רקוורה
| |||
מדינה | אסטוניה | ||
---|---|---|---|
מחוז | לאנה-וירו | ||
שטח | 10.64 קמ"ר | ||
גובה | 82 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 15,695 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 1500 נפש לקמ"ר (2017) | ||
קואורדינטות | 59°21′N 26°21′E / 59.350°N 26.350°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
http://rakvere.kovtp.ee | |||
רקוורה (באסטונית: Rakvere; בגרמנית: Wesenberg, וזנברג) היא עיר בצפון אסטוניה, בירת מחוז לאנה-וירו. ממוקמת כ-20 קילומטרים מהמפרץ הפיני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתיישבות באזור החלה בין המאה ה-3 למאה ה-5 לספירה. עדויות לכך אותרו במבצר הניצב במרכז העיירה. באזור הייתה התיישבות בשם Tarvanpea, אשר מוזכרת לראשונה בשנת 1226 בכרוניקה הליבונית של הנרי הלטבי. בשנת 1220, ממלכת דנמרק השתלטה על העיירה (וכל צפון אסטוניה) והקימה בה מבצר בשנת 1252. בשנת 1346 קיבל המסדר הליבוני לידיו את השלטון בצפון אסטוניה מהדנים.
במהלך מלחמת ליבוניה אשר התרחשה בין השנים 1558 עד 1581, הייתה רקוורה תחת שלטון רוסי. בסיום המלחמה, האימפריה השוודית השתלטה על העיירה. היא החזיקה בה עד שנת 1602, אז העיירה עברה לשלטון האיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1605 החזירו השוודים את השלטון בעיירה והחזיקו בו עד לשנת 1703, בה נשרפה העיירה במהלך המלחמה הצפונית הגדולה. בעקבות תוצאות המלחמה וחתימת חוזה נישטאד בשנת 1721, מוזגה העיירה אל תוך האימפריה הרוסית, שהחזיקה בה עד להכרזת העצמאות של אסטוניה בסיום מלחמת העולם הראשונה.
כיום קיים בעיירה בית תיאטרון הפעיל משנת 1940, אשר שרד את מאורעות מלחמת העולם השנייה.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברקוורה התקיימה קהילה יהודית זעירה אשר מנתה כ-350 אנשים בשנת 1890.[1] הקהילה הצטמצמה משמעותית ערב מלחמת העולם הראשונה, אך שבו אליה יהודים לקראת סיום המלחמה. בתקופה שבין שתי המלחמות נהנתה הקהילה משגשוג כלכלי ומספר מתושביה אף השתתפו בבחירות לקונגרס הציוני.
מרבית יהודי רקוורה נמלטו במהלך מלחמת העולם השנייה, לפני שהחל הכיבוש הנאצי באזור. בשנים שלאחר סיום המלחמה גרו בעיירה יהודים ספורים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של רקוורה
- תיירות ברקוורה באתר TripAdvisor
- "רקוורה", באתר JewishGen (באנגלית)
- וזנברג ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קהילת יהודי ראקוורה, באתר בית התפוצות