לדלג לתוכן

יריב אופנהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יריב אופנהיימר
לידה 5 בדצמבר 1976 (בן 47)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית
תפקיד לשעבר מזכ"ל ודובר תנועת "שלום עכשיו" וכיום חבר הנהלת התנועה
מפלגה העבודה, מרצ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יריב אופנהיימר (נולד ב-5 בדצמבר 1976) הוא פעיל שמאל פוליטי ישראלי, לשעבר מנכ"ל, מזכ"ל ודובר תנועת "שלום עכשיו" וכיום חבר הנהלת הארגון, בנוסף להיותו מנהל קואליציית שתי המדינות בארגון "יוזמת ז'נבה".

סבו של אופנהיימר, גרשון שץ, היה ממייסדי בית"ר וחבר ב"ברית הבריונים" ובלח"י,[1] ואף סבתו, סוניה שץ, הייתה פעילת לח"י. אופנהיימר גדל ברמת גן והוא בוגר תיכון בליך בעיר. ב-1995 התגייס לצה"ל ושירת כמ"כ טירונים. הוא המשיך לשרת במילואים, כולל בתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון.[2][3] אופנהיימר הוא בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.

החל את דרכו הפוליטית כאשר היה בן 15, כפעיל בנוער העבודה במהלך הבחירות לכנסת השלוש עשרה. לאחר שחרורו מצה"ל חזר לפעול במסגרת המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה ולאחר מספר חודשים מונה למנהל אגף הנוער של המפלגה. במסגרת תפקיד זה ניהל את פעילות הנוער במסע הבחירות של אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל העשרים ושמונה. לאחר ארבע שנים מונה לדובר תנועת "שלום עכשיו", ולאחר שנה וחצי בתפקיד הדובר מונה גם למזכ"ל התנועה. סיים את תפקידו באפריל 2016.[4][5]

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילותו ב"שלום עכשיו" עסק אופנהיימר במאבק בעד פתרון שתי המדינות, הפסקת הבנייה בהתנחלויות ופינוי המאחזים. הוא פרסם מאמרים ב"מעריב", ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ", והופיע בעשרות אירועים ועימותים פומביים עם אנשי ימין.[6]

בשנה שקדמה לתוכנית ההתנתקות היה אחד היוזמים של הקמת "מטה הרוב"[7] שארגן מאבק ציבורי והפגנות בעד היציאה מרצועת עזה. במהלך כהונתו כמזכ"ל "שלום עכשיו" הגישה התנועה עתירות רבות לבג"ץ בדרישה לפנות מאחזים מרכזיים ואתרים נוספים שנבנו באופן בלתי חוקי לטענתם. הפעילות המשפטית הובילה בין היתר לפינוי המאחז מגרון ומבנים מהמאחז עמונה.

ב-2009 שלח צוות צילום על מנת לראיין חברי כנסת מהימין, תוך התחזות לסטודנטים. אופנהיימר הודה כי עמד מאחורי המעשה וקצין הכנסת הגיש תלונה נגדו במשטרה על התחזות. בעקבות זאת נאסרה כניסתו של אופנהיימר למתחם הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין.[8] בבירור שנעשה בלשכת יושב ראש הכנסת הודיע אופנהיימר שחלה אי הבנה, וכי "שלום עכשיו" לא יחזרו על פעולות מסוג זה בכנסת. בעקבות זאת חידש יושב ראש הכנסת את אישור הכניסה של אופנהיימר.[9]

בשנת 2011 פרסם העיתון "הארץ" את "התיק הישראלי" של ויקיליקס ובו נחשף כי אופנהיימר קיים קשר עם אנשי שגרירות ארצות הברית שבמסגרתו העביר להם מידע על הבנייה בהתנחלויות.[10]

אופנהיימר מרבה להשתמש בעמוד הפייסבוק שלו על מנת לקדם מאבקים ציבוריים. בין היתר הוביל קמפיין לפסילת תנועת "אם תרצו" מהשתתפות בתחרות "מיליון סיבות טובות" שאורגנה על ידי בנק לאומי, בנימוק שתקנון התחרות אינו מאפשר את השתתפותן של עמותות בעלות מטרות פוליטיות.[11] בעקבות הביקורת מימין ומשמאל החליט הבנק לבטל את התחרות.[12]

