סוראן ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוראן ג'ונס
Suranne Jones
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוגוסט 1978 (בת 40)
צ'דרטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר (8 במאי 2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוראן ג'ונסאנגלית: Suranne Jones; נולדה ב-27 באוגוסט 1978)[1] היא שחקנית ומפיקה אנגלייה. ב-2001 שיחקה בתפקיד קארן מקדונלד באופרת הסבון של ITV1 "קורוניישן סטריט", והופיעה בתפקיד זה עד 2004. ג'ונס שיחקה במספר רב של סדרות דרמה בהן "וינסנט" (2005–2006), "Strictly Confidential" (מ-2006), "הארלי סטריט" (2008), "חמישה ימים" (2010) ו"אב יחיד" (2010). ב-2009 זכתה לשבחים על הופעתה בתפקיד רות' סלייטר, רוצחת מורשעת, במיני-סדרה "בלתי נשכח" שהייתה פריצת דרך בקריירה שלה.

בשנים 2011 עד 2016 כיכבה ג'ונס בתפקיד הבלשית רייצ'ל ביילי בסדרה "סקוט וביילי", שנוצרה מרעיון שלה ושל השחקנית סאלי לינדזי. ב-2016 הייתה ג'ונס המפיקה בפועל של העונה החמישית והאחרונה של הסדרה. על תפקידה בדמות ג'מה פוסטר, רופאה מצליחה ונבגדת, בדרמה "דוקטור פוסטר" זכתה ג'ונס בפרסים אחדים בהם פרס "Broadcasting Press Guild" ופרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר ב-2016.

בתיאטרון שיחקה ג'ונס במחזות "בחורים טובים" (2005), "Blithe Spirit" (ב-2009), "נשים בצמרת" (2011), "משהו יפה" (2013) ו"אורלנדו" (2014).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס נולדה בשם שרה אן ג'ונס בצ'דרטון שבאולדהאם (אנ').[2] היא בתם של כריס וג'ני ג'ונס, מהנדס ומזכירה במקצועם.[3] יש לה אח גדול ממנה בשם גארי.[4] היא גדלה כקתולית. כומר המליץ לאביה ששמה יהיה שרה אן, במקום סוראן שהוא השם של סבתה, כי הוא אינו "שם נכון".[5] היא גדלה בבית שהיה מוקף בשתי חוות ובשדות. היא זוכרת מילדותה ש"פרות היו מביטות מבעד לחלון כשאכלנו את ארוחת הערב".[5]

ג'ונס למדה בבית ספר תיכון קתולי "Cardinal Langley Roman Catholic High School".[6] היא הייתה חברה בסדנת התיאטרון אלדהאם (אנ'),[7] והתיידדה עם אנטוני קוטון, שמשחק בתפקיד שון טולי ב"קורוניישן סטריט".[3] ג'ונס קיבלה תעודה לסיום לימודי אמנויות הבמה (אנ'), אבל לדבריה זה לא דומה לבית ספר למשחק.[8]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה המקצועית הראשונה של ג'ונס הייתה בגיל 16. היא נזכרה שבגיל שמונה הופיעה במחזה "Wait Until Dark" בתפקיד גלוריה.[9] כשנרשמה לאיגוד השחקנים Equity, נרשמה בשם הבמה 'סוראן' כי שמה מלידה היה כבר תפוס. בגיל 15 מצאה לעצמה סוכן והחלה להופיע בתיאטרון. הקריירה שלה בטלוויזיה התחילה ב-1997 בתפקיד קטן בסדרה "קורוניישן סטריט" בדמות מנדי פיליפס. אחר כך הופיעה בפרסומת טלוויזיה לחברת Maltesers,[4] שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "City Central" ובתפקיד קטן בסדרה "My Wonderful Life". היא נבחנה לתפקיד צ'ריטי דינגל באופרת הסבון "אמרדייל"[4] אבל לבסוף לוהקה לתפקיד אמה אטקינס. עוד נבחנה לתפקיד ג'ינה גרגורי ב"קורוניישן סטריט", גם שידעה שהשחקנית ג'ניפר ג'יימס תקבל את התפקיד.[4]

