וים ונדרס

וים ונדרס
Ernst Wilhelm Wenders

לידה	14 באוגוסט 1945 (בן 80) דיסלדורף, אזור הכיבוש הבריטי, אזורי הכיבוש בגרמניה
שם לידה	Ernst Wilhelm Wenders
שם במה	Wim Wenders
מדינה	גרמניה
השכלה	האוניברסיטה לקולנוע וטלוויזיה של מינכן (1970)
תקופת פעילות	מ-1967
עיסוק	במאי קולנוע, מחזאי, סופר, צלם ומפיק קולנוע
בן או בת זוג	דונטה ונדרס (מ-1993) איזבל ויינגרטן (1981–1982) סולוויג דומרטין
פרסים והוקרה	פרס אריה הזהב (1982) פרס פרנסואה שאלה (2014) פרס סזאר לסרט תיעודי (2015) Herbert Strate Award (2010) דב ברלין (2024) Prize of the Ecumenical Jury Cannes (2014) פרס רובר ברסון (2002) Un certain regard Award (2014) דוב הכסף (2000) Prize of the Ecumenical Jury Cannes (1984) Prize of the Ecumenical Jury Cannes פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2024) 5th Yerevan Golden Apricot International Film Festival (2008) פרס סזאר (2015) פרס גויה (2008) מסדר השמש העולה מדליית ההצטיינות לתרבות מסדר ההצטיינות של ברלין פרס דב הזהב (2015) פרס פיפרסקי (1984) דוב הזהב של כבוד (2015) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (2006) מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (2 בדצמבר 2004) טבעת הכבוד של העיר וופרטל (10 במרץ 2012) נמר הכבוד (2005) עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2006) פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1987) פרס הלמוט קוטנר (2004) פרס דקל הזהב (1984) פרס פיפרסקי (1976) מפקד מסדר האמנויות והספרות (19 בפברואר 1993) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (1988) פרס גויה לסרט התיעודי הטוב ביותר (2008) גרנד פרי של פסטיבל קאן (1993) מפקד במסדר ההצטיינות של פורטוגל (2017) מדליית זהב להצטיינות בתרבות (7 באוקטובר 2005) פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (2011) פרס באפט"א לבימוי הטוב ביותר (1985) פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (1999) פרימיום אימפריאל (2022)
www.wim-wenders.com
פרופיל ב-IMDb

ונדרס בפסטיבל קאן, 2002

וילהלם (וים) ארנסט ונדרס (Wim Wenders; נולד ב-14 באוגוסט 1945 בדיסלדורף, גרמניה) הוא במאי קולנוע, מחזאי, סופר, צלם ומפיק קולנוע גרמני. ונדרס נחשב לאחד מגדולי הבמאים של דורו ולאחד הבמאים המוערכים באירופה כיום, כמה מסרטיו הוגדרו כיצירות מופת קולנועיות. ונדרס היה מועמד ארבע פעמים לפרס האוסקר, שלוש מהן על הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, והרביעית על הסרט הבין לאומי הטוב ביותר.

ביוגרפיה

תחילת הדרך

לאחר שוונדרס סיים את לימודי התיכון בדיסלדורף, גרמניה, הוא למד באוניברסיטה רפואה (1963–1964) ופילוסופיה (1964–1965). בשנת 1966 הוא נשר מלימודיו ועבר להתגורר בפריז שם עבד כצייר. הוא נכשל בבחינת הכניסה לבית הספר הצרפתי הלאומי לקולנוע, ולכן החליט להתמקצע כגלף באולפן של ג'וני פרידלנדר, אומן אמריקאי, במונפרנאס. במהלך אותה תקופה, ונדרס נשבה בקסמי הקולנוע, ולעיתים ראה עד חמישה סרטים מדי יום בבית הקולנוע המקומי.

ונדרס, שהחליט להפוך את תשוקתו הגוברת לקולנוע למקצוע, חזר לגרמניה ב-1967 ועבד במשרדי יונייטד ארטיסטס בדיסלדורף. בסתיו של 1967 הוא התקבל ל"Hochschule für Fernsehen und Film München" (האוניברסיטה לקולנוע ולטלוויזיה במינכן). בין השנים 1967 ו-1970, בזמן לימודיו, שימש גם כמבקר קולנוע במספר כתבי עת גדולים בגרמניה.

הוא השלים מספר סרטים קצרים לפני שסיים את לימודיו, וסרט הגמר שלו "Summer in the City" (קיץ בעיר) היה סרטו הראשון באורך מלא, אותו צילם במצלמת 16 מ"מ בשחור-לבן.

