה יהיה אלבום של צ'רלי קצ'רלי, כי הוא יותר אוונגרדי ופחות טקסטואלי, ופה מופיעים שירים בעברית"[5].

בשנת 2022 השתתף בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.

אנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרסו התפרסם בעיקר בעבור האנימציה שלו. בסרטים הכוכב הכחול, משהו טוטאלי ו"סינדרום בנטביץ'" של גור בנטביץ' הוא יצר את קטעי האנימציה המשולבים בין הקטעים. מטרסו נחשב גם לאחד מחלוצי אמנות המדיה החדשה בישראל[5], ועובד גם כיוצר קליפים מונפשים.

קריירת קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת הקומיקס שלו התחיל בשנת 1997, כאשר יצר את אנתולוגית הקומיקס "ביצים וקציצות: חלליות", שם כתב את כל הסיפורים (להוציא שניים של אתגר קרת ורואי לינד עם ג'ק דניאלס) בחלק הראשון, כולל הסיפור הפותח והסיפור החותם[6]. בתור מאייר עיצב את הלוגו של אתר ההאקרים המחתרתי Y2HACK, והעמיד מיצגים שונים בבית ביאליק ומוזיאון הילדים חולון[7].

בשנת 2020 פרסם את הרומן הגרפי הראשון שלו, "הקסטה השחורה"[8], וזכה לתשומת לב תקשורתית רחבת היקף. במגזין ספרים של הארץ הוקדשה לספר כתבה שלמה, בה תואר כ"ספר בלשים מרהיב", ו"ביוגרפיה של אחד האמנים האלטרנטיביים המעניינים בארץ, וגם הרהור על איך המרדף אחר משהו מספק יותר מהשגתו"[9]. רבקה מיכאלי כתבה בעיתון כלכליסט על הספר בין היתר כי "ספרו של ניר מטרסו "הקסטה השחורה" (הקיבוץ המאוחד) מפתיע, מלא הומור ועניין. זה ספר חכם של מחבר מחונן"[10].

בבלוג "הספרים ואני" נכתב על הספר כי "העיצוב של הספר לא פחות מנפלא בעיני, מהאיורים המגוונים והמסוגננים, עד הטיפוגרפיה, בחירת סוג הנייר ואפילו הפורמט של הכריכה הקשה בצבע שחור שמזכיר בצורה מסוימת את צורת הקסטה, כל דבר כאן עוצב בקפידה ומייצר אריזה שלמה ומסוגננת"[11].

הספר סוקר ומטרסו אף רואיין לפודקאסט 'מה שכרוך' מבית תאגיד השידור הישראלי כאן[12].

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, זה סיפור בלשי מרהיב. בתפקיד הפאם פאטאל: קלטת, באתר הארץ, 30 ביולי 2020
  2. ^ זהר ברנט, המהפכה לא היתה מיותרת: ״הקסטה השחורה״, רומן גרפי ראשון לניר מטרסו, באתר Facebook, ‏7 ביוני 2020
  3. ^ המהפכה המיותרת | qube.co.il, באתר www.qube.co.il
  4. ^ ניר מטרסו | qube.co.il, באתר www.qube.co.il
  5. ^ 1 2 3 אורי זר אביב, "אני יודע מה זה להיות פוטנציאל מבוזבז", באתר טיים אאוט, ‏2014-12-11
  6. ^ ביצים וקציצות / ניר מטרסו | מטרסו, ניר אמן מחבר (ביתן, יעל. ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  7. ^ אני, שותפי וגיבורי | neora. (באנגלית)
  8. ^ הקסטה השחורה / ניר מטרסו ; עריכה: נעם קפלן, דבי אילון | מטרסו, ניר מחבר מאייר (קפלן, נעם (עורך) ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  9. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, זה סיפור בלשי מרהיב. בתפקיד הפאם פאטאל: קלטת, באתר הארץ, 30 ביולי 2020
  10. ^ מאיה נחום שחל, זמן בידוד: 3 המלצות של רבקה מיכאלי לכלואים בבית, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-24
  11. ^ snirpeleg, הקסטה השחורה / ניר מטרסו, באתר הספרים ואני, ‏2020-03-22
  12. ^ לקרית ספר שהיא מקלט – מתוך ההסכת (פודקאסט) "מה שכרוך" | כאן, נבדק ב-2020-11-17