אופנהיימר התנגד לכמה הצעות החוק שניסתה להוביל הקואליציה בכנסת השמונה-עשרה ובהן חקיקה המגבילה את מקורות המימון של עמותות[13] ו"חוק ההסדרה" שנועד למנוע את ביצוע החלטת בג"ץ בבית אל.[14]

במערכת הבחירות לכנסת ה-19 פנה אופנהיימר לוועדת הבחירות המרכזית בנוגע לשימוש שעשתה מפלגת הבית היהודי בתמונות של חיילי צה"ל במדים במסגרת תעמולת הבחירות שלה. יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליקים רובינשטיין, קיבל את העתירה וקבע כי השימוש בתמונות אכן סותר את חוק תעמולת הבחירות לכנסת ועל כן חייב את מפלגת הבית היהודי לשלם קנס של 3,000 ש"ח למדינה ופיצוי של 1,000 ש"ח לאופנהיימר על הוצאותיו.[15][16]

במקביל לפעילותו ב"שלום עכשיו" נבחר אופנהיימר לוועידת מפלגת העבודה. הוא התמודד על מקום ברשימת המפלגה לכנסת, פעם אחת על המקום המשוריין לצעירים ופעמיים בפריימריז הארציים. בכל המקרים לא הצליח להיכנס למקום ריאלי. בבחירות המקדימות לכנסת התשע-עשרה זכה לתמיכה של כ-8,000 מתפקדים והוצב במקום ה-27 ברשימת המפלגה.[17] לאחר פרישתו של עמיר פרץ (שנבחר במקום השלישי) מהמפלגה בבוקר יום הגשת הרשימות, "הוקפצו" כל מועמדי המפלגה במקום אחד והוא הוצב במקום ה-26. אופנהיימר טען שיש לחשב מחדש את ההצבעות באופן שייקח בחשבון את המקומות המשוריינים ברשימה, אך דרישתו לא התקבלה.[18]

אופנהיימר קיבל איומים על חייו, ולתקופה קצרה העמידה משטרת ישראל אבטחה ליד ביתו.

הימין המדיני בישראל מרבה לתקוף את אופנהיימר, ואתר הסאטירה הימני "לאטמה" הציג במערכוניו דמות סאטירית בשם יריב גוגלהיימר שמציגה את אופנהיימר כתומך בחרם על ישראל ומשתף פעולה עם הפלסטינים. בתגובה למערכונים אמר אופנהיימר כי עושים לו "רצח אופי".[19] חבר הכנסת מיכאל בן ארי אמר כי "בזמן שאופנהיימר וחבריו מתמסטלים בעמק האלכוהול, חלוצים כדוגמת קליין ופרץ מגינים על ארצנו בחירוף נפש." אופנהיימר התלונן נגדו בוועדת האתיקה וזו החליטה שלא לנקוט סנקציות נגד בן ארי, אך קבעה כי "על חברי הכנסת להיזהר מהטלת דופי אישי באדם, כפי שנעשה הדבר במקרה של מר אופנהיימר, ועליהם להימנע מלהיתלות בחופש הביטוי כדי להכשיר התבטאות הפוגעת בכבודו של אדם ומבזה את שמו הטוב".[20]

ב-2015 הודיע על כוונתו לפרוש מתפקידו כמנכ"ל שלום עכשיו, אך לא ממזכ"לות התנועה.[21] באפריל 2016 מונה אבי בוסקילה לתפקיד המנכ"ל, ואופנהיימר פרש גם מתפקיד המזכ"ל, אך נותר חבר הנהלה.[22]

אופנהיימר השתתף בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 ובתוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל.

