ויליאם לאראבי

ויליאם לאראבי
William Larrabee

ויליאם לאראבי
לידה	20 בינואר 1832 לדיארד, קונטיקט, ארצות הברית
פטירה	16 בנובמבר 1912 (בגיל 80) קלרמון, איווה, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות האקר של האל, קלרמון, איווה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
מושל איווה ה־13 14 בינואר 1886 – 27 בפברואר 1890 (4 שנים ו־6 שבועות) סגן מושל איווה ג'ון האל → ביורן שרמן הוראס בויס ←

ויליאם לאראבי (באנגלית: William Larrabee;‏ 20 בינואר 1832 – 16 בנובמבר 1912) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה ה-13 בשנים 1886–1890.

ראשית חייו

ויליאם לאראבי נולד בלדיארד שבקונטיקט למשפחה ממוצא צרפתי הוגנוטי. אביו, אדם לאראבי, היה בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית ואיש צבא מיומן, ששירת בהצטיינות במלחמת 1812. אמו הייתה האנה לבית לסטר.

לאראבי היה השביעי מבין תשעת ילדיהם של הוריו, והוא גדל בחווה של אביו בקונטיקט. הוא התחנך בבתי ספר מקומיים עד שהגיע לגיל 19. בערך בגיל 15 הוא איבד את ראייתו בעינו הימנית לאחר שנורה בטעות כדור מרובה שהוא החזיק בידו. כתוצאה מכך הוא לא היה כשיר לסוגי קריירות שיכלו להתאים לגברים צעירים במעמדו בניו אינגלנד. לאראבי בחר להיות מורה. ב-1853, כשהיה בן 21, הוא עבר לאיווה בעקבות מותו של אחיו הגדול ג'ון, שחי באיווה ונפטר שם, וכן כדי לחיות עם אחותו הגדולה שגם היא חיה שם וכדי לחפש לעצמו שם הזדמנויות.

באיווה, לימד לאראבי בבית ספר במשך כמה שנים, אך זמן קצר לאחר הגעתו לשם, הוא היה לטוחן, בנקאי וחוואי מוצלח בעיר קרלמון. עם פרוץ מלחמת האזרחים הוא ניסה להתגייס, אך נדחה בשל נכותו. עסקיו שגשגו, ובסופו של דבר הוא היה לאחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביותר במדינה.

קריירה פוליטית

ב-1867 נבחר לאראבי לראשונה למשרה ציבורית. הוא נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לסנאט של איווה, לאחר שסייע לארגן את פעילותה של המפלגה החדשה במדינה. הוא נבחר לכהונות נוספות בסנאט המדינתי כמה פעמים, ובסופו של דבר היה ליושב ראש ועדת המיסוי והתקצוב רבת ההשפעה של הסנאט.

ב-1885 נבחר לאראבי כמושל אורגון, תפקיד בו הוא החליף את ביורן שרמן, ובו הוא כיהן שתי תקופות כהונה, מינואר 1886 ועד פברואר 1890.

סיסמת מסע הבחירות הראשון שלו היית "בית ספר על כל גבעה ושום בר בעמק". בבחירות הקודמות הוא התמודד מול הדמוקרט צ'ארלס וייטינג, שניסה להציג את לאראבי כקפיטליסט בלתי נלאה וכבעליהם של כמה חובות מקומיים. מערכת הבחירות הייתה צמודה יחסית, אך לאראבי זכה בסופו של דבר ב-175,504 קולות מול 168,502 הקולות של וייטינג.

לאחר שכיהן במשך שתי תקופות כמושל, פרש לאראבי לאחוזת משפחתו בקלרמון. לאחר פרישתו הוא שירת בכמה תפקידים ציבוריים זוטרים. בערוב ימיו הוא תמך בתאודור רוזוולט ובסיעה הפרוגרסיבית של המפלגה הרפובליקנית.

חיים אישיים

ב-1861 נשא לאראבי לאישה את אנה מטילדה אפלמן. לבני הזוג נולדו שבעה ילדים. בתם הבכורה, ג'וליה, הייתה רעייתו של דון לתרופ לאב, לימים ראש עיריית לינקולן, בירת נברסקה.

בבעלותו של לאראבי הייתה ספריה גדולה והוא חיבב מאוד קריאה. הוא גם ביצע ניסויים בגידול פירות וחיבב מסעות. ב-1873 הוא ערך מסע של כמה חודשים לאירופה ולארץ ישראל. הוא ורעייתו העסיקו סטודנטית צרפתייה בשם מתילד לגלה , לימים היסטוריונית, כאומנת לילדיהם בשנים 1895–1903. לגלה הייתה בת הלוויה והמורה של בתם והשפה המדוברת היחידה ביניהם הייתה צרפתית. לאראבי היה מתודיסט באמונתו הדתית.

ויליאם לאראבי נפטר בקלרמון ב-16 בנובמבר 1912 ונטמן לצד רעייתו בבית הקברות האקר של האל שבעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם לאראבי בוויקישיתוף

• ויליאם לאראבי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ויליאם לאראבי במילון הביוגרפי של איווה (באנגלית)
• פורטריט ואלבום של לאראבי (באנגלית)
• ויליאם לאראבי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ויליאם לאראבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• כתבי ויליאם לאראבי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)