בשנת 2000 שבועות אחדים אחרי שנבחנה לתפקיד ג'נה גרגורי, הוצע לה תפקיד חדש בסדרה "קורוניישן סטריט".[4] ג'ונס קבלה את התפקיד של קארן פיליפס והחלה להופיע בסדרה ב-21 ביוני. הדמות שהתחתנה עם סטיב מקדונלד (סיימון גרגסון) קיבלה את שם בעלה והייתה לקארן מקדונלד. בעקבות תפקיד זה זכתה ג'ונס להכרה רחבה. היא גם החלה לדגמן במגיזינים של גברים כמו "FHM" ו-"Loaded".[10]

במאי 2004 פורסם שג'ונס עוזבת את הסדרה "קורוניישן סטריט" אחרי ארבע שנים בהם גילמה את קארן. היא תיארה את עבודתה באופרת סבון כמתישה, וציינה שהיא "חיה ונושמת קארן מקדונלד". הופעתה האחרונה בדמות קארן הייתה ביום הקופסאות של שנת 2004.[11]

2005–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס ציינה שעם עזיבתה את הסדרה "קורוניישן סטריט" קיבלה הצעות רבות להופיע בתוכניות ריאליטי, שאותם היא דחתה.[12] בסתיו 2005 כיכבה ג'ונס בסדרת דרמה בלשית של ITV בשם "וינסנט" עם ריי וינסטון בתפקיד הראשי.[13] באותה שנה כיכבה במחזה "בחורים טובים" בתיאטראות וסט אנד לצדם של רוב לאו וג'ון בארומן. על הופעתה זו זכתה בפרס בחירת הקהל לשחקנית המשנה הטובה ביותר.[14] היא הופיעה גם במחזמר "Celebrate Oliver!" ששודר בערוץ BBC One. ב-2006 כיכבה ג'ונס בתפקיד שלגיה במופע "שלגיה ושבעת הגמדים" שהוצג בבית האופרה במנצ'סטר לצדו של ג'סטין מורהאוס ושל ג'ון סאווידנט. עוד השתתפה בסדרה "Strictly Confidential" של קיי מלור (אנ').

ב-2007 כיכבה ג'ונס בקומדיה השחורה "Dead Clever" יחד עם הלן בקסנדייל ודין לנוקס קלי. בסתיו 2007 יצאה ג'ונס לסיבוב הופעות בעיבוד התיאטרלי לסרט "תנאים של חיבה" וגילמה את אמה לצדם של לינדה גריי וג'ון בו (John Bowe).[15] ב-2008 שיחקה בתפקיד מרתה, אחד התפקידים הראשיים, בסדרה הרפואית "הארלי סטריט", שירדה אחרי עונה אחת.[16]

בינואר 2009 הופיעה ג'ונס בדרמה "בלתי נסלח" בערוץ ITV1, בתפקיד רות סלייטר, אשה שהשתחררה מהכלא אחרי שריצתה 15 שנות מאסר על רצח שני שוטרים.[17] היא זכתה לביקורות חיוביות על הופעתה. בריאן וינר ששיבח את הסדרה בעיתון האינדפנדנט כתב שלכולם מגיע חמישה כוכבים ולג'ונס מגיע שישה.[18]

בנובמבר אותה שנה שיחקה ג'ונס בתפקיד מונה ליזה בפרק כפול בשם "הנקמה של מונה ליזה" בסדרה "הרפתקאות שרה ג'יין". בדצמבר כיכבה בהפקה של מנצ'סטר רויאל אקסצ'נג' למחזה "Blithe Spirit" מאת נואל קאוורד שהוצג עד סוף ינואר 2010. ג'ונס הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס "Times Breakthrough Award". במרץ 2010 כיכבה בסדרת הטלוויזיה "חמישה ימים" המשך של סדרה באותו שם משנת 2007. היא גילמה תפקיד של הבלשית לורי פרנקלין. בהמשך אותה שנה כיכבה בתפקיד שרה בדרמה "אב יחיד" ב-BBC1, בדמות אשה שמתאהבת בדייב האלמן (דייוויד טננט) בעלה של חברתה הטובה שמתה לא מזמן.

