סטיבן דאגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטיבן דאגלס

סטיבן ארנולד דאגלסאנגלית: Stephen Arnold Douglas;‏ 23 באפריל 1813 - 3 ביוני 1861), היה פוליטיקאי ומשפטן, סנאטור אמריקני, מועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות של 1860 מול אברהם לינקולן. כינויו של דאגלס היה "הענק הקטן" (The Little Giant) בגלל גדולתו הפוליטית וקומתו הקטנה, זכור בעיקר בזכות העימותים שערך נגד לינקולן בבחירות לסנאט באילינוי ב-1858.

דאגלס, יליד ורמונט, נבחר לקונגרס האמריקני מטעם מדינת אילינוי בגיל 27. הוא שירת שתי כהונות כחבר בית הנבחרים, בהן הוא תמך בהתפשטות טריטוריאלית ובמלחמת ארצות הברית מקסיקו. הוא נבחר לסנאט ב-1847, ושוב ב-1853 וב-1859.

ב-1850, לאחר כישלון חוק האומניבוס שהציע הנרי קליי כדי לפתור את המשבר שיצר התנאי של וילמוט (Wilmot Proviso), פיצל דאגלס את האומניבוס לגזרים והעביר אותו סעיף סעיף. על כן דאגלס נודע כארכיטקט של הפשרה הגדולה של 1850.

דאגלס יצר את המשבר שפילג את המפלגה הוויגית ב-1854 כאשר תמך בחוק קנזס נברסקה שביטל את האיסור על העבדות באזור זה, איסור שנקבע בפשרה של 1821. המשבר שנוצר כתוצאה מהחוק פיצל את המפלגה הוויגית בין הפלג הדרומי והצפוני שלה, ויצר קואליציה של כוחות שהתנגדו לחוק, קואליציה שאט אט התארגנה ונהייתה המפלגה הרפובליקנית.

דאגלס, שהיה נערץ בדרום בעקבות תמיכתו בחוק, נדחה על ידי המפלגה הדמוקרטית הדרומית כאשר התנגד לחוקת לקומפטון. כתוצאה מכך, משנבחר למועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-1860, הוביל הדבר לפיצולה של המפלגה הדמוקרטית בין הפלגים הצפוניים והדרומיים שלה.

לאחר שדאגלס הפסיד ללינקולן בבחירות של 1860, הוא תמך בו במאבקו בפרישת מדינות הדרום. לבקשת לינקולן נסע במדינות המרכזיות כדי לעודד אותן להשאר באיחוד. דאגלס נפטר ב-1861, ונקבר ליד אגם מישיגן.