סאם בראון

**סאם בראון**
**Sam Brown**
לידה	7 באוקטובר 1964 (בת 59); סטרטפורד (לונדון)
שם לידה	סמנתה בראון
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1978
סוגה	בלו-אייד סול•ג'אז•מוזיקת פופ•רוק קל
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	קולות, אורגן, גיטרה בס, יוקולילי
חברת תקליטים	A&M רקורדס•Festival Records•I.R.S. Records•Pod Music•Dick Bros Record Company•Demon Music Group•Mud Hut
	https://www.misssambrown.com/
	פרופיל ב-IMDb

סמנתה (סאם) בראון (Samantha Brown) (נולדה ב-7 באוקטובר 1964)^[1] היא זמרת, כותבת שירים ומוזיקאית בריטית. בראון היא זמרת בלו-אייד סול וג'אז, ונגנית יוקולילי ופסנתר. היא החלה להתבלט בסוף שנות ה-80 כאמנית סולו והוציאה שישה סינגלים שנכנסו למצעד הסינגלים הבריטי במהלך שנות ה-80 וה-90. סינגלי הסולו שלה, שעוסקים לפעמים באהבה אבודה, כוללים את Stop!, This Feeling, Can I Get a Witness, Kissing Gate, With a Little Love ו-"Just Good Friends". היא עבדה כנגנית אולפן, ועבדה עם אמנים כמו גרי מור, ג'ורג' האריסון, להקת Small Faces, להקת ספנדאו בלט, אדם אנט, ג'ון לורד (מלהקת דיפ פרפל), דייוויד גילמור, להקת The Firm, להקת Dodgy וניק קייב. בראון הוציאה את אלבום הבכורה שלה "Stop!" בשנת 1988 ובסך הכל הוציא שבעה אלבומי אולפן, אלבום הופעות חיות אחד, מיני-אלבום אחד ושלושה אלבומי אוסף, כמו כן גם 3 אלבומים כחלק מלהקת Homespun. היא פיתחה בעיות רציניות עם קול השירה שלה ב-2007, ולאחר מכן הפסיקה להקליט ולשיר בלייב עד 2023 כשהוציאה את האלבום Number 8.

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמנתה בראון נולדה ב-7 באוקטובר 1964 בסטרטפורד (לונדון), אנגליה. היא בתם של המוזיקאי ג'ו בראון ושל נגנית האולפן ויקי בראון.^[2] עבודתה הראשונה של בראון בתעשיית המוזיקה הייתה ב-1978 בגיל 14, כאשר שרה קולות רקע באלבום האולפן האחרון של Small Faces - "78 in the Shade".^[2] היא גם עבדה כזמרת רקע עם כמה להקות אחרות, כולל ספנדאו בלט, ועם אמה באלבום הסולו השלישי של קלידן דיפ פרפל לשעבר, ג'ון לורד - "Before I Forget".^[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון חתם על חוזה הקלטות עם A&M רקורדס בשנת 1986.^[1] השיר המצליח ביותר שלה עם A&M היה Stop! שיצא כסינגל בשנת 1988. היא הוציאה אלבום עם אותו שם באותה שנה.^[1] סינגלים נוספים שנלקחו מהאלבום כללו את "Walking Back to Me", "This Feeling" וביצוע גרסת כיסוי שלה לשיר "Can I Get a Witness". האלבום Stop! מכר יותר משני וחצי מיליון עותקים ברחבי העולם,^[2] והצליח במיוחד בבריטניה ובאוסטרליה. אלבום האולפן השני של בראון, "April Moon" משנת 1990, כלל את 2 הלהיטים "Kissing Gate" ו"With a Little Love".^[1] שלושה סינגלים נוספים יצאו מהאלבום: "Mindworks", "Once in Your Life" ו-"As One". אלבום האולפן השלישי של בראון, "43 Minutes", נוצר בערך באותו זמן שבו אמה מתה מסרטן השד. בA&M, חברת התקליטים של בראון באותה העת, לא היו מרוצים מהאלבום ורצו כמה סינגלים שיהוו להיטים פוטנציאליים שיוקלטו ויתווספו לרשימת הרצועות.^[2] בראון, שלא הייתה מוכנה להתפשר ולוותר, ולאחר מאבק משפטי ממושך, קנתה בחזרה את הקלטות המאסטר של האלבום והוציאה אותן ב-1992 דרך חברת התקליטים שלה Pod Music, שנה לאחר מות אמה.^[2] מעט עותקים נמכרו מהאלבום בתחילה, אך הוא הוצא לאור מחדש בשנת 2004. בראון סיפקה קולות רקע לפינק פלויד באלבום האולפן ה-14 שלהם The Division Bell שיצא ב-1994, והיא ליוותה אותם בסיבוב ההופעות שלהם כדי לקדם את ההוצאה של האלבום.^[2] מעורבותה תועדה באלבום של פינק פלויד בשנה שלאחר מכן, Pulse, שבו היא שרה קולות רקע והייתה הזמרת הראשית בשיר "The Great Gig in the Sky". ב-1995, היה לה להיט קטן במצעדים, כשביצעה דואט עם חברה הזמר וכותב השירים דריק וויליאם דיק (Fish) בשם "Just Good Friends". ב-1997 חזרה בראון עם אלבום האולפן הרביעי שלה Box, שיצא באמצעות חברת התקליטים העצמאית Demon Music Group. השירים באלבום זה כללו את "Embrace the Darkness", "Whisper" ו-"I Forgive You" שנכתב יחד עם מריה מקי. הגרסה של מקי לשיר הופיעה במקור באלבומה השני, "You Gotta Sin to Get Saved". בשנת 2000, אלבום האולפן החמישי שלה, ReBoot, יצא דרך חברת תקליטים עצמאית אחרת בשם "Mud Hut", וכך גם הסינגל "In Light of All That's Gone Before". בשנת 2003, בראון הקימה את הלהקה Homespun עם דייב רות'ריי.^[1] הלהקה הוציאה שלושה אלבומים. בראון גם הוציאה מספר הקלטות סולו בתקופה זו, כולל מיני-אלבום בשם "Ukulele and Voice".^[1] בשנת 2004, ג'ון לורד הוציא את האלבום "Beyond the Notes", שעבורו היא כתבה כמעט את כל המילים.^[3] בסוף 2006, היא יצאה לסיבוב הופעות נרחב בבריטניה כאורחת מיוחדת של אביה, הזמר ג'ו בראון. ההופעות כללו גם הופעות של אחיה, פיט בראון. ב-2007, שבע שנים אחרי אלבומה האחרון, הוציאה בראון את Of the Moment. היא גם חזרה לטופ 10 של מצעד האלבומים הבריטי באוקטובר 2007, כאשר "Valentine Moon" נכלל באלבום הלהיט של ג'ולס הולנד "Best of Friends". באותה שנה היא פיתחה בעיות בקול השירה שלה, ומסיבות לא ידועות לא הצליחה לשיר בעקביות מאז. בראיון ב-2013 היא הסבירה כי "אני לא מצליחה לסגור את מיתרי הקול ולהשיג את הצליל המתאים בו זמנית. זה מרגיש כאילו יש כמה שרירים שלא עובדים". לאחר שנמצאה ציסטה על מיתרי הקול שלה, היא הסירה את הציסטה בהצלחה, אך הבעיות בקולה נמשכו והותירו אותה ללא יכולת לשיר אף תו אחד.^[4]בחיפוש אחר עיסוק מוזיקלי חלופי, בראון הקימה מועדון יוקלילי בשנת 2010, שהתרחב למספר מועדונים באוקספורדשייר, דורסט, לונדון ובאינטרנט שהמשיכו לשגשג.^[5]^[6] בשנת 2021 היא הוציאה את אלבום ההופעות היחיד שלה, " Wednesday The Something Of April", הקלטת מופע של אישה אחת משנת 2004 הכולל שירים מכל הקריירה שלה.^[7] אלבום האולפן הראשון של בראון מזה חמש עשרה שנים, Number 8, יצא בינואר 2023. הוא נכתב והוקלט עם שותף ותיק, דני שוגר, ונעשה שימוש בתוכנת Melodyne כדי לעזור לשירה של בראון.^[7]^[8]

