נסים נחום
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1862 ה'תרכ"ג טריפולי, לוב  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1927 (בגיל 64) ה'תרפ"ז ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
| מקום קבורה |
הר הזיתים ישראל  |
| מקום פעילות | טריפולי בלוב, אלכסנדריה במצרים וירושלים בישראל |
| תחומי עיסוק | קבלה, עסקנות, נדבנות |
| השקפה דתית |
יהדות  |
| רבותיו | הרב יעקב חי מונסא-רופא, הרב חיים שאול דוויק הכהן |
| בני דורו | הרב חיים רחמים יוסף פרנקו רבה הספרדי של קהילת חברון קריית ארבע ומייסד בית החולים חסד אברהם |
| בת זוג | לאומה (בזיווג ראשון), מזל דיין (בזיווג שני). |
| תפקידים נוספים | |
| מנהל ועד וגבאי ישיבת פורת יוסף | |
הרב נסים נחום (סיניור נחום נולד ב-17 בדצמבר 1862 – נפטר ב-19 בינואר 1927 מוצאי ט"ו בשבט) היה מקובל, איש ציבור ונדבן, ממייסדי ישיבות פורת יוסף, שער השמים, "רחובות הנהר", וחברת "כתר תורה".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בטריפולי שבלוב ב-17 בדצמבר 1862 חג החנוכה כ"ה בכסלו ה'תרכ"ג לכלפלא ולרבקה נחום, בן זקונים (מתוך 8 ילדים 7 בנים ובת אחת) למשפחת גבירים ועסקנים ציבוריים מנכבדי העיר שתמכו בתלמידי חכמים. בילדותו התחנך בבית ספר מקומי והשתלם בספרות ובהשכלה כללית. כשהתייתם מאביו בגיל 20, החל לעסוק במסחר, וניהל את עסקי המסחר של אביו יחד עם אחיו. בתקופה זו ביקר בביתו שד"ר מישראל, שהביא לו קמע לבקשת אמו. לפי המסופר, בזכות קמע זה שינה את תוכניותיו לעתיד, ביטל את לימודיו באוניברסיטה והתמסר ללימוד תורה.
בגיל 22 נישא למזל (זולא) בת הרב כמוס דיין, ובשנת 1898 ה'תרנ"ח עלה לישראל. הוא השתכן ברחוב דוד הנקרא כיום רחובות הבוכרים שבשכונת הבוכרים בירושלים, והחל ללמוד את תורת הקבלה ולפעול כעסקן למען תושבי העיר. בין היתר תרם מכספו לייסוד ישיבת המקובלים "ישיבת רחובות הנהר", וייסד מכספו יחד עם הרב חיים יהודה לייב אוירבך את ישיבת המקובלים שער השמים.
באמצע מלחמת העולם הראשונה הוכרח לגלות לאלכסנדריה שבמצרים בשנת 1916 ה'תרע"ו בעקבות היותו אזרח איטליה. באלכסנדריה עסק בפעילות למען יהודים נוספים שהוגלו, וייסד בה באותה שנה את חברת "כתר תורה", שמטרתה הייתה להפיץ תורה ואת לימוד ספר הזוהר, בעיקר בין סוחרים ופשוטי העם. בשיאה מנתה החברה כתשעה סניפים, בירושלים, אלכסנדריה, בני ברק, צפת, חלב, דמשק, ביירות, טריפולי וניו יורק. כן ייסד בעיר ישיבה גדולה לבחורים שירדו מישראל, ובסיועו של הרב אברהם אביכזיר, גייס כספים רבים עבור הישיבה, ממנה התפרנסו כ-200 רבנים.
בסיום המלחמה חזר לירושלים והמשיך לפעול בה כאיש ציבור. בשנת 1923 ה'תרפ"ג נמנה עם מקימי ישיבת פורת יוסף, וסייע לרב בן ציון חזן בהקמתה. עד לפטירתו שימש בה כמנהל הוועד והגבאי. יחד עם הרב חיים יהודה לייב אוירבך את ישיבת המקובלים שער השמים, ומנהגו היה לתמוך בצינעא בתמיכה כספית הגונה לכבוד שבת בערב שבת בלומדי הקבלה המכוונים והעוסקים בתורה לשמה בירושלים[1].
