סוף העולם (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוף העולם
אלבום אולפן מאת עומר אדם
יצא לאור 1 ביוני 2023
סוגה פופ ‏•‏‏ לטיני ‏•‏‏ היפ הופ ‏•‏‏ EDM
שפה עברית ‏•‏‏ אנגלית
אורך 52:33
חברת תקליטים P.A.I
הפקה מפיקים שונים[1]
כרונולוגיית אלבומים של עומר אדם
לכאורה
(2023)
סוף העולם
(2023)
חמישה לילות
(2024)
כרונולוגיית אלבומי אולפן של עומר אדם
Omer
(2020)
סוף העולם
(2023)
סינגלים מ-סוף העולם
  1. "אני"
    תאריך יציאה: 21 בדצמבר 2022

סוף העולם הוא אלבום האולפן השביעי של הזמר הישראלי, עומר אדם. האלבום כולל 18 שירים חדשים, כולל שיתוף פעולה עם הראפר איזי וגרסת כיסוי מחודשת לשיר "סיגליות" עם המוזיקאי דויד ברוזה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומר אדם הפתיע את מיליון העוקבים שלו באינסטגרם עם סרטון תיעוד עצמי מתקופתו בדובאי, שהועלה ב-23 במאי 2023. בסרטון הוא מתעד את החלטתו לעזוב את ישראל באופן זמני, כשהוא אומר כי מדובר במהלך שהוא הרגיש שהוא נחוץ להתפתחותו, עם תוצאות לא ברורות. הכיתוב בשקופית האחרונה בסרטון חושף את התאריך 1 ביוני, ומציין את תאריך היציאה של האלבום.[2] אדם הוציא את האלבום כשלוש שנים לאחר אלבומו הקודם, Omer וחצי שנה לאחר צאת הסינגל "אני".[3]

במהלך הפקת האלבום עבד אדם עם צוות של כותבי שירים ומלחינים. אבי אוחיון, ינון יהל, רון ביטון והצמד דולי ופן נמנים עם היוצרים שהיו שותפים לכתיבת שירי האלבום. מוזיקאים נוספים שעבדו עם אדם על האלבום כוללים את גיל ויין, אודיה אזולאי, משה בן אברהם, אופק יקותיאל, אסף צרויה, אלעד טרבלסי ועידן בקשי.[4] חלק מהיוצרים הוטסו לסטודיו מאולתר במלון בדובאי, בעוד שאחרים עבדו בישראל.[2]

אדם עבד על האלבום בישראל ומחוצה לה, במיוחד בארצות הברית ובדובאי.[4] האלבום מציג את רצונו של אדם לחקור סגנונות וז'אנרים שונים, כולל פופ, לטיני, ראפ ו-EDM.[5]

עטיפת האלבום, אותה עיצב האמן הישראלי גל יוסף, המתארת סצנה פסיכדלית ומוזרה, משקפת את האופי הצבעוני והתוסס של השירים שבתוכו.[6]

הרכב האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלבום זה נראה שאדם מודה בטעויות שעשה לאורך הקריירה, הן ביחסיו עם התקשורת והן בקשר שלו עם הקהל בתקופת המגפת הקורונה והמופע עם ניקי ג'אם. במקום להתייחס לנושאים אלה בראיונות, אדם מתבטא באמצעות שירה ומילים. השיר האחרון באלבום, "בן 30", חושף ניסיון נוקב לשנות גישה ולפתוח את ליבו.[6] האלבום מציג צדדים שונים של אדם, החל מלהיטי מסיבות ועד בלדות מלודיות. שירים כמו "DXB to TLV" רוכבים על טרנד הטכנו. רצועה נוספת המכוונת למועדוני הריקודים היא "מזליקו", שאדם מאמין שיהיה הלהיט המוביל של האלבום.[2][6]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
יוסמיוזיק

אמיר שוורץ סקר את האלבום באתר ynet. הוא מדגיש את הגישה של אדם לתת לשיריו לדבר במקום להתראיין לכלי התקשורת. הוא כתב כי האלבום הוא תמצית של חייו של אדם עד כה בעודו מביט אל העתיד. הביקורת מכירה בכך שהאלבום מציג צד בוגר יותר של אדם, עם מגע של ההומור והכיף המוכרים שלו, אבל עם פחות רצון להיות קל דעת. שוורץ מזכיר שלאדם היה פוטנציאל לקרב קהילות ומגזרים שונים בחברה הישראלית עם המוזיקה שלו, אבל לפעמים סטה מהמסלול עם שירים מיותרים. הביקורת משבחת רצועות מסוימות שמזכירות את סגנונו של שלמה ארצי ומדגישה את שיתוף הפעולה עם דויד ברוזה בשיר "סיגליות". הביקורת מזכירה גם כמה רגעים חלשים יותר באלבום אבל מסתיימת באופטימיות שהריחוק של אדם מהארץ עשוי להחזיר אותו כאמן חזק יותר ומיושר יותר עם מקומו במוזיקה הישראלית העכשווית.[7]