זמרת ליווי וזמרת אורחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקריירת הסולו שלה, לבראון הייתה קריירה מצליחה כזמרת ליווי ושיתופי פעולה עם אמנים אחרים. היא עבדה עם להקת בארקלי ג'יימס הארווסט (Barclay James Harvest) בשנת 1984, דייוויד גילמור ("דייוויד גילמור בהופעה") והפינק פלויד, דיפ פרפל (בהופעה "In Concert with The London Symphony Orchestra"), ג'ון לורד, להקת הרוק "The Firm", גרי מור, ג'ורג' האריסון וניק קייב. היא הופיעה לעיתים קרובות כחברה בתזמורת הרית'ם אנד בלוז של ג'ולס הולנד, והשיגה בולטות נוספת עם הופעתה בשנת 2002 בקונצרט לזכרו של ג'ורג' האריסון "Concert for George", שהיה מחווה לג'ורג' האריסון ביום השנה הראשון למותו, שם ביצעה את השיר "Horse to the Water". שיר זה נכלל בסרט של הקונצרט ובהוצאת האלבום הדיגיטלי לשנת 2018, אך לא באלבום המקורי מ-2003. בשנת 2002, היא שימשה כזמרת רקע בארמון בקינגהאם בהופעה של יובל הזהב של אליזבת השנייה, "Party at the Palace". בשנת 2015, בראון החל ללמד שיעורי קול רקע באקדמיה למוזיקה עכשווית (ACM) בגילדפורד, סארי, בבית ספר למוזיקאי רוק ופופ.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבראון יש שני ילדים, ילידי 1993 ו-1995, מבעלה לשעבר, המפיק והמוזיקאי רובין אוואנס.^[9] ב-16 ביוני 1991, אמה של בראון, ויקי בראון, מתה בגיל 50 כתוצאה מסרטן השד.^[10]

שמות האלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסדר הכרונולוגי של הוצאות האלבומים, האותיות הראשונות של כל אחד משבעת האלבומים שלה, ואלבום ההופעות היחיד שלה, מאייתים למעשה את שמה:

Stop!
April Moon
(43) Minutes...
Box
ReBoot
Of the Moment
Wednesday the Something of April
Number 8

בראון אמרה שהיא לא הייתה מודעת לתבנית הזו, עד שהצביעו עליה לאחר יציאתו של האלבום ReBoot בשנת 2000. ברגע שהעניין הובא לידיעתה, היא נשבעה להמשיך במגמה, וביקשה מהמעריצים להגיש הצעות לכותרת האלבום הבא שמתחיל עם האות "O". האלבום "Of the Moment" יצא לאור בספטמבר 2007: הכותרת שלו הוצעה על ידי מעריץ דרך האתר של בראון.^[11]