2011 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2011 גילמה ג'ונס את הדמות אידריס בפרק "אשתו של הדוקטור" של הסדרה "דוקטור הו". ג'ונס לוהקה בשל רצונו של התסריטאי ניל גיימן שרצה שהשחקנית שמגלמת את הדמות תהיה "מוזרה; יפה אבל בעלת מראה מוזר, ומצחיקה למדי".[19] בהמשך שיחקה ג'ונס בתפקיד הבלשית רייצ'ל ביילי בסדרה "סקוט וביילי" לצדה של לזלי שארפ שגילמה את ג'נט סקוט. הסדרה מבוססת על רעיון של ג'ונס ושל השחקנית סאלי לינדזי, ששיחקה בעבר לצדה ב"קורוניישן סטריט". ב-2012 שודרה העונה השנייה של "סקוט וביילי". ביולי 2011 כיכבה ג'ונס בתפקיד מרלין, אשת קריירה בבריטניה בתקופתה של מרגרט תאצ'ר, בהפקה של תיאטרון מינרווה של המחזה "נשים בצמרת" מאת קריל צ'רצ'יל.[20] אחר כך הוצג המחזה בטרפלגר סטודיוס שבווסט אנד. באוגוסט 2011 פורסם שג'ונס תככב לצדו של ג'ון האנה בדרמה הפרודית "A Touch of Cloth" מאת צ'ארלי ברוקר ודניאל מאייר.[21] התוכנית שודרה באוגוסט 2012 בערוץ Sky1. ג'ונס גילמה את הבלשית אן אולדמן, שעובדת לצדו של פקד בילוש ג'ק קלות' (האנה).[22] במרץ 2012 השתתפה ג'ונס בעיבוד של BBC1 לרומן "הסוד של קריקלי הול" מאת ג'יימס הרברט. היא גילמה את דמותה של איב קיילי, אישה שעוברת לגור בקריקלי הול כדי להתגבר על אבדן בנה, ומתברר שהבית רדוף רוחות רפאים.

ב-2013 חזרה ג'ונס להופיע על הבמות בלונדון בהפקה מחודשת של המחזה "משהו יפה" מאת ג'ונתן הארווי (אנ'). המחזה הוצג בין 13 באפריל עד 25 במאי בתיאטרון ארטס (אנ'), ואחר כך בסיבוב הופעות בבריטניה.[23] באוגוסט אותה שנה שיחקה ג'ונס בסדרת הדרמה "The Crimson Field" לצדן של הרמיוני נוריס ושל אונה צ'פלין, הדרמה מתרחשת בבית חולים שדה בצרפת במלחמת העולם הראשונה. הדרמה שודרה לראשונה באפריל 2014, וזו הייתה הופעתה הראשונה של ג'ונס בדרמה תקופתית.[24]

בפברואר 2014 החלה ג'ונס לשחק בגרסה הבימתית של שרה רוהל לרומן "אורלנדו" מאת וירג'יניה וולף שהועלה בתיאטרון רויאל אקסצ'נג' במנצ'סטר. ההצגה זכתה בביקורות חיוביות, והופעתה של ג'ונסה כונתה "מעולה" על ידי מאט טרומן בעיתון הגרדיאן.[25] אילו הביקורת של קוונטין לטס בדיילי מייל הייתה מעורבת ועל ג'ונס כתב "שאולי חסרה לה האיכות השמימית הדרוש לתפקיד".[26]

בספטמבר 2015 כיכבה ג'ונס בתפקיד הראשי בסדרה "דוקטור פוסטר" של ערוץ BBC One, על אודות רופאה שחייה מתפרקים כשהיא מגלה שבעלה בוגד בה.[27] על תפקיד זה זכתה ג'ונס בפרס National Television להופעה הטובה ביותר בדרמה,[28] בפרס Broadcasting Press Guild לשחקנית הטובה ביותר,[29] פרס Royal Television Society לשחקנית הטובה ביותר,[30] וכן בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר.[31]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס חיה בלונדון עם בעלה לורנס אקרס.[32] לבני הזוג יש ילד אחד.[33]

