נלסון קראשל

נלסון קראשל
Nelson G. Kraschel

נלסון קראשל
לידה	27 באוקטובר 1889 מייקון, אילינוי, ארצות הברית
פטירה	15 במרץ 1957 (בגיל 67) הרלן, איווה, ארצות הברית
שם מלא	נלסון ג'ורג' קראשל
מדינה
מקום קבורה	הרלן, איווה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל איווה ה־27 14 בינואר 1937 – 12 בינואר 1939 (שנתיים) סגן מושל איווה ג'ון ולנטיין → קלייד הרינג ג'ורג' וילסון ←
סגן מושל איווה 12 בינואר 1933 – 14 בינואר 1937 (4 שנים) תחת מושל איווה קלייד הרינג → ארץ' מקפרלן ג'ון ולנטיין ←

נלסון ג'ורג' קראשל (באנגלית: Nelson George Kraschel;‏ 27 באוקטובר 1889 – 15 במרץ 1957) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל איווה ה-27 בשנים 1937–1939.

ראשית חייו

נלסון קראשל נולד בעיירה מייקון שבאילינוי לפרד ק. קראשל, חוואי, וננסי ג'יין (לבית פו) קראשל. הוא למד בבית הספר התיכון המקומי, ומגיל 17 עד 20 הוא ניהל את חוותו של אביו החולה. לאחר מכן הוא עבר לעיר הרלן שבמחוז שלבי, איווה, והיה לכרוז במכירות פומביות, עיסוק בו הוא עבד בשנים 1910–1930 ומכר מקנה גזעי בשווי של כ-50 מיליון דולר. ב-1913 נשא קראשל לאישה את אגנס ג'ונסון, מורה בבית ספר בהרלן. לזוג נולדו שלושה בנים והם אימצו בת אחת.

ראשית הקריירה הפוליטית

קראשל נכנס לפוליטיקה כחבר המפלגה הדמוקרטית. לאחר שהובס בבחירות לסנאט של איווה ב-1922 ולאחר שנוצח בבחירות המקדימות לסנאט של ארצות הברית ב-1932, הוא התמודד בהצלחה ב-1932 בבחירות למשרת סגן מושל המדינה, תפקיד אליו הוא נבחר לכהונה שנייה ב-1934.

מושל איווה

ב-1936 נבחר קרשאל כמושל איווה לאחר שניצח בהפרש של 2,431 קולות מתוך יותר ממיליון בוחרים. באותה מערכת בחירות זכו הרפובליקנים ברוב בסנאט המדינתי ובבית הנבחרים המדינתי היה שוויון. המדיניות שנגעה לשפל הגדול זכתה לרוב לתמיכת שתי המפלגות, אך קראשל נזכר לימים, "במהלך תקופת כהונתי כמושל התפתחו יותר חילוקי דעות שהגיעו לשיאן בשינוי הממשל המדינתי".

ניצחונו הגדול הייתה חקיקה להקלה במס על בתי מגורים. קראשל טען שההכנסות ממיסי מכירות ומיסי תאגידים צריכות להיות מפונות לסיוע לקשישים ולסיוע חירום לעניים, אך רובן צריכות לשמש להקלה של מס הרכוש. צעד זה נתן עדיפות במיסוי לאלו שחיו בבתים ובחוות בבעלותם, "ובכך הוגדלה המשיכה לבעלות על בתים שתתרום יותר מכל דבר שאנו יכולים לעשות כדי להבטיח את יציבות החברה שלנו". בהתאם לכך העביר בית המחוקקים את חוק הפטור ממס רכוש, שהקל את נטל המס על משקי בית ששווי בתיהם היה עד 2,500 דולר. יותר מכך, בית המחוקקים הקצה את ההכנסות הרלוונטיות ממיסוי כפי שקראשל ביקש. הוא התפאר: "המימון הבריא של איווה לחוק הסיוע לקשישים וחקיקתו של חוק העדפת מס הרכוש מיקמו את איווה במקום גבוה יותר בהשוואה למדינות אחרות בהגנה על האוכלוסייה הקשישה שלה והעידוד לבעלות על בתים".