קריירה כבמאי סרטי עלילה

ונדרס החל את הקריירה שלו עם עלייתו של הקולנוע הגרמני החדש בסוף שנות ה-60. הסרט הראשון באורך מלא שביים היה "Summer in the City" ב-1970. במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים וביניהם פרס אריה הזהב עבור "Der Stand der Dinge" ("מצב הדברים"), בפסטיבל הסרטים של ונציה 1982, פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1984 עבור "פריז, טקסס", ופרס הבימוי הטוב ביותר עבור הסרט "מלאכים בשמי ברלין" ("Der Himmel über Berlin"), בפסטיבל קאן 1987.

שיתוף הפעולה הממושך של ונדרס עם צלם הקולנוע ההולנדי רובי מולר השפיע רבות על סגנון הצילום הייחודי של סרטיו. כמה מסרטיו המוצלחים נולדו משיתופי פעולה עם הסופר האוסטרי פטר הנדקה ("מלאכים בשמי ברלין") והמחזאי האמריקאי סם שפרד ("פריז, טקסס"). הנדקה גם השתתף בכתיבת סרטו השני של ונדרס, "חרדתו של השוער מפני בעיטת העונשין" ("Die Angst des Tormanns beim Elfmeter").

ב-2008 יצר את הסרט "פלרמו שוטינג", העוסק בצילום ובמוות. הדמות המרכזית בסרט היא צלם הנע בין מציאות להזיה. בסרט השתתפו בין השאר, המוזיקאי לו ריד בתפקיד עצמו והשחקן דניס הופר בתפקיד המוות. הסרט הוקדש לבמאים אינגמר ברגמן ומיכאלאנג'לו אנטוניוני, שמתו שניהם ביום אחד. והסרט אף מושפע מסרטיהם.

ב-2023 ביים את "ימים מושלמים", סרט דרמה שהוא קופרודוקציה יפנית-גרמנית לפי תסריט שכתבו ונדרס וטאקומה טקאסאקי. הסרט עוקב אחר השגרה היום-יומית של היראיאמה (קוג'י יאקושו), מנקה שירותים ציבוריים בטוקיו.

במאי סרטי תעודה ופרויקטים נוספים

ונדרס ביים בין היתר סרטים דוקומנטריים שזכו לשבח. הידוע ביניהם "Buena Vista Social Club" משנת 1999, המתאר מוזיקאים קובנים. פסקול הסרט הפך ללהיט גדול, והסרט עצמו היה מועמד לפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר וזכה בעשרות פרסי קולנוע אחרים.

ב-2003 ביים את הסרט "The Soul of a Man", אחד מסדרה של שמונה סרטים על תולדות הבלוז שהופקו על ידי מרטין סקורסזה.

ב-2009 ונדרס החל לצלם סרט תיעודי על ידידתו הכוראוגרפית והרקדנית פינה באוש, אך היא נפטרה במפתיע ממחלת הסרטן, ימים ספורים לאחר שהמחלה אובחנה אצלה, ביוני 2009. ונדרס ביטל את ההפקה, אך הרקדנים בלהקתה של באוש שכנעו אותו להמשיך ולסיים את הסרט. רוב הסרט מראה ריקודים שיצרה באוש בצילום תלת־ממדי, וביניהם משולבים מונולוגים קצרים של רקדנים. הסרט יצא לאקרנים לבסוף ב-2011.

ב-2015 יצר את הסרט התיעודי "מלח הארץ", המתחקה אחר יצירותיו ופועלו של הצלם הברזילאי סבסטיאו סלגאדו.

ב-2017 ביים לראשונה אופרה, "דולי הפנינים" מאת המלחין הצרפתי ז'ורז' ביזה, בבית האופרה של ברלין, בניצוח דניאל בארנבוים.

ב-2018 ביים את הסרט האפיפיור פרנציסקוס: במילותיו שלו, וסק בדמותו של האפיפיור פרנציסקוס. הסרט הוקרן בישראל בדצמבר 2019, בסינמטק תל אביב, שוונדרס היה נוכח במפגש ושיחה עם הקהל.

ונדרס גם ביים הרבה קליפים עבור להקת U2, כולל לשיר "(Stay! (Faraway, So Close" ועבור להקת "Talking Heads". שיתוף הפעולה בין U2 לוונדרס הוביל לכך שסולן הלהקה, בונו, כתב את הסיפור שבבסיס הסרט "מלון מיליון הדולר", שוונדרס ביים, ושירים של U2 נכללו בפסקול הסרט. ונדרס גם ביים מספר פרסומות לטלוויזיה.

