נשותיו של מוחמד

מוחמד, נביא האסלאם, נשא במהלך חייו 11 עד 13 נשים בנסיבות שונות. כל אחת מנשותיו זכתה בפי המאמינים לכינוי "אם המאמינים" (בערבית: أم المؤمنين).

ח'דיג'ה

נישואיו הראשונים של מוחמד היו בשנת 595, בגיל 25, לח'דיג'ה, בת ה-40, שהייתה סוחרת אלמנה ומעסיקתו של מוחמד. מוחמד היה נשוי לה במשך 25 שנה עד שנפטרה בגיל 65. מנישואין אלו נולדו לו שני בנים שמתו בצעירותם ובת אחת (פאטמה בת מוחמד), בנוסף על שלוש בנות שהיו לח'דיג'ה מנישואיה הראשונים. כל עוד הייתה ח'דיג'ה בחיים היו אלו נישואין מונוגמיים וכנראה גם מאושרים כי מוחמד לא נישא לאישה נוספת. בתרבות הערבית, נישואין היו בדרך כלל מוסדרים בהתאם לצרכים של שבט והתבססו על הצורך לכרות בריתות בתוך השבט ועם שבטים אחרים לפיכך נישואיו הנותרים של מוחמד נועדו בין היתר לחזק בריתות ידידות. במהלך נישואיהם רכשו עבד בשם זיאד והחליטו לאמץ אותו.

סודה

בשנת 620, ימים מעטים אחרי מותה של ח'דיג'ה, בגיל 50, נישא לסודה בת זמעה, אלמנה משבט קורייש, שבטו של מוחמד, לפי גרסה אחת היו לה מספר ילדים מנישואיה הקודמים לפי גרסה אחרת היה לה רק בן אחד שנהרג בקרב על ג'לולה; גם לגבי גילה בעת הנישואין יש גרסאות שונות החל ב-27 וכלה ב-55. על פי אבן סעד סודה נפטרה בשנת 674. יש גרסאות הטוענות שמוחמד רצה לגרשה ומסופר כי מחשש שמוחמד יגרש אותה, ויתרה סודה על היום שהגיע לה במסגרת סבב הנשים של מוחמד לטובת עאישה.

עאישה

באותה שנה (620) התארס לעאישה בת ה 6 והרווקה, בתו של חברו הטוב אבו בכר. לפני אירוסיה למוחמד הייתה מאורסת לבנו של ראש שבט נופל, שנתן חסות למוחמד, אך מחשש האם כי בנה יתאסלם בעקבות נישואיו עם עאישה בוטלו האירוסין והיא התארסה עם מוחמד בשנת 620; הוא התחתן איתה בשנת 622; עאישה נפטרה ב-678. יש מחלוקת במסורת המוסלמית אם מוחמד נישא קודם לסודא או קודם לעאישה. לפי מספר חדיתים, מוחמד שכב עם עיישה בהיותה בת 9 שנים. מלומדים באסלאם מנסים לטעון שמוחמד שכב עימה בגיל מאוחר יותר, אך אין שום חדית שתומך בגרסה זו. עיישה היא דמות דומיננטית באסלאם. לאחר מותו של מוחמד, היא הייתה דומיננטית מבחינה פוליטית, והייתה מעורבת במאבקים ובמלחמות בין הפלגים השונים באסלאם.

יש מספר רב של חדיתים שנאמרו בשם עאישה. למשל, יש חדית בו היא אומרת ש"הפסוק שעוסק בהנקת מבוגרים ובסקילה, היה תחת הכרית שלי, ונאכל על ידי עז ביום בו הנביא הלך לעולמו". החדית הזה בעייתי מבחינה תאולוגית, כי התאולוגיה המוסלמים טוענת שהאל הבטיח לשמר את הקוראן במלואו, ולכן, פסוק שנאכל על ידי עז, סותר טענה זו. https://sunnah.com/ibnmajah:1944 לפי חדית מפורסם, שנאמר בשם אחת מנשותיו של מוחמד, עיישה נהגה להניק מבוגרים שנכנסו לבקרה (היא ביקשת מבנות משפחתה להניק במקומה, שכן היא הייתה צעירה מאוד, ולא הייתה בהריון), זאת בניגוד ליתר נשותיו של הנביא, שסירבו להניק מבוגרים. https://sunnah.com/ibnmajah:1947. חדיתים נוספים של עיישה טוענים שהנביא כושף, והתחיל לדמיין שהוא עושה בלילה דברים, שהוא כלל לא עשה. https://sunnah.com/ibnmajah:3545

חפסה

במהלך כיבוש מכה נהרגו גברים רבים וכתוצאה מכך נשים רבות התאלמנו. מוחמד נישא לאלמנות מהקרבות: ב-625, בהיותו בן 55, נישא לחפסה בת עומר, אלמנה בת 19 שהתאלמנה בקרב על באדר, היא נפטרה בשנת 666. בשל היותן קרובות בגיל התיידדה חפסה עם עיאשה.

זינב

ב-626 נישא לזינב בת חוזיימה שהייתה אלמנה מהקרב על באדר. היא הייתה בסוף שנות ה-20 או בת 48 (לפי גרסאות שונות). זינב נפטרה לפי גרסאות שונות בין חודשיים לשנתיים לאחר חתונתם.