ג'ונס פעילה בארגוני צדקה שונים. כשהייתה נערה אובחנה אמה כחולה בסרטן השד. הן ניהלו קמפיין בנושא מחלת הסרטן.[3] בין השאר עבדה עם "Christian Aid" ונסעה לסיירה לאון ולהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (יחד עם סאלי לינדזי), בעזרה בפרויקטים הנוגעים ל-HIV, זכויות האישה ושימוש צבאי בילדים ובנערים.[34]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1997 קורוניישן סטריט Coronation Street מנדי פיליפס סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
1998 City Central אמה בפרק "A Quiet Evening In"
מלון גראנד The Grand ליז סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
1999 My Wonderful Life לינדה סדרת טלוויזיה (5 פרקים)
2000–2004 קורוניישן סטריט Coronation Street קארן מקדונלד
2004 פאנץ' Punch ג'ודי סרט קצר
2005 Celebrate "Oliver!" ננסי סרט טלוויזיה
2005–2006 וינסנט Vincent בת'
2006 Strictly Confidential לינדה נלסון
2007 Dead Clever: The Life and Crimes of Julie Bottomley ג'ולי בוטומלי סרט טלוויזיה
2008 הארלי סטריט Harley Street ד"ר מרת'ה אליוט
2009 בלתי נסלח Unforgiven רות' סלייטר מיני-סדרה
הרפתקאות שרה ג'יין The Sarah Jane Adventures מונה ליזה סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2010 חמישה ימים Five Days בלשית לורי פרנקלין
אב יחיד Single Father שרה מיני-סדרה
2011 דוקטור הו Doctor Who אידריס בפרק "אשתו של הדוקטור"
2011–2016 סקוט וביילי Scott & Bailey סמלת רייצ'ל ביילי סדרת טלוויזיה (עונות 1–5)
2012–2014 A Touch of Cloth בלשית אן אולדמן
2012 הסוד של קריקלי הול The Secret of Crickley Hall איב קאליי מיני-סדרה
2013 Playhouse Presents בתפקיד עצמה בפרק "Stage Door Johnnies"
Lawless לילה פטיט פרק פיילוט
2014 The Crimson Field האחות ג'ואן לייבסי
2015 דוקטור פוסטר Doctor Foster ד"ר ג'מה פוסטר
2015 A Christmas Star מיס דארסי סרט קולנוע
2016 Brian Pern: 45 Years of Prog and Roll אסטריד מדוקס פרן סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2016 Life in the Air קריינות סדרה דוקומנטרית
2018 נעלמת Save Me קלייר מקגורי מיני-סדרה

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2005 בחורים טובים A Few Good Men ג'ואן גאלוויי תיאטרון היימרקט
2006 שלגיה ושבעת הגמדים Snow White and the Seven Dwarves שלגיה בית האופרה של מנצ'סטר
2007 תנאים של חיבה Terms of Endearment אמה גרינוויי הורטון York Theatre Royal
2009 Blithe Spirit רות' קונדומיין מנצ'סטר רויאל אקסצ'נג'
2011 נשים בצמרת Top Girls מרלן תיאטרון מינרווה
2013 משהו יפה Beautiful Thing סנדרה תיאטרון אמנויות
2014 אורלנדו Orlando אורלנדו מנצ'סטר רויאל אקסצ'נג'

