סג'ונג הגדול, מלך קוריאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סג'ונג
세종
Statue Sejong le Grand.jpg
לידה 11 במאי 1397
Flag of the king of Joseon.svg האנסיאונג, שושלת ג'וסון
פטירה 8 באפריל 1450 (בגיל 52)
Flag of the king of Joseon.svg האנסיאונג, שושלת ג'וסון
מדינה שושלת ג'וסון (קוריאה)
מקום קבורה Yeongneung (Sejong) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן, פוליטיקאי, מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
דת קונפוציאניזם
בת זוג המלכה סוהאון
שושלת ג'וסון
אב טאג'ונג, מלך קוריאה
אם המלכה הונגיוונג
צאצאים Jeongso
prince MilSang
Hannamgun
prince YiChang
Pyeongwon
Suchungun
Yeongeung
prince IkHyun
Lee YeonHae
prince YeonPung
prince DamYang
prince KyeYang
lady ChangHyun
Sejo of Joseon
Jeongeui
Munjong of Joseon
Geumseong
Anpyeong
Gwangpyeong
Imyeong
prince HwaYi
lady ChongAn עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך הממלכה הגדולה של ג'וסון ה־4
14181450
(כ־32 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סֶג'וֹנְג הגדול, מלך גּ'וּסוּןקוריאנית: 세종대왕; סֶג'וֹנְג-דָּאָה-וְאַנְגְּ; 11 במאי 13978 באפריל 1450) היה שליט קוריאה הרביעי משושלת ג'וסון, אשר נודע לעיתים כגדול שליטיה של השושלת. סג'ונג שלט בין 1418 עד למותו בשנת 1450 ובזמן זה הוא האדיר את השפעת הקונפוציאניזם במשרות השלטון, יצר וקידם את השימוש בהנגול על הכתב הסיני, תרם לפיתוח כלכלי ופיתוח טכנולוג. הוא יצא למאבק נגד פיראטים יפנים במסגרתו כבש כיבוש זמני את האי צושימה וכיבושיו נגד המונגולים הביאו ליצירת הגבול המודרני בין הרפובליקה העממית של סין לקוריאה הצפונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סג'ונג, או בשמו הפרטי יה דו, נולד בבירה הקוריאנית האנסיאונג והיה בנו השלישי של טאנג'ונג, מלך קוריאה השלישי בשושלת ג'וסון. מצעירותו נודע יה דו באהבתו לקריאה וממסמכים שנועדו לפאר את שמו נאמר שעסק שעות רבות בקריאה. בשנת 1418, בגיל 21 סג'ונג הוכתר כמלך קוריאה בשותפות עם אביו אשר עדיין היה בעל ההשפעה הגדולה ביותר בפוליטיקה המדינית. עלייתו של סג'ונג לשותפות במלוכה נועדה בשביל שיקבל ניסיון במנהל ופוליטיקה. היה זה רק בשנת 1422, כאשר אביו נפטר, שסג'ונג הפך לשליט יחיד.

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך סג'ונג החל עוד בשנותיו הראשונות בחיזוק הצבא הקוריאני נגד מתקפותיהם של פיראטים יפנים בדרום. בשנת 1419 הוא פיקד על מערכה ימית נגד יפן במסגרתה הכוחות הקוריאנים כבשו כיבוש זמני את האי צושימה בים יפן לפני שנסוגו ממנו עקב מתקפת נגד של שוגונות אשיקאגה. נוסף על כך, במקביל לפעולותיו הצבאיות של יונגלה, קיסר סין נגד שושלת יואן המתפוררת, סג'ונג יצא במבצעים נגד שבטי נוודים מונגולים וסיפח שטחים לגבול הצפוני של קוריאה מעבר לנהר יאלו. מבצעים צבאיים אלו קבעו את הגבול הקוריאני-סיני העומד עד היום.

סג'ונג האדיר את השפעת הקונפוציאניזם במשרות השלטון בעזרת סדרת מבחנים חדשים שנועדו כדי להתקבל לשירות מדיני. מבחנים אלו כללו חומרים על כתביו ודרשותיו של קונפוציוס ובעזרתם פעל סג'ונג להחליש את השחיתות השלטונית. הוא הקיף עצמו באנשי אשכולות, סופרים ודעתנים בלי קשר למעמדם. ממשל סג'ונג חיזק את קוריאה בכל הקשור למדיניות פנים ומדיניות חוץ בעזרת רפורמות אלה.

סג'ונג היה תומך נלהב של פיתוח מדעי וטכנולוגי, הוא העביר כספים לפיתוח מוסדות מדע ולימוד מדעים במוסדות חינוך. פועלו הניב הישגים כאשר בשנת 1441 נוצר בקוריאה מד הגשם הראשון בעולם אשר בעזרתו נרשמו מדידות אשר תרמו לחישוב התפוקה החקלאית מדי שנה. סג'ונג פיתח את הנושא המדעי והביא לשיפור היכולת של הצבא הלאומי. כמו כן הביאו הרפורמות שלו לפיתוח בנושאי אסטרונומיה, חקלאות וגידול מזון. אהבתו של סג'ונג למוזיקה הביאה ל"רנסאנס" מוזיקלי בשושלת ג'וסון אשר כלל את הפיתוח של קלאסיקות סיניות לכדי ניב קוריאני מיוחד. סג'ונג עצמו הלחין מנגינות כגון המנון מלוכני אשר מאוחר יותר המשיך לשמש את הממלכה מספר מאות שנים.

יתרה על זאת, סג'ונג התייחס לבריאות הציבור בכובד ראש, הוא פיתח את מערכת בריאות הציבור ומאוחר יותר הסדיר את החוקה המשפטית מחדש וקבע את זכויותיהם של העבדים, המשרתים והאסירים.

לסג'ונג נזקפת יצירת ההנגול, האלפבית הקוריאני אשר החליף את האלפבית הסיני והוא נמצא בשימוש עד היום. משמעות יצירת ההנגול הייתה קודם כל בשביל לאפשר לכלל התושבים ללמוד קרוא וכתוב בעזרת אלפבית פשוט ומובן וכמו כן להביע את השינוי בין התרבות הקוריאנית לתרבות הסינית של בני ההאן. בשנת 1443 האלפבית נוצר רשמית ופורסם ברחבי המדינה, עד היום זהו האלפבית הלאומי היחיד המורכב מכתיבת אותיות בצורת קופסאות. האלפבית החדש נתקל בהתנגדות מצד האצולה אשר ראתה אותו כברברי, לא אפקטיבי ופוגע במערכת המשפט והממשל הפנימית אשר הסתמכה על הכתב הסיני מאות שנים. סג'ונג מצידו טען כי הסיבוך של הכתב הסיני מקשה על האוריינות הכללית ברחבי האומה.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאותו של סג'ונג החלה להידרדר לקראת אמצע שנות הארבעים של המאה ה-15. בשנת 1444 הוא מינה את בנו ויורשו העתידי, מונג'ונג, לעוצר הכתר ובפועל למלך שותף כפי שעשה אביו של סג'ונג עמו. סג'ונג נפטר בשנת 1450. פועלו הביא להאדרת ההזדהות הלאומית של קוריאה, אשר השפעתה נראתה במיוחד במהלך הכיבוש היפני בקוריאה בתחילת המאה ה-20 לאחר נפילתה של שושלת ג'וסון; במהלך הכיבוש היפני קוריאנים רבים חיפשו אמצעים היסטוריים בשביל להשיג ייחוד לאומי והשתמשו בדמותו של סג'ונג לכך. עד היום, סג'ונג נודע כאחד מגדולי שליטי קוריאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]