יוסי חרסונסקי פרסם ביקורת על האלבום בבלוק המוזיקה שלו, "יוסמיוזיק", מצוין כי האלבום משקף את עיסוקו של עומר אדם במודעות עצמית, במיוחד על רקע מעברו לדובאי, הביקורות המופנית כלפיו וחרדותיו. חרסונסקי מבקר את הצליל הגבוה המתבכיין שמופיע בשירים, ורואה בו מנייריזם שמשפיע על האמינות של השירים. חרסונסקי משבח שירים מסוימים על הלחנים והעומק הרגשי שלהם, כמו "מדבר על שקט", "פרח" ו"חייל מלבנון". חרסונסקי מציע שצמצומו של האלבום ל-12 עד 13 שירים הייתה הופכת אותו למגובש ואותנטי יותר, בנוסף לתרומה משמעותית לקריירה של עומר אדם.[5]

דודי פטימר סקר את האלבום באתר מעריב, וכתב כי האלבום מציג את הרבגוניות של אדם מבחינת מילים, לחנים, הפקה מוזיקלית וביצוע. הוא עובר ללא מאמץ בין רגעים שובבים, הומוריסטיים, עצובים ומאושרים ולוכד חוויות אישיות וקולקטיביות כאחד. הוא ציין כי עם כל הוצאת אלבום, מתברר שאדם מתמקד יותר במשמעות ובמסר שמאחורי השירים, ולא סתם מוציא הקלטות. באלבום הזה יש אמירה חזקה כלפי עצמו, המדגישה את הצורך לא לאבד את עצמו בעולם ולהוקיר את אהוביו. האלבום מציע מגוון רחב של שירים, כולל רצועות קצביות כמו "סוף העולם", "מזליקו" ו"טאפס וטריפונס", כמו גם בלדות נוגעות ללב כמו "חייל מלבנון", "שנינו הפכים", "אווירה של סוף" ו"פרח". באלבום מופיעים גם שירים שנופלים איפשהו באמצע, כמו "בן 30", "קוסמופוליטן", "יצאה שבת", "קומה 58" ו"רחוב החרדות". בחירה קפדנית של שירים, מילותיהם והתאמתם לקולו ולפרסונה של אדם ניכרת לאורך האלבום וסיכם כי האלבום הוא "אלבום מושלם שמספק מנעד מגוון שכל מאזין יכול להתחבר אליו".[8]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שםכותב(ים)מפיק(ים) משך
1. אני עומר אדם ואודיה אזולאימשה בן אברהם ואופק יקותיאל 2:35
2. קומה 58 אסף צרויה, אלעד טרבלסי, עידן בקשי ועומר אדםאסף צרויה 2:56
3. יצאה שבת אודיה אזולאיגיא דאן 3:08
4. DXB to TLV דולב רם, עומר אדם ופן חזותדולי ופן 2:55
5. מדבר של שקט משה בן אברהם ואופק יקותיאלמשה בן אברהם ואופק יקותיאל 3:13
6. טאפס וטריפונס גל ג'ו כהן, אורן דגו עמנואל, רון ביטון ושי פינטוגל ג'ו כהן ואורן דגו עמנואל 2:54
7. חייל מלבנון אבי אוחיון ודודי בר דודמתן דרור 3:25
8. התעוררתי עם נמר (בהשתתפות איזי) ארז שרון, נתי אבידן ועומר אדםג'וזף 2:55
9. קוסמופוליטן גיל ויין, נתי אבידן, עומר אדם וטל קסטיאלגיל ויין 2:14
10. סוף העולם משה בן אברהם ואופק יקותיאלמשה בן אברהם ואופק יקותיאל 2:52
11. נתפוצץ כמו ילדים עומר אדם, רון ביטון וינון יהלינון יהל 2:27
12. רחוב החרדות אבי אוחיון, מתן דרור ומור אוזןמתן דרור 3:04
13. סיגליות (עם דויד ברוזה) אוונחלינה סוברדו גאלאנס ויהונתן גפןגיא דאן 3:34
14. פרח גיל וייןגיל ויין 2:06
15. אווירה של סוף גיל ויין, נתי אבידן וטל קסטיאלגיל ויין 2:47
16. שנינו הפכים דולב רם ופן חזותדולי ופן 3:29
17. מזליקו עומר אדם, רון ביטון וינון יהלינון יהל 2:25
18. בן 30 גיל ויין, נתי אבידן, עומר אדם וטל קסטיאלגיל ויין 3:26
משך כולל:
52:33

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]