ויליאם סטון (מושל איווה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם סטון
William M. Stone
ויליאם סטון
ויליאם סטון
לידה 14 באוקטובר 1827
מחוז ג'פרסון, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1893 (בגיל 65)
אוקלהומה סיטי, טריטוריית אוקלהומה (אנ') עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ויליאם מילו סטון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות גרייסלנד, נוקסוויל, איווה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל איווה ה־6
14 בינואר 186416 בינואר 1868
(4 שנים)
סגני מושל איווה אנוך איסטמן
בנג'מין גו
חבר בית הנבחרים של איווה
18771878
שירות צבאי
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני הצבא האמריקני
תקופת הפעילות 18611863 (כשנתיים)
דרגה קולונל (ארצות הברית 19) קולונל
תפקידים בשירות
מפקד רגימנט הרגלים ה-22 של איווה
פעולות ומבצעים
קרב ליברטי
קרב שילה
המצור על ויקסבורג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם מילו סטוןאנגלית: William Milo Stone;‏ ‏14 באוקטובר 182718 ביולי 1893) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה השישי בשנים 18641868.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם סטון נולד במחוז ג'פרסון שבמדינת ניו יורק. ב-1834, כשהיה בן 7, הוא עבר עם משפחתו לעיר קשוקטון שבאוהיו. הוא למד משפטים בקריאה עצמית וב-1851 התקבל ללשכת עורכי הדין.

ב-1854 עבר סטון לעיר נוקסוויל שבאיווה, שם הוא פתח משרד עורכי דין, ורכש עיתון מקומי. ב-1856 הוא היה נציג לוועידה שבה נוסדה המפלגה הרפובליקנית, ובבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה שנה הוא היה אלקטור שהצביע למועמד ג'ון פרימונט. בוועידת המפלגה הרפובליקנית של 1860 הוא היה תומך נלהב של אברהם לינקולן, ושוב תמך בו בוועידה של 1864. בשנים 18571861 כיהן סטון כשופט בבית משפט מחוזי במדינתו. בשנה בה החל לכהן על כס השיפוט הוא נשא לאישה את קרוליין מתיו, ולשניים נולד בן אחד.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קרב פורט סאמטר ב-1861 התגייס סטון כטוראי לצבא האיחוד. עד מהרה הוא קודם לדרגת קפטן, ובהמשך למייג'ור בפלוגה B של רגימנט הרגלים השלישי של איווה. הוא לחם בקרב ליברטי (אנ') ונפצע בו, אך שב ולחם בקרב שילה, שבו הוא נפל בשבי. הוא קיבל חנינה מנשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס ונשלח לוושינגטון הבירה כדי לשאת ולתת על חילופי שבויים. לאחר שבתחילה לא עלה בידו להשיג הסכם, הוא שב לשביו, קיבל חנינה פעם נוספת, ושוחרר לאחר שהסכם חילופי השבויים הושג. ב-1862 קודם סטון לדרגת קולונל ברגימנט הרגלים ה-22 של איווה. הוא פיקד על יחידתו במערכת ויקסבורג, ושוב נפצע ב-22 במאי 1863, במהלך תקיפה שבוצעה על ידי האיחוד כחלק מהמצור על ויקסבורג.

מושל איווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1863 נבחר סטון כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל איווה, ובאוגוסט אותה שנה הוא התפטר מהשירות בצבא האיחוד. בבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה הוא ניצח בהפרש גדול לאחר שהביס את גנרל האיחוד, ג'יימס טאטל. ב-1865 הוא נבחר לכהונה שנייה. במהלך כהונתו כמושל, הוא עסק בכמה סוגיות מורכבות, כולל לדאוג שאיווה תעמוד במכסות הגיוס שלה של 1864, וקידום זכויות ההצבעה של האזרחים האפרו-אמריקאים של איווה. על פי כמה מקורות נכח סטון באפריל 1865 בתיאטרון פורד כאשר הנשיא לינקולן נרצח, והוא סייע לשאת את הנשיא אל מעבר לרחוב.[1] עם זאת, שום מקור ראשוני או מקור בן התקופה לא מתאר את ההתרחשות הזאת, ולמעשה ידוע שארבעה אנשי רגימנט הארטילריה של פנסילבניה היו אלו שנשאו את הנשיא לאחר הירי בו.[2][3] ב-22 בפברואר 1866 מינה סטון את אמילי קלקינס סטבינס כנוטריונית ציבורית, ובכך היא הייתה לאישה הראשונה בארצות הברית ששימשה בתפקיד זה.[4]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום כהונתו כמושל ב-1868, כיהן סטון תקופת כהונה אחת בשנים 18771878 כחבר בית הנבחרים של איווה, ולאחר מכן מונה כסגן הנציב והנציב של משרד הקרקעות הכללי.

ויליאם סטון נפטר כתוצאה מדלקת ריאות באוקלהומה סיטי ב-18 ביולי 1893, לשם הוא עבר עם בנו לעסוק בעריכת דין. הוא נטמן בבית הקברות גרייסלנד שבנוקסוויל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]