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם פרס תוצאה
2003 קורוניישן סטריט פרס הטלוויזיה הלאומית (אנ') לשחקנית הפופולרית ביותר מועמדות
2004 פרס אופרות סבון בריטיות (אנ') לשחקנית הטובה ביותר זכייה
פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקנית הפופולרית ביותר זכייה
2005 פרס אופרות סבון בריטיות לשחקנית הטובה ביותר זכייה
בחורים טובים פרס מבקרי התיאטרון לשחקנית המשנה הטובה ביותר זכייה
2009 בלתי נסלח פרס Royal Television Society (אנ') לשחקנית הטובה ביותר מועמדות
פרס "South Bank Show" לפריצת הדרך מועמדות
2010 חמישה ימים פרס הטלוויזיה הלאומית בהופעה מצטיינת בדרמה מועמדות
פרס TV Choice לשחקנית הטובה ביותר מועמדות
2011 סקוט וביילי פרס Royal Television Society להופעה הטובה ביותר בדרמה[35] זכייה
2012 פרס National Television לשחקנית הטובה ביותר בדרמה מועמדות
2013 פרס National Television לשחקנית הטובה ביותר בדרמה מועמדות
משהו יפה (אנ') פרס WhatsOnStage (אנ') לשחקנית הטובה ביותר[36] מועמדות
2014 סקוט וביילי פרס National Television לבלש הטלוויזיה הטוב ביותר[37] מועמדות
אורלנדו פרס תיאטרון UK (אנ') להופעה הטובה ביותר במחזה[38] מועמדות
2015 פרס מנצ'סטר לתיאטרון[39] מועמדות
2016 דוקטור פוסטר פרס National Television להופעת הדרמה הטובה ביותר זכייה
פרס Broadcasting Press Guild לשחקנית הטובה ביותר[29] זכייה
פרס Royal Television Society לשחקנית הטובה ביותר[30] זכייה
פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר[31] זכייה
פרס TV Choice לשחקנית הטובה ביותר[40] מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shimmon, Katie (26 באוקטובר 2004). "College days". The Guardian (Guardian Media Group). בדיקה אחרונה ב-18 ביוני 2011. 
  2. ^ Wylie, Ian (14 בספטמבר 2005). "Suranne prefers home to 'A Few Good Men'". בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2008. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Liz Jones (18 בספטמבר 2010). "Suranne's brunette ambition: The former Corrie star sets her sights on Broadway". Daily Mail (Associated Newspapers). בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2011. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Sue Crawford (19 במאי 2001). "Interview Suranne Jones: Me get married? Don't bet on it". The Mirror (Trinity Mirror). בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2011. 
  5. ^ 5.0 5.1 "A Piece of my Mind: Suranne Jones, Actress". The Herald (Newsquest). 5 ביולי 2008. בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2011. 
  6. ^ Torr, Martyn (11 בפברואר 2014). "Starstruck by a telly favourite". Oldham Chronicle. בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2014. 
  7. ^ Thomason, Carmel (8 בפברואר 2006). "Showbiz secrets in safe hands". City Life. בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2011. 
  8. ^ Walker, Tim (18 באוגוסט 2011). "Suranne Jones hits back at 'snobs'". The Daily Telegraph (Telegraph Media Group). בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2011. 
  9. ^ Williams, Andrew (5 באוגוסט 2011). "Suranne Jones: I was banned after saying 'penis' on stage". Metro (Associated Newspapers). בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2011. 
  10. ^ Verdier, Hannah (16 בנובמבר 2012). "Suranne Jones: 'My characters are really strong, miserable or tortured'". The Guardian (Guardian Media Group). בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2014. 
  11. ^ Gilbert, Gerard (31 בינואר 2010). "No more tears: Why Suranne Jones has plenty to smile about". The Independent (Independent Print Limited). בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2011. 
  12. ^ Lamont, Tom (17 ביולי 2011). "Suranne Jones: 'You have to believe there is life after a soap'". The Observer (Guardian Media Group). בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2011. 
  13. ^ Saney, Daniel (7 בינואר 2005). "Ex-'Corrie' star in new drama". Digital Spy (Hearst Corporation). בדיקה אחרונה ב-6 ביולי 2011. 
  14. ^ Bannister, Rosie (16 בנובמבר 2012). "Suranne Jones returns to the West End to star in Beautiful Thing". The Stage. The Stage Media Company Limited. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2013. 
  15. ^ "Review: Terms of Endearment". BBC. 30 באוגוסט 2007. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2011. 