הינד

ב-627 נישא לקרובת משפחתו, הינד (אום סלמה) שהייתה אלמנה (יש גרסאות אחדות לגילה מ-31 ועד 47). בעלה הראשון, עבדאללה אבן עבד-אל-אסאד שהיה מוסלמי מסור נהרג בקרב אוחוד והותיר אותה עם ארבעה ילדים. היא נפטרה בשנת 680 (או 683) ובכך האריכה ימים להיות האחרונה מנשותיו של מוחמד שנשארה בחיים.

ריחאנה

אחרי קרב השוחה שניהל מוחמד, לקח כשפחה את ריחאנה, במקורה בת שבט בני נדיר ואלמנתו של אחד מבני שבט בנו קורייזה היהודים. יש גרסאות הטוענות שהיא התאסלמה ונישאה למוחמד ויש כאלו הטוענות שלא התאסלמה או לא נישאה לו. היא הלכה לעולמה כנראה שנה לפני מוחמד.

זינב בנת ג'חש

זינב בנת ג'חש, בת דודתו של מוחמד, הייתה אלמנה כשארגן את נישואיה לזיאד, בנו המאומץ. זיאד גירש את זינב. כשמוחמד נישא לה זינב הייתה אשתו החמישית במקביל, בזמן שלאחרים הותר לשאת רק ארבע נשים בבת אחת והתעוררה בעיית גילוי עריות בכך שמוחמד נישא למי שהייתה אשת בנו. זינב נפטרה בערך במועד פטירתו של מוחמד.

מוחמד אבן ג'ריר א-טברי מספר כי מוחמד ביקר בביתו של בנו, זיאד, כאשר זה לא היה בבית. זינב הייתה לבושה למחצה, ומוחמד קרא "יבורך האל שגורם ללבבות לרטוט". זינב הבינה שמוחמד חושק בה, ומכאן ואילך היא דחתה את בעלה זיאד. זיאד הציע למוחמד להתחתן עם אשתו, אך מוחמד אמר לו שישמור את אשתו לעצמו. מקורות מוסלמיים אחרים דוחים מסורת זו. מאחר שזינב כבר לא רצתה אותו, זיאד התגרש מאשתו. לאחר הגירושין, נשא אותה מוחמד לאישה. קהל המוסלמים לא קיבל בצורה יפה שאדם מתחתן עם גרושתו של בנו, ובתגובה לכך התקבל הפסוק בקוראן שאומר שיש לבטל את אימוץ הבנים באסלאם.

ג'וירייה

ב-628, בהיותו בן 58, נישא לג'וירייה בנת אל-חארת', אלמנה שבוייה בת 20 מהקרב נגד שבט בנו מוסטליק. היא נפטרה ב-673.

רמלה

ערך מורחב – רמלה בנת אבי סופיאן

בסוף אותה שנה נישא לרמלה (אום חביבה), בת לאחת המשפחות התקיפות בשבט קורייש - בני אומייה. רמלה הייתה אחותו של מועאויה הראשון ובת דודו של עות'מאן בן עפאן. בעלה הראשון ואב בתה חביבה, עבד-אללה, היה אחיה של זינב בת ג'חש, הם התגוררו באתיופיה, כאשר בעלה התנצר והיא סירבה לעזוב את האסלאם היא התגרשה ממנו. אחרי מותו של עבד-אללה נישאה רמלה בת ה-30 למוחמד. טקס הנישואין נערך באתיופיה בלי נוכחותו של מוחמד, רק 6 שנים מאוחר יותר נסעה למדינה והצטרפה למוחמד. רמלה נפטרה ב-666.

צפייה

ב-629 מוחמד בן ה-59 נישא לצפייה (ספיה) בת ה-17, בתו של חי בן אחיטוב, יהודייה בת שבט בני נדיר, אלמנה ידועה ביופייה ומשכילה, שבעלה הראשון נהרג בקרב ח'ייבר בו היא נלקחה בשבי. צפייה נפטרה בשנת 670.

מיימונה

ב-630 נישא למימונה בנת אלחארת' (בַּרַה) בת ה-36, אחותה למחצה של אשתו המנוחה זינב בת חוזיימה, נפטרה ב-674.

מריה

האחרונה בנשותיו הייתה מריה הקופטית, רווקה נוצרייה בת 20, נשלחה אליו כשפחה. ילדה לו בן (אברהים) שמת בגיל שנה לערך. היא נפטרה ב-637.

לפי המקורות האסלאמיים, מריה התגוררה אצל אשתו של מוחמד, חפסה. מוחמד אמר לחפסה שאביה רוצה להיפגש איתה, וכשזו הלכה לבקר את אביה, מוחמד שכב עם מריה. חפסה חזרה לביתה, ונתגלה לה מה שאירע, והיא כעסה על מוחמד. מוחמד ביקש מחפסה שלא לספר ברבים את שאירע, אולם היא סיפרה את המעשה לעיישה. מוחמד נשבע לשתי נשותיו שלא לשכב יותר עם מריה. אולם לאחר מכן, ג'בריל נתגלה למוחמד ואמר לו את הפסוק הקוראני "מדוע אתה הנביא מונע מעצמך את אשר האל ייעד לך?". פסוק זה אישר למוחמד להפר את שבועתו לנשותיו, והוא המשיך את הקשר עם מריה.