בינואר 1937, בהזכירו את הבצורת של השנה שעברה, קרא קראשל להרחבת חוקי השהיית החובות על המשכנתאות של 1933 ו-1935, שהגנו על 13,000 חוות ועל בעליהם. תוקף החוקים עמד לפוג ב-1 במרץ, ולגרום לאלפי בתים של חוואים להיות בסיכון. מצב זה היה עלול להיות הרה אסון לחוואים ולקהילותיהם כאחד, שכן מספר חוות זה עלול היה להצטרף לאלו "שכבר התמודדו עם בעיות של בעלות על החוות". ב-12 בפברואר פרסם קראשל הכרזה בה הוא הזכיר את מצב החירום הכלכלי המתמשך שהצריך את חקיקת החוקים ב-1933 וב-1935, ודיבר על "מצב חירום חדש" - אסונות הטבע של 1936 - כסיבה לחידוש תוקף החוקים. האספה הכללית הרחיבה שלושה מתוך ארבע צעדים שהוגדרו בחוקים, אך הסנאט המדינתי, שהיה בעל רוב רפובליקני, חסם את הצעד הרביעי, ותוקף החוק פג.

קראשל טען ש"מערכת מתוכננת היטב של כבישים אל השווקים שבנייתם תהיה זולה יותר בהשוואה למערכת הכבישים הראשיים שלנו צריכה להיות מתוכננת ולהיסלל באופן מידי". עם זאת, הוא סבר שהחוק מהחווה לשוק שחוקק על ידי בית המחוקקים היה "לחלוטין בלתי ניתן לביצוע" והטיל עליו וטו, ובמקביל עודד הצעת חוק נגדית. אך צעד זה לא בא לידי ביצוע, והנחמה היחידה שלו בתחום התחבורה הייתה תוכנית מוצלחת לבטיחות בדרכים.

ב-1938 התערב קראשל בסכסוך העבודה של חברת מייטג בניוטון. החברה הכריזה על קיצוץ בשכר והשביתה את העובדים, שהכריזו מצדם על שביתה וקיימו משמרות שבת במפעל. 12 ממנהיגי העובדים פוטרו ונעצרו בעוון הסתה. מתוך חשש מהאווירה שתיווצר, פנתה החברה לקראשל. הוא הציע שאם השובתים ייסוגו מעמדותיהם, הוא יבטיח שהמשמר הלאומי ידאג שהמפעל יישאר סגור. בהסתמכם על כך, שבו השובתים לעבודה, החברה ויתרה על קיצוצי השכר, והתנהל משא ומתן על כל הסוגיות. העבודה במפעל חודשה, ובסופו של דבר הושג הסכם, אך מנהיגי העובדים המפוטרים מעולם לא הוחזרו לעבודתם. מנהיג איגוד העובדים אמר על החלפת הצדדים של קרשאל: "אנחנו חושבים שעמדתו היא התאבדות פוליטית".

שנותיו האחרונות

באותה שנה התמודד קראשל בבחירות לכהונה שנייה מול אותו יריב שאותו הוא הביס שנתיים קודם לכן בהפרש של 2,431 קולות, והפעם נוצח בכמעט 60,000 קולות. הוא שב לעיסוקו בחקלאות ובמכירות פומביות, וב-1942 התמודד שוב ללא הצלחה בבחירות למשרת המושל. שניים מבניו של קרשאל נהרגו במלחמת העולם השנייה. הוא עבד כסוכן הראשי של מנהל האשראי לחקלאים באומהה בשנים 1943–1949, ולאחר מכן שב לעסקי הבקר.

נלסון קראשל נפטר בהרלן ב-15 במרץ 1957. הוא נטמן בבית הקברות המקומי.

קישורים חיצוניים

• נלסון קראשל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• נלסון קראשל במילון הביוגרפי של איווה (באנגלית)
• נלסון קראשל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• נלסון קראשל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)