  16. ^ Kilkelly, Daniel (10 במרץ 2010). "Suranne reflects on 'Harley St' failure". Digital Spy (Hearst Corporation). בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2011. 
  17. ^ Thomas, Rebecca (12 בינואר 2009). "Talking Shop: Suranne Jones". BBC. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2011. 
  18. ^ Viner, Brian (13 בינואר 2009). "Last Night's Television -Unforgiven, ITV1; Million Dollar Traders, BBC2". The Independent (Independent Print Limited). בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2011. 
  19. ^ Martin, Will (14 במאי 2011). "Suranne Jones ('Doctor Who') interview". Cult Box. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2011. 
  20. ^ Billington, Michael (4 ביולי 2011). "Top Girls — review". The Guardian (Guardian Media Group). בדיקה אחרונה ב-6 ביולי 2011. 
  21. ^ Plunkett, John (26 באוגוסט 2011). "Charlie Brooker pens spoof crime drama for Sky1". The Guardian (Guardian Media Group). בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2011. 
  22. ^ "Suranne and John Hannah to star in detective spoof". What's on TV (IPC Media). 26 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2011. 
  23. ^ Hemley, Matthew (16 בנובמבר 2012). "Suranne Jones to star in revival of Beautiful Thing at the Arts Theatre". The Stage. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2012. 
  24. ^ Vincent, Alice (7 באוגוסט 2013). "Hermione Norris, Oona Chaplin and Suranne Jones in cast of field hospital drama, The Ark". The Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2013. 
  25. ^ Trueman, Matt (2 במרץ 2014). "Orlando review – Suranne Jones makes two hours and 400 years pass in a flash". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2014. 
  26. ^ Letts, Quentin (27 בפברואר 2014). "Virginia Woolf's wonder hasn't aged badly: Quentin Letts reviews Orlando". Daily Mail. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2014. 
  27. ^ Lucy Mangan. "Doctor Foster review – gripping portrait of a marriage slowly being poisoned". the Guardian. 
  28. ^ National Television Awards. "Winners — National Television Awards". nationaltvawards.com. 
  29. ^ 29.0 29.1 Plunkett, John (11 במרץ 2016). "Wolf Hall's Mark Rylance wins best actor at Broadcasting Press Guild awards". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2016. 
  30. ^ 30.0 30.1 Delgado, Kasia (23 במרץ 2016). "Lenny Henry, Michaela Coel and Suranne Jones triumph at the Royal Television Society Awards 2016". Radio Times. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2016. 
  31. ^ 31.0 31.1 "Doctor Foster's Suranne Jones wins TV Bafta for Leading Actress". Daily Telegraph. Telegraph Media Group. 9 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2016. 
  32. ^ Hassell, Katherine (5 בספטמבר 2015). "Celebrity traveller: Actress Suranne Jones". Daily Express. Northern & Shell. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2015. 
  33. ^ Giles, Kayleigh (12 במרץ 2016). "'Overjoyed' Suranne Jones becomes a mother for the first time after welcoming baby boy with husband Laurence Akers". Daily Mail. DMG Media. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2016. 
  34. ^ "Celebrity Supporters — Suranne Jones". Christian Aid. בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2011. 
  35. ^ "Video: Suranne Jones dazzles on a night of showstopping glamour at the RTS Awards". Manchester Evening News. Trinity Mirror. 21 בנובמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2011. 
  36. ^ Brown, Mark (6 בדצמבר 2013). "Daniel Radcliffe and Rupert Grint up for WhatsOn Stage awards". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2013. 
  37. ^ "National Television Awards 2014: full list of winners". The Daily Telegraph. 22 בינואר 2014. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2014. 
  38. ^ Stanbury, Kate (25 בספטמבר 2014). "UK Theatre Award nominations revealed". OfficialLondonTheatre.co.uk. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2014. 
  39. ^ "Manchester Theatre Award winners named". BBC. 13 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2015. 
  40. ^ Lewis, Rebecca (28 ביוני 2016). "The Night Manager and Tom Hiddleston lead TV Choice Awards nominations". Metro. DMG Media. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016.