סארי (איראן)

**סארי**
**ساری**
מדינה	איראן
פרובינציה	מאזנדראן
גובה	43 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	347,102 (2016)
קואורדינטות	36°33′38″N 53°03′30″E / 36.56056°N 53.05833°E
אזור זמן	UTC +3:30
	http://sari.ir/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איראן רגילה) טהראן משהד כרג' אספהאן תבריז שיראז קום אהוואז רשת כרמאנשאה בנדר עבאס אפגניסטן פק. טורקמניסטן או. אזר. א. ט. עיראק כ. ערב; הסעודית; ק. אי. ע. הים; הכספי; המפרץ; הפרסי; מפרץ עומאן סארי

סארי (בפרסית: ساری) היא עיר בפרובינציית מאזנדראן באיראן, המשמשת כבירת הפרובינציה.^[1] סארי הייתה בירתה לשעבר של איראן לתקופה קצרה והיא נמצאת בצפון המדינה, בין המדרונות הצפוניים של הרי אלבורז והחוף הדרומי של הים הכספי. סארי היא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בפרובינציית מאזנדראן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השביעית פארוחאן הגדול משושלת דאבויה בנה מחדש את העיר, ומכיוון ששמו של בנו היה "סרויה", הוא קרא לה בשם זה. סארי הפכה שוב לבירת טבריסטן במהלך אותה מאה (אמול הייתה הבירה בעבר).

לאחר פלישות של ממשיכי דרכו של המונגולים, טימור לנג, אוע'וז והטטרים העיר איבדה את מעמדה החשוב ונשרפה מעת לעת לחורבות. לאחר נפילת השושלת הספאווית ועד עלייתו של אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר לשלטון שם, אין עדות לאירועים בולטים בסארי. התפתחויות גדולות התרחשו לאחר השושלת הקאג'ארית. בתקופת שלטונו של רזא שאה פהלווי, פניה של העיירה שונו באופן דרסטי. תחנת הרכבת ורוב הרחובות והמבנים הממשלתיים הם מאותה תקופה. במהלך מלחמת העולם השנייה הצבא הסובייטי כבש את העיר, אך עזב אותה לאחר המלחמה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת סארי מבוססת על ייצור מזון כגון אורז, מוצרי חלב, בשר משומר ועוגיות. סארי היא יצרנית פירות הדר עיקרית, במיוחד תפוזים, קלמנטינות ולימונים. זרעי שמן כמו סויה וענבים מעובדים באדמות נרחבות סביב כפרים להפקת גהי צמחי ושמן בישול. ענפים אחרים של הכלכלה כוללים, בין היתר, נייר, עץ, בדים וחומרי בנייה. תאגיד מאזנדראן תעשיות עץ ונייר (Mazandaran Wood and Paper Industries), המפעל הגדול מסוגו במזרח התיכון, ממוקם בשטח של 2000 דונם על כביש סמנאן. החברה מייצרת כיום יותר מ-20% מדרישות הנייר של המדינה והיא ישות כלכלית מרכזית לא רק עבור העיר אלא גם עבור פרובינציית מאזנדראן.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את סארי משרת שדה התעופה הבינלאומי דשט-ה נאז, שנמצא בחלק הצפון-מזרחי של העיר. כבישים מהירים מקומיים פותחו ונסללו לאחר מלחמת איראן–עיראק. כביש 22 מחבר את סארי למספר ערים במחוז כמו קמשהר, נקא ובאבול, כמו גם ערים גדולות מחוץ למחוז כמו גרגאן ומשהד.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שסארי הוא המקום התרבותי החשוב ביותר בצפון איראן, רעידות אדמה וסיבות אחרות הרסו את רוב המורשת התרבותית והמונומנטים העתיקים שלה. ציוני דרך כוללים מספר בתים מפורסמים כמו בית קולבאדי ובית אמיר דיבן (בית רמדני); גם מגדל רסקט מתקופת בית קארן ומתחם ארמון פרהאבאד מתקופת האימפריה הספווית ומסגד סארי המרכזי ומגדל הקבר אימאמזדה עבאס.^[2]