למרות עושרו, את רוב חייו העביר בסיגופים ובתעניות, ואת כספו חילק למוסדות וישיבות, ותמך בתלמידי חכמים ורבנים שעסקו בקבלה. הדפיס ספרי קבלה שונים מאת מחברים קדמונים, ביניהם "בניהו בן יהוידע", "שר שלום" ו"שבט מוסר" מאת רבי אליהו הכהן האתמרי מבלי להזכיר בהם את שמו כמוציא לאור, וכן חיבורים אודות תיקוני זוהר שונים, אותם דאג להפיץ בארץ ובעולם בעיקר בבתי כנסיות.
הלך לעולמו ב-19 בינואר 1927 ט"ז בשבט ה'תרפ"ז מוצאי חג ט"ו בשבט, ונקבר בבית הקברות שבהר הזיתים בירושלים.
חיים אישיים ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשא לאשה בגיל צעיר את לאומה בזיווג ראשון. ובזיווג שני בגיל כ"ב שנים נישא למזל-זולא בת הרב כמוס דיין, ובשנת 1898 ה'תרנ"ח עלה לישראל.
צאצאיו 8 ילדיו 4 בנים ו-4 בנות חלקם מזיווג ראשון מאשתו לאומה, וחלקם מזיווג שני מאשתו מזל דיין:
- בניו;
- מזיווג ראשון, בנו רבי יצחק נחום (בטריפולי).
- מזיווג שני, בנו, רבי כלאפו כלפנה נחום (בטריפולי).
- מזיווג שני, בנו, רבי ראובן נחום (גר בירושלים).
- מזיווג שני, בנו, רבי עמנואל נחום (גר בירושלים).
- בנותיו;
- מזיווג שני, בתו, רבקה מיוחס אשת רבי שלמה מיוחס ז"ל (בבנגאזי טריפולי לוב).
- מזיווג שני, בתו, רחל צבא אשת הרב שלום צבאה (גרו בירושלים).
- מזיווג שני, בתו, אסתר עבאדי אשת הרב מטלוב עבאדי (רב בחברת "מגן דוד" בניו יורק ארצות הברית ודרו שם).
- מזיווג שני, בתו, שמחה שמאע אשת רבי ישראל שמאע (גרו בלונדון בריטניה).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', עמ׳ 247.
- עטיה רונאל, "בין הנציב הבריטי העליון לסנחריב – על סוד מי הגיחון", מורשת ישראל, 20, 2022, עמ' 51–66.
- הרב בן-ציון מוצפי, דורש טוב לעמו – אוסף סיפורים ועובדות מגדולי הדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ט, עמ' 295–306.
- הרב גדעון מאיר גילקרוב, האיר המזרח – לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ב, חלק א', עמ' 37–39.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המקובל ניסים נחום, באתר MyTzadik
- דוד תדהר (עורך), "נסים נחום", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1800
- תמונת הרב ניסים נחום, באתר MyHeritage
- כרטיס הקבר של נסים נחום, באתר הר הזיתים
- משה דוד גאון, "נסים בן כלפלא נחום", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 462, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ כך הובא בספר תולדות כף החיים פרק ב שתמך כמה פעמים בערב שבת בהרב כף החיים ועוד מקובלים מישיבת רחובות הנהר, וגם רצה ליתן ר' נסים נחום לבעל כף החיים את כל המגרש הענק והבתים הנמצאים כיום ברחוב יחזקאל (פינת רחוב אדוניהו הכהן ורחוב דוד-רחובות הבוכרים ורחוב הרב אברהם תלמודי) ירושלים שערכם הון עתק (השייך כיום לתלמוד תורה יעב"ץ) וזאת בתנאי שיגיד קדיש לעילוי נשמתו אחר פטירתו אך רבי יעקב חיים סופר בעל כף החיים סירב מחמת שנימוקו עמו ש"כל לימוד תורתו וקיום מצוותיו היו אך ורק תורה לשמה לעשות נחת רוח לקודשא בריך הוא ושכינתיה על דעת רבי שמעון בר יוחאי ועל דעת רבי אלעזר בנו ועל דעת רבי יצחק לוריא אשכנזי האר"י הקדוש", עיין שם