סופי מרסו

סופי מרסו
Sophie Marceau
	מרסו, 2012
לידה	17 בנובמבר 1966 (בת 56); הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Sophie Danièle Sylvie Maupu
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	1980–הווה (כ־43 שנים)
מקום לימודים	קור פלורן
בן או בת זוג	אנדריי צולאווסקי (1985–2001); ג'ים לימלי (2001–2007); כריסטופר למברט (2007–11 ביולי 2014)
פרסים והוקרה	פרס סזאר (1983); קצין מסדר האמנויות והספרות (2003); מסדר האמנויות והספרות ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

סופי מרסו (בצרפתית: Sophie Marceau; נולדה ב-17 בנובמבר 1966) היא שחקנית ובמאית קולנוע צרפתייה. זכתה לפרסום בעיקר בעקבות השתתפותה בסרטו של מל גיבסון "לב אמיץ" ובסרט "העולם אינו מספיק", ה-19 בסדרת סרטי ג'יימס בונד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם סופי דניאל סילבי מופו (Sophie Danièle Sylvie Maupu) בפריז שבצרפת. אביה בנואה הוא ותיק מלחמת אלג'יריה שעבד כנהג משאית, צייר וברמן, ואמה סימון (לבית מוריסט) היא ששימשה כדיילת בחנויות כלבו. אחיה סילבן מבוגר ממנה בשלוש שנים.

מרסו גדלה בעיירה של, פרבר ממזרח לפריז. משפחתה עברה מאוחר יותר לז'נטיי, פרבר דרומי של פריז, והפעילה מסעדה בפריז. המשפחה קשת היום ניהלה חיים צנועים. במהלך השבוע סייעה מרסו בהפעלת המסעדה המשפחתית. את סופי השבוע נהגה המשפחה לבלות בבקתה באזור אסון. הוריה התגרשו כאשר הייתה בת תשע.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1980, כאשר חיפשה עבודה במהלך החופשה, נתקלה מרסו במודעה של סוכנות דוגמנות שחיפשה בני-עשרה^[1]. מרסו הגיעה אל הסוכנות והצטלמה בה. באותה עת חיפש המלהק של הסרט "שיגעון של מסיבה" (La Boum), של קלוד פינוטו, שחקנית צעירה עבור הסרט. כחודש לאחר הצילומים בסוכנות הוזמנה מרסו למבחן בד יחד עם כאלף מועמדות אחרות. לאחר המבחן נקראה מרסו להיבחן שנית בפני הבמאי שהחליט לבחור בה לתפקיד. הצילומים לסרט החלו ב-17 ביולי והסתיימו לפני חזרתה ללימודים. מיד לאחר מכן הוחתמה מרסו על חוזה ארוך טווח עם חברת הסרטים גומון. באותה העת החליפה את שמה בעצת הסוכנות מ"מופו" ל"מרסו". הסרט La Boum זה להצלחה רבה גם בצרפת וגם באיטליה, יפן ומדינות אחרות^[2]. בעקבות ההצלחה זכתה גם מרסו לפרסום רב, צולמה לשערי עיתונים, התראיינה ואף השתתפה בכמה פרסומות לסבון Lux Beauté. ב-1981 השתתפה מרסו באלבומו של הזמר הצרפתי פרנסואה ואלרי Dream in Blue, ובשנת 1985 הקליטה את אלבומה הראשון והיחיד לפי שעה Certitude.

בשנת 1983 השתתפה מרסו בסרט ההמשך של הסרט La Boum שבגינו זכתה בפרס סזאר בקטגוריית השחקנית המבטיחה ביותר^[1]. בשנת 1984 השתתפה בסרט המלחמה Fort Saganne יחד עם ז'ראר דפארדייה וקתרין דנב. באותה שנה השתתפה בסרט Joyeuses Pâques עם ז'אן-פול בלמונדו. בשנת 1985 שוב שיחקה לצד ז'ראר דפארדייה בסרט "השוטר והפרוצה"^[3].

מאמצע שנות השמונים השתתפה מרסו בשורת סרטים של בן זוגה, הבמאי אנדריי צולאווסקי: L'Amour braque (ב-1985), Mes nuits sont plus belles que vos jours (ב-1989), La Note bleue (ב-1991), ו-Fidélité (ב-2000).

בסוף 1990 הגיעה לישראל להשתתף בצילומי הסרט "למען סשה" (Pour Sacha - בישראל הופץ בשם "אהבנו את לורה") של הבמאי ארקדי אלכסנדר^[4]. בו מרסו מגלמת חלוצה ציונית שמצטרפת עם ארוסה הצעיר לקיבוץ בצפון, עד שמלחמת ששת הימים קוטעת את הפסטורליה^[5].

בשנת 1995 שיחקם בסרטם המשותף של וים ונדרס ומיכלאנג'לו אנטוניוני "מעבר לעננים", לצד אנסמבל שחקנים כמו איירין ג'ייקוב, ג'ון מלקוביץ', פאני ארדן, ז'אן רנו ומרצ'לו מסטרויאני.

בשנות התשעים השתתפה בכמה סרטים מצליחים באנגלית: סרטו של מל גיבסון "לב אמיץ" (1995) בו שיחקה את הנסיכה איזבל, הסרט חלום ליל קיץ (1999) והסרט "העולם אינו מספיק" בסדרת סרטי ג'יימס בונד לצידו של פירס ברוסנן (1999)^[6].

בשנת 1995 מרסו כתבה וביימה סרט קצר של תשע-דקות בשם L'Aube à l'envers. בשנת 1996 כתבה ספר אוטוביוגרפי למחצה בשם Menteuse: Recit (הספר תורגם לאנגלית בשנת 2001 ונקרא Telling Lies); ובשנת 2002 כתבה וביימה את הסרט Parlez Moi D'Amour (דבר אליי על אהבה) בגינו זכתה בפרס בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל מונטריאול.

בשנת 2002 ביימה את סרטה הראשון "Parlez-moi d'amour".

בשנת 2003 שיחקה בסרט דובר אנגלית "אלכס ואמה", קומדיה רומנטית שביים רוב ריינר^[7].

בספטמבר 2007 הייתה אורחת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה והציגה את הסרט השני שביימה, "הנעלמת מדוביל"^[8]. הסרט הוא סיפור מתח בלשי עם רוחות רפאים. כריסטוף למברט מגלם בו שוטר המגיע למלון לחקור מקרה של אישה שנעלמה^[9].

בשנת 2021 כיכבה בסרט "הכל עבר בשלום" בבימויו פרנסואה אוזון, על המתת חסד^[10].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרסו נישאה למפיק הקולנוע הפולני אנדריי ז'ולאבסקי, המבוגר ממנה בעשרים ושש שנים^[1]. ביוני 1995 נולד בנם וינסנט. בשנת 2001 השניים נפרדו. מרסו ניהלה זוגיות עם המפיק האמריקאי ג'ים למלי, ובשנת 2002 נולדה בלונדון בתם המשותפת ג'ולייט. בשנת 2007 מרסו החלה מערכת יחסים עם הצרפתי-אמריקאי ממוצא יהודי כריסטופר למברט (עמיתה לסרט "La disparue de Deauville"), אך השניים נפרדו ב-2014. בשנים 2014–2016 הייתה בזוגיות עם השף הצרפתי סיריל ליגנק.