ונדרס הוא חבר בוועדה המייעצת של קרן הקולנוע העולמי, פרויקט שנוסד על ידי מרטין סקורסזה ומטרתו לגלות ולשחזר סרטי קולנוע עולמי שהוזנחו. בנוסף שימש כנשיא האקדמיה האירופית לקולנוע , ובמסגרת תפקידו קיבל ב-2002 את ישראל כחברה באקדמיה לצד הרשות הפלסטינית. במסגרת תפקידו גם ביקר בישראל כאורח הכבוד בחגיגות ה-20 של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

בפברואר 2026, בפתיחת פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, אמר ונדרס כי סרטים יכולים לשנות את העולם, אבל לא בדרך פוליטית. הוא טען כי על יוצרי קולנוע להישאר מחוץ לפוליטיקה, וכי יצירת סרטים שהם פוליטיים במובהק היא כניסה לתחום הפוליטיקה. לטענתו יוצרי הקולנוע צריכים להוות משקל־נגד לפוליטיקה, ולהיות ההפך ממנה — לעשות את עבודתם של אנשים, ולא את עבודתם של פוליטיקאים.

צילום סטילס

ונדרס עסק במשך השנים גם בצילום סטילס. ב-1986 הוצגו תצלומיו במרכז ז'ורז' פומפידו בפריז, ואחר כך גם בביאנלה של ונציה, במוזיאון גוגנהיים בילבאו ובמוזיאונים וגלריות באוסטרליה ביפן וארצות הברית. ב-2015 הציג בגלריית בליין סאותרן בברלין את התערוכה "קפסולות זמן", של צילומי תמונות סטילס שיצר בגרמניה ובארצות הברית. התצלומים כללו נופים שוממים בשולי הדרכים בשתי המדינות, ובאמצעותם ביקש לעסוק במושגים כמו תנועה, זיכרון, זמן, אובדן ונוסטלגיה.

פילמוגרפיה

• "ימים מושלמים" (2023)
• "אנסלם" (2023)
• "האפיפיור פרנציסקוס: במילותיו שלו" (2018)
• "אהבה עמוקה" (2017) Submergence
• "הכול יהיה בסדר" (2015) Every Thing Will Be Fine
• "מלח הארץ" (2014) The Salt of the Earth
• "עולם לא נראה" (2012) Mundo Invisivel
• "פינה" (2011) Pina
• "לצלם את פלרמו" (2008) Palermo Shooting
• "אל תקיש בדלת" (2004) Don't Come Knocking
• "ארץ האפשרויות" (2003) Land of Plenty
• "נפש האדם" (2003) The Soul of a Man
• "אודה לקלן" (2002) Ode to Cologne: A Rock 'N' Roll Film
• "מלון מיליון הדולר" (2000) Million Dollar Hotel
• "ווילי נלסון בתיאטרו" (1998) Willie Nelson at the Teatro
• "בואנה ויסטה סושיאל קלאב" (1998) Buena Vista Social Club
• "הקץ לאלימות" (1997) The End of Violence
• "מעבר לעננים" (1995) Beyond the Clouds
• "תכסיס של אור" (1995) A Trick of the Light
• "סיפור ליסבון" (1994) Lisbon Story
• "כה רחוק, כה קרוב" (1993) Faraway, So Close
• "ארישה, הדב ומעגל האבן" (1992) Arisha, the Bear and the Stone Ring
• "עד סוף העולם" (1991) Until the End of the World
• "רשימות של ערים ובגדים" (1989) Notebook on Cities and Clothes
• "מלאכים בשמי ברלין" (1987) Wings of Desire
• "טוקיו-גא" (1985) Tokio-Ga
• "פריז, טקסס" (1984) Paris, Texas
• "חדר 666" (1982) Room 666
• "האמט" (1982) Hammett
• "זווית הפוכה" (1982) Reverse Angle
• "מצב הדברים" (1982) The State of Things
• "ברק מעל המים" (1980) Lightning Over Water
• "ידיד אמריקאי" (1977) The American Friend
• "במהלך הזמן" (1976) Kings of the Road
• "תנועה מוטעית" (1975) Wrong Move
• "האי" (1974) The Island
• "אליס בערים" (1974) Alice in the Cities
• "אות השני" (1972) Scarlet Letter
• "חרדתו של השוער מפני בעיטת העונשין" (1971) The Goalkeeper's Fear of the Penalty
• "קיץ בעיר" (1970) Summer in the City

פרסים ומועמדויות

ונדרס זכה בפרסים רבים, בין היתר:

