סוניה שץ
סוניה שץ (28 בינואר 1912 - 7 באוגוסט 2007) הייתה מפעילות ארגון לוחמי חרות ישראל, מראשונות ארגון יע"ל, ויקירת העיר תל אביב.
נעוריה ותחילת דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוניה שץ (פוצ'פובסקי) נולדה בעיירה הורדשיץ, במחוז ברנוביץ', אז ברוסיה הלבנה וכיום בלארוס. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתה של שץ מביתה. לאחר המלחמה האזור עבר לפולין. כשחזרה המשפחה אל הבית בתום המלחמה מצאו אותו הרוס, ונאלצו לבנותו מן היסוד.
משפחתה של שץ הייתה משפחה שומרת מסורת, אמידה ורויזיוניסטית. אביה, מאיר פוצ'פובסקי, היה סוחר יערות שעשה את רוב זמנו מחוץ לבית בפעילות מסחר ופעילות ציבורית, ואמה, ברטה לבית שרשבסקי, באה מבית אדוק וציוני. אמה נהגה לכתוב בעיתון הצפירה, ודודה, אליעזר ליבר שרשבסקי, היה בין הראשונים לעלות אל ארץ ישראל בשנת 1909.
שץ וחמש אחיותיה נשלחו ללימודים בגימנסיה בעיר ברנוביץ' שם קיבלו תעודת בגרות, דבר שבאותם זמנים היה יוצא דופן. כשחזרה אל עיירת הולדתה, עבדה שץ כמורה בבית הספר היהודי, ובמקביל שלחה את תעודת הבגרות שלה אל האוניברסיטה העברית בירושלים. כשהתקבלה ללימודים בירושלים, החליטה לעזוב את ביתה, ולעלות אל ארץ ישראל.
תחילת הדרך בארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 במרץ 1934 עלתה סוניה לישראל באמצעות אשרת סטודנט, והחלה את לימודיה באוניברסיטה העברית, אולם מאחר שהשפה העברית לא הייתה שגורה בפיה, נאלצה להפסיק את לימודיה. סוניה עברה אל תל אביב והחלה בפעילות במסגרת הסתדרות העובדים הלאומית בתחילה כמתלמדת, ולאחר מכן כעובדת מן המניין. בשנת 1935 הצטרפה אליה בארץ גם אחותה, יוכבד פוצ'פובסקי, אך הוריה ושלוש אחיותיה האחרות נשארו מאחור.
בשנת 1936 נישאה סוניה שץ לגרשון שץ, מראשוני תנועת בית"ר וראשוני ההסתדרות הלאומית. לסוניה וגרשון נולדו שלושה ילדים: אור-עם, אביאל ומירבל.
בשנת 1937 נסעה סוניה לביקור בבית הוריה, שם בילתה שלושה חודשים וחצי, ולאחר מכן חזרה לארץ. זו הייתה הפעם האחרונה בה ראתה את משפחתה מאחר שכולה הושמדה במהלך השואה.
פעילות במסגרת הלח"י
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלה של סוניה, גרשון שץ, היה פעיל במסגרת "מחלקת האוהדים" של לוחמי חרות ישראל (לח"י), וביתם הפך למפקדה הארצית של הארגון, משם ניהל את פעילות הארגון מפקד הלח"י נתן ילין-מור, שכתב על כך: "ביתם היה למחתרת, בית-חולים, בית החלמה, משרד, מקלט ומפלט. לא רק את חייהם הפקירו אלא גם ביתם עמד בסכנה מתמדת". בין לוחמי הלח"י שמצאו מסתור בביתם של הזוג שץ ניתן למנות את יצחק שמיר שהסתתר כשהוא מחופש ליהודי חרדי ואת יהושע זטלר שהסתתר בביתם במשך חודש וחצי לאחר רצח המתווך השוודי פולקה ברנדוט.
סוניה עברה קורס עזרה ראשונה, ובמהלך תקופת פעילותה בלח"י עסקה רבות בטיפול בפצועי הפעולות השונות של הארגון.
פעילות התנדבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1962, בעקבות פנייתה של חנה איכילוב, אשתו של משה איכילוב, הייתה שץ בין המתנדבות הראשונות בארגון יע"ל (יד עזר לחולה). מטרתו של הארגון היא הגשת עזרה בהתנדבות לחולים המאושפזים וסיוע לצוות הרפואי בבתי החולים. שץ ניהלה את פעילות הארגון בבית החולים איכילוב.
בתקופת מלחמת יום כיפור התנדבה שץ כנציגת פס"ח שעסקה במשימה הקשה של הודעה למשפחות על מות יקיריהן. בנוסף המשיכה שץ בפעילות במסגרת ארגון יע"ל, בתורנויות סיוע לפצועים הרבים מן המלחמה.
שץ הייתה חברה במועצת עובדי תל אביב וחברה בהנהלת הגמלאים.
בשנת 1995 החליטה העיר תל אביב להעניק לשץ את התואר יקירת העיר תל אביב על פועלה והתנדבותה.
מותה ומשפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 באוגוסט 2007 נפטרה סוניה שץ, ונקברה בבית העלמין קריית שאול.
נכדה הוא יריב אופנהיימר, פעיל פוליטי, חבר הנהלת "שלום עכשיו" ולשעבר מזכ"ל ודובר התנועה.[דרוש מקור]