סבטינו מוסקטי
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1922 רומא, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
8 בספטמבר 1997 (בגיל 74) רומא, איטליה |
| ענף מדעי |
פיניקיה, אימפריית קרתגו |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית |
  | |
סבטינו מוֹסְקַטִי (באיטלקית: Sabatino Moscati; 24 בנובמבר 1922, רומא – 8 בספטמבר 1997, רומא)[1][2] היה פרופסור לבלשנות שמית,[3] המוכר במיוחד בשל מחקריו על הפיניקים שקידמו רבות את חקר הפיניקים.[4]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסקטי נולד ב־1922 ברומא. מוצאו היהודי הגביל את גישתו לאוניברסיטה תחת השלטון הפשיסטי, ולכן למד עברית וערבית במכון האפיפיורי למקרא, וכן תרבות אשורית־בבלית. לאחר המלחמה קיבל תואר שני באוניברסיטת רומא, לימד באוניברסיטאות באיטליה, ומונה לפרופסור לפילולוגיה שמית ב־1954 באוניברסיטת רומא. בעקבות התפתחויות משמעותיות בחקר הפיניקים באותה עת, החל מוסקטי להקים את המכון ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת רומא; מחקריו ופועלו בנושא זה הסבו את תשומת לבם של חוקרי העת העתיקה לחשיבות של התרבות הפיניקית לצד תרבויות יוון ורומא.[2][3]
בארבעת העשורים האחרונים במאה ה־20 הוביל מוסקטי את לימודי הפיניקים באירופה.[5]
ב־1973 ייסד את כתב העת Rivista di Studi Fenici.[2][6]
מוסקטי חרג מהתחום הפילולוגי והוביל חפירות ארכאולוגיות, בלבנט (בישראל, בהן התגלו מצודת מלכי יהודה ברמת רחל, ובסוריה), ובהמשך התמקד באתרים פיניקיים מעבר לים: בסיציליה, במיוחד במטוא (אנ'); במלטה ובגוזו, במיוחד במקדש עשתרת בתס־סילג' (אנ'), בחווה הרומית עם המאפיינים הפוניים בסן פאול מילקי (אנ'), ובמקדש הפיניקי המאוחר בראס איל־וארדייה (אנ'); בסרדיניה, במיוחד במונטה סיראי (אנ'), וכן באנטס (אנ'), בתרוס (אנ') ובסנט'אנטיוכו; ובתוניסיה, בשלושה מבצרים פיניקיים על צוקים (ואולי גם מקדש) בקפ בון (אנ').[2][7] על מחקריו בכמה מאתרים אלה זכה בפרסים. מוסקטי הניע שתי תערוכות ארכאולוגיות חשובות בפאלאצו גראסי: אחת על הפיניקים (שהייתה מהישגיו הגדולים ביותר[8]) ואחת על הקלטים, שאורגנו במשתוף עם ה־Accademia Nazionale dei Lincei (אנ') (בה היה חבר ונשיא משנת 1994) וה־Institut de France. מוסקטי עסק בהנגשת מידע לקהל לא מומחה, ונהג לשתף את הציבור הרחב במחקריו ברדיו, בטלוויזיה ובכתב העת שייסד לארכאולוגיה פופולרית "Archeo".[3]
ב־1987 קיבל את מדליית ההצטיינות האיטלקית לתרבות ואמנות (Medaglia ai benemeriti della cultura e dell'arte).[9] ב־1996 הוענק לו אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה.[10]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־1951 נישא לאנה אנריקו, ונולדו להם שתי בנות.[2]
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסקטי פרסם מעל 600 פרסומים בחייו, לא כולל פרסומים בעיתונות ופרסומים של הנגשת תרבות לציבור הרחב.[2] הוא פרסם עבודות בנושא המזרח הקדום, בלשנות ואפיגרפיה, איטליה הקדומה, תרבויות ים תיכוניות, ובעיקר – עבודות בנושא הפיניקים.[11] מספר ביבליוגרפיות של עבודותיו התפרסמו בידי תלמידיו.[2] בין פרסומיו הבולטים ניתן למנות:[11][12][13]
- I predecessori di Israele (1956)
- Le antiche civiltà semitiche (1958)
- Antichi imperi d'Oriente (1963)
- An introduction to the comparative grammar of the Semitic languages (1964)
- Il mondo dei Fenici (1966)
- I Fenici e Cartagine (1972)
- Italia archeologica (1973)
- Il mondo punico (1980)
- Cartaginesi (1982)
- Gli Italici (1983)
- L'Italia punica (1986)
- L'Italia prima di Roma (1987)
- Chi erano i Fenici (1992)
- Introduzione alle guerre puniche (1994)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Nicholas C. Vella, "Birth and Prospects of a Discipline", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 23–35, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.3
- Marcello Barbanera, MOSCATI, Sabatino, Dizionario Biografico degli Italiani - Volume 77, 2012
- Federico Mazza, MOSCATI, Sabatino, Enciclopedia Italiana - VI Appendice, 2000
- Sandro Filippo Bondì, MOSCATI, Sabatino, Enciclopedia Italiana - V Appendice, 1993
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ציטוטים של סבטינו מוסקטי, באתר ויקיציטוט האיטלקי
- Moscati, Sabatino, Enciclopedia on line
- Sabatino MOSCATI, Accademia delle Scienze di Torino
- Moscati, Sabatino, Enciclopedia
- A Neglected Civilization Gets Its Due in Venice, New York Times, 15.3.1988
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tagliabue, John (1997-09-10). "Sabatino Moscati, Linguist, Is Dead at 74". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-31.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Marcello Barbanera, MOSCATI, Sabatino, Dizionario Biografico degli Italiani - Volume 77, 2012
- ^ 1 2 3 Professor Sabatino Moscati, Society of Antiquaries of London
- ^ Vella, "Birth and Prospects", p. 25
- ^ Vella, "Birth and Prospects", p. 23
- ^ Vella, "Birth and Prospects", p. 26
- ^ Vella, "Birth and Prospects", p. 25–26
- ^ Vella, "Birth and Prospects", p. 27
- ^ Moscati Sabatino - Medaglia d'oro ai benemeriti della cultura e dell'arte, Presidenza della Repubblica
- ^ MOSCATI Prof. Sabatino - Cavaliere di Gran Croce Ordine al Merito della Repubblica Italiana, Presidenza della Repubblica
- ^ 1 2 Sandro Filippo Bondì, MOSCATI, Sabatino, Enciclopedia Italiana - V Appendice, 1993
- ^ Moscati, Sabatino, Enciclopedia on line
- ^ Moscati, Sabatino, Enciclopedia