• פרס אריה הזהב, הפרס הראשי בפסטיבל הסרטים של ונציה, על סרטו "מצב הדברים" (1982)
• פרס דקל הזהב, הפרס היוקרתי ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן, עבור סרטו "פריז, טקסס" (1984)
• זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר בטקס פרסי הסרט הבווארי ובפסטיבל הקולנוע בקאן עבור סרטו "מלאכים בשמי ברלין" (1987)
• פרס הבימוי הטוב ביותר בטקס פרסי הסרט הבווארי על סרטו ״כה רחוק, כה קרוב״ (1993)
• פרס מאסטר לקולנוע של פסטיבל הסרטים הבינלאומי מנהיים-היידלברג (2004)
• פרס נמר הכבוד בפסטיבל הסרטים הבינלאומי לוקרנו (2005)
• פרס דוב הזהב, הפרס היוקרתי ביותר בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, פרס כבוד (2015)

לוונדרס הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת פריז ב-1990 ובאוניברסיטת ה-UCL בבריסל ב-2005.

מועמדויות בולטות

• סרטו ״פינה״ על רקדנית המחול הגרמנייה פינה באוש היה מועמד בשנת 2012 לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-84
• בשנת 2012 היה מועמד לפרס גילדת הכותבים של אמריקה בקטגוריית התסריט התיעודי הטוב ביותר.

חיים אישיים

ונדרס הוא נוצרי אוניברסלי (אקומני). כנער הוא רצה להיות כומר קתולי וההקשרים הדתיים העסיקו אותו מאוד. בשנות ה-80 הוא התעניין בדתות מזרחיות. במשך 15 שנים בזמן שחי באמריקה, היה חלק מקהילה פרסביטריאנית, אבל היום הוא לא עושה הבחנה. יש לו חברים קתולים וחברים פרוטסטנטים והוא הולך לשני סוגי הכנסיות.

הוא ציין שכתבי תומאס מרטון, הנזיר הטרפיסט ומחבר הספר The Seven Storey Mountain, השפיעו עליו בצורה משמעותית בשנות ה-90, ולאחר מכן עוקב אחרי התאולוג הפרנציסקני ריצ'רד רוהר. בשנת 2013, עמיתו הגרמני, האפיפיור בנדיקטוס ה-16, התפטר מהאפיפיורות, ומועצת הקרדינלים בחרה את האפיפיור הראשון מאמריקה, הראשון מהמסדר הישועי, הראשון מחצי הכדור הדרומי. כשהוא עוקב אחרי אפיפיור זה מרחוק בהתחלה, ונדרס הבחין שהוא חי על פי מה שהוא מטיף וזה הרשים אותו מאוד.

מאמצע שנות ה-70 ונדרס חי ועובד בברלין יחד עם אשתו דונאטה. הוא תומך במועדון הכדורגל הגרמני בורוסיה דורטמונד.

בשנת 2009, וים ונדרס חתם על עצומה לתמיכה בבמאי רומן פולנסקי, שנעצר בזמן שטס לפסטיבל קולנוע בשל אישומים נגדו משנת 1977 בגין עבירות מין. העצומה טענה כי המקרה מערער את המסורת של פסטיבלי קולנוע כמקום שבו ניתן להציג יצירות בחופשיות ובבטחה. נטען כי מעצרם של במאים הנוסעים למדינות נייטרליות, עשוי לפתוח פתח לתוצאות שמידת השפעתן אינה ניתנת לחיזוי.

מ-1979 עד 1981, ונדרס היה נשוי לשחקנית הזמרת והיוצרת האמריקאית רוני בלקלי.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של וים ונדרס (באנגלית)
• וים ונדרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• וים ונדרס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• וים ונדרס, באתר AllMovie (באנגלית)
• וים ונדרס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• וים ונדרס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• וים ונדרס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• וים ונדרס, באתר Discogs (באנגלית)
• וים ונדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מרב יודילוביץ', "הקולנוע האמיתי לא ייעלם", באתר ynet, 20 בנובמבר 2009
• מתן שירם, ‏"העולם היום מלא בסרטי ג'אנק פוד", באתר גלובס, 16 בנובמבר 2009
• עופרה עופר אורן, וים ונדרס, "מלח הארץ": מדוע וכיצד הוא מאלץ את האנושות להביט במראה, בבלוג "סופרת ספרים", 9 באפריל 2015
• אבנר שביט, ברלין‏, מלאך בשמי ברלין: ריאיון עם וים ונדרס על "הכל יהיה בסדר" והקריירה המפוארת שלו, באתר וואלה, 22 באוקטובר 2015
• אמיר קמינר, וים ונדרס: "אני זוכר את המורים שלי, רובם היו נאצים", באתר ynet, 5 במאי 2024