ניק קייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניק קייב
Nick Cave
Nick Cave 2009 New York City 2.jpg
ניק קייב, 2009
לידה 22 בספטמבר 1957 (בן 60)
אוסטרליהאוסטרליה ויקטוריה, אוסטרליה
שם לידה ניקולס אדוארד קייב
שנות פעילות 1973-
סוגה פוסט-פאנק, רוק אלטרנטיבי, גראז' רוק
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, מלחין, משורר, סופר, תסריטאי
כלי נגינה גיטרות, קלידים
חברת תקליטים Mute Records
Allmusic mn0000397880
nickcave.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניק קייבאנגלית: Nick Cave) (נולד ב-22 בספטמבר 1957), זמר, מלחין, משורר, סופר ותסריטאי אוסטרלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ניקולס אדוארד קייב בעיר וורקנביל במדינת ויקטוריה, אוסטרליה, ניק קייב החל את דרכו כסולן וכותב ראשי בלהקת הפוסט-פאנק, The Boys Next Door, שהקים ב-1977 יחד עם מיק הארווי (גיטרה), טרייסי פו (באס) ופיל קלברט (תופים). שנה מאוחר יותר הצטרף ללהקה הזמר/כותב/גיטריסט רולנד ס. הווארד, ולאחר אלבום אחד בשם "Door Door" שיצא בין השנים - 1978-79, החליטה הלהקה לעבור ללונדון, שם שינתה את שמה ל-The Birthday Party. עתה הייתה המוזיקה אגרסיבית יותר. אחרי שלוש שנים, ארבעה אלבומים ופעילות שהתרכזה בעיקר בלונדון ובמערב ברלין, התפרקה הלהקה. סמוך לפירוקה הקים קייב את להקת "ניק קייב והזרעים הרעים" בה נשאר גיטריסט ה - Birthday Party מיק הארווי (שאף ניגן על מגוון כלי-נגינה שונים), והצטרפו ברי אדמסון בגיטרה באס, בליקסה ברגלד - איש להקת "איינשטירצנדה נויבאוטן" הגרמנית בגיטרה, וכן אורחים בנגינה, כתיבה והשראה כמו הוגו רייס (גיטרה), אדוארד קלייטון-ג'ונס ואניטה ליין. בהמשך דרכו של הרכב "הזרעים הרעים" התחלפו הנגנים מספר פעמים ומההרכב המקורי של האלבום הראשון נותר עד לאחרונה, רק מיק הארווי שליווה את קייב מלהקתו הראשונה. בינואר 2009 הכריז גם הארווי על עזיבתו, הכרזה אשר העלתה את התהייה אם שיתוף הפעולה בין השניים, שנמשך 35 שנים, הסתיים. [1] סגנונו הפנקיסטי בתחילה של קייב, התחלף לסגנון אפל, אלים וכואב, המבוסס על בלוז. הטקסטים של קייב עשירים בדימויים והוא נחשב ככותב ייחודי.

בשנת 1996 זכה קייב להגיע לראשי מצעדי הפזמונים בעולם, עם שירו "היכן שהוורדים הפראיים גדלים" - דואט בו מתארחת הזמרת האוסטרלית קיילי מינוג. שיר זה פרסם את קייב בעולם כולו, וחשף אותו לקהל רחב וגם למי אשר לרוב אינם מאזינים למוזיקה האופיינית לקייב. האלבום "בלאדות רצח" שבו נכלל השיר זכה להצלחה מסחרית גדולה. באותו אלבום, אירח קייב בנוסף לקיילי מינוג, גם את המוזיקאית פי ג'יי הארווי (אין קשר למיק הארווי). האלבום עצמו עוצב בצורת ספר שירה שלווה בחיתוכי עץ שנילקחו מספרי ילדים מהמאה ה-19.

בשנת 2007, ניק קייב וחלק מחברי להקתו הקימו את Grinderman, להקת פאנק שבה ניק קייב חוזר לסגנון שאיפיין אותו בתחילת דרכו ומנגן לראשונה בגיטרה חשמלית.

פרט לפעילותו בתחום המוזיקה, קייב הוא גם משורר, סופר ושחקן. בשנת 1988 פרסם את ספרו "King Ink" שהכיל מחזות, סיפורים ושירים פרי עטו. בשנת 1989, פרסם את ספרו "ותרא האתון את המלאך" (מקור השם בציטוט מתוך ספר "במדבר", פרק כ"ב - ומתייחס לאתון של בלעם), המביא את סיפורו של בחור אילם, החל מילדותו ועד למותו הטראגי. הספר זכה לשבחים רבים ואף יצא לאור בתרגום לעברית מאת גיורא לשם בהוצאת גוונים בשנת 2000. בשנת 2005 יצא אל האקרנים הסרט "The Proposition", שאת תסריטו כתב קייב. את הפסקול הוא כתב עם וורן איליס, כנר "הזרעים הרעים" שהוא גם כנר הטריו האוסטרלי "שלושה מטונפים" - Dirty Three. על סרט זה זכה ניק קייב בפרס מבקרי הקולנוע האוסטרלי.

בספטמבר 2009 יצא ספרו The Death Of Bunny Munro. התרגום העברי של הספר יצא בהוצאת מודן.

ביולי 2015 נהרג בנו ארתור בן 15, מנפילה מצוק.[2] חודשים ספורים לאחר מותו התגלה כי בעת הנפילה היה תחת השפעה של LSD.[3]

הזרעים הרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הליווי של קייב, החלה פעילותה ב-1983 באירופה סמוך לפירוקה של להקתו השנייה של קייב "מסיבת יום ההולדת". חברי הלהקה הגיעו ממקומות שונים בעולם. לאורך השנים שמר ההרכב על גרעין קשה של נגנים קבועים, אך גם אירח נגנים חדשים וישנים בכל אלבום אשר תרמו משהו לסאונד, לאווירה ולכיוון המוזיקלי הכללי של אותו אלבום או לתקופה בה חברו להרכב. חברי הלהקה הוותיקים: מיק הארווי (מולטי אינסטרומנטליסט), בליקסה ברגלד (גיטרה, קולות), תומאס ווידלר (תופים).

ניק קייב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניק קייב בישראל

[4] ניק קייב הופיע בישראל במסגרת ארבעה סיבובי הופעות של להקתו:

באחד מביקוריו בארץ הקליט יחד עם להקת המכשפות את השיר Shivers, שלאחר מכן התפרסם במסגרת אלבומה של הלהקה, מתכסות. בנוסף, הוא ידוע בחיבתו לישראל, ביקר בה באופן פרטי כמה פעמים ואף הצהיר כי ההופעות שלו משנת 2017 באו כתגובת נגד ל-BDS.

רשימת אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nick Cave & The Bad Seeds[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "From Her to Eternity" (1984)
  • "The Firstborn is Dead" (1985)
  • "Kicking Against the Pricks" (1986)
  • "Your Funeral... My Trial" (1986)
  • "Tender Prey" (1988)
  • "The Good Son" (1990)
  • "Henry's Dream" (1992)
  • "Live Seeds" (אלבום הופעה, 1993)
  • "Let Love In" (1994)
  • "Murder Ballads" (1996)
  • "The Boatman's Call" (1997)
  • "No More Shall We Part" (2001)
  • "Nocturama" (2003)
  • "Abattoir Blues/The Lyre of Orpheus" (2004)
  • "Abattoir Blues Tour" (אלבום הופעה, 2007)
  • "2008) "Dig!!! Lazarus Dig!!!)
  • "Push The Sky Away" (2013)
  • "Skeleton Tree" (2016)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]