ב-2018 הודיע על הצטרפותו למפלגת מרצ. בפריימריז של המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע למקום ה-13,[23] ולקראת הבחירות לכנסת ה-22 דורג במקום ה-11 ברשימה.[24] לקראת הבחירות לכנסת ה-25 התמודד בבחירות המקדימות במרצ,[25] והוצב במקום ה-13 ברשימה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופנהיימר התחתן ב־2018[26] ובאוגוסט 2021 נולד לו בן.[27]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי דעה שפרסם:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נסיכי הליכוד: ילדי המחתרת שהפכו למנהיגי המדינה, מקור ראשון, 17 באפריל 2015
  2. ^ רועי שרון, מחסום עכשיו, שלום אחר כך, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2007
  3. ^ איתי בלומנטל, מזכ"ל שלום עכשיו עושה מילואים בהתנחלות, באתר ynet, 18 באפריל 2015
  4. ^ אריק בנדר, ‏שינויים ארגוניים ב"שלום עכשיו": יריב אופנהיימר יפסיק לשמש כמנכ"ל התנועה, באתר מעריב אונליין, 20 בספטמבר 2015
  5. ^ גדעון דוקוב, 'שלום עכשיו': יריב אופנהיימר פורש מתפקיד המנכ"ל, באתר nrg
  6. ^ לדוגמה העימות עם איילת שקד באוניברסיטת בר-אילן: עימות פוליטי בבר אילן - יריב אופנהיימר מול איילת שקד, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ חדשות נענע, מטה השמאל מארגן הפגנת תמיכה בהתנתקות, באתר nana10‏, 1 בינואר 2005
  8. ^ פנחס וולף‏, מזכ"ל שלום עכשיו הורחק מהכנסת, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2009
  9. ^ חזקי עזרא, ריבלין החזיר לאופנהיימר את אישור הכניסה, באתר ערוץ 7, 29 באוקטובר 2009
  10. ^ עופר אדרת, שלום עכשיו מעדכן את משרד הביטחון והאמריקאים על הבנייה בהתנחלויות, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
  11. ^ שלי אפלברג ועוז רוזנברג, קמפיין חדש בפייסבוק: לסגור את החשבון בלאומי, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
  12. ^ שלי אפלברג, ניר חסון ועוז רוזנברג, המחלוקת על "אם תרצו" שברה את לאומי: מקפיא תחרות תרומת 2 מיליון שקלים לעמותות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
  13. ^ יוסי זילברמן, ‏ועדת שרים אישרה איסור מימון זר לעמותות השמאל; הערכה - גם המליאה תאשר, באתר ‏מאקו
  14. ^ ידידיה בן אור, שלום עכשיו: נעתור לבג"ץ נגד "חוק ההסדרה", באתר ערוץ 7
  15. ^ אריק בנדר, אנשי בנט הוסיפו כיפות וציצית לחיילים במודעות, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2012
  16. ^ עוזי ברוך, בנט נקנס בשל "שימוש פסול בצה"ל", באתר ערוץ 7; החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעתירתו של יריב אופנהיימר נגד רשימת הבית היהודי, 15 בינואר 2013
  17. ^ תוצאות הבחירות המקדימות במפלגת העבודה (פריימריז)
  18. ^ עמרי מניב וזאב קם, יחימוביץ' חסמה קידומו של אופנהיימר: "מחטף", באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2012
  19. ^ יריב אופנהיימר נגד לאטמה, אתר אקטואלי, 29 במאי 2012
  20. ^ החלטת ועדת האתיקה מספר 28/18 באתר הכנסת
  21. ^ צביקה גרוניך, "יריב אופנהיימר עוזב את מנכ"לות שלום עכשיו ויישאר המזכ"ל", פורסם באתר כיכר השבת ב-21.09.15
  22. ^ גדעון דוקוב, 'שלום עכשיו': יריב אופנהיימר פורש מתפקיד המנכ"ל, באתר nrg‏, 1 באפריל 2016
  23. ^ תוצאות הפריימריז – רשימת מרצ לכנסת ה-21, באתר מפלגת מרצ
  24. ^ נבחרת מרצ לכנסת ה-22, באתר מרצ, ‏2019-07-11(הקישור אינו פעיל)
  25. ^ גיא עזרא, ‏יריב אופנהיימר הודיע על כניסה לחיים הפוליטיים, באתר "סרוגים", 28 ביולי 2022.
  26. ^ מערכת ישראל היום, ההצהרה שכבשה את הרשת: יריב אופנהיימר התחתן, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2018
  27. ^ ברכות היו"ר הבא של מר"צ ? ליריב אופנהיימר נולד בן, באתר כיפה, 9 באוגוסט 2021