סטיבן מרווין יאנג
 | |||||
| סטיבן יאנג, 1915 בערך | |||||
| לידה |
4 במאי 1889 נורווק, אוהיו (אנ'), ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1984 (בגיל 95) ווישנגטון די. סי., ארצות הברית | ||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
סטיבן מרווין יאנג (באנגלית: Stephen Marvin Young; 4 במאי 1889 – 1 בדצמבר 1984) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, חבר המפלגה הדמוקרטית. כיהן כסנאטור מטעם אוהיו מ-1959 עד 1971.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאנג נולד ב-4 במאי 1889 בנורווק שבאוהיו (אנ'), בנם הרביעי והצעיר של סטיבן מרווין יאנג ושל איזבלה מרגרט וגנר. הוא ואביו (שהיה שופט במחוז יורון) קרויים על שם אחת מאבות המשפחה, סטיבן מרווין (1797–1868), החלוץ הראשון של שלבי שבאוהיו (אנ'). יאנג למד בקניון קולג' (אנ') ובאדלברט קולג'.[1]
יאנג סיים לימודי תואר ראשון במשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב בקליבלנד ב-1911.
יאנג כיהן כחבר בבית הנבחרים של אוהיו מ-1913 עד 1917, וכעוזר תובע במחוז קויאהוגה מ-1917 עד 1918. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ארצות הברית בתותחי השדה. ב-1919 חזר לתפקידו במחוז קויאהוגה.
בשנת 1922 התמודד יאנג על תפקיד התובע הכללי של אוהיו (אנ'). הוא זכה במועמדות מטעם המפלגה הדמוקרטית, אך הפסיד למועמד צ'ארלס קראב (אנ'), בהפרש של 744,693 קולות ליאנג, ו-780,192 קולות לקראב.[2] ב-1930 התמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית למושל אוהיו, אך הפסיד לג'ורג' וייט, שנבחר לתפקיד.
מ-1931 עד 1932 כיהן יאנג בוועדת אוהיו לדמי אבטלה. ב-1932 נבחר לאחד משני המושבים הכלליים של אוהיו בבית הנבחרים של ארצות הברית, הוא נבחר מחדש ב-1934. ב-1936 בחר שלא להתמודד בחדש על מקומו בבית הנבחרים, והתמודד שוב על תפקיד מושל אוהיו. הפעם, הפסיד בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית למושל המכהן מרטין דייווי, שירש את ג'ורג' וייט (שנגדו התמודד יאנג ב-1930). מ-1937 עד 1939 שימש יאנג כיועץ מיוחד לתובע הכללי של אוהיו.
ב-1938 ביקש יאנג שוב להיבחר לבית הנבחרים, אך הוא ועמיתו למפלגה הדמוקרטית, ג'ון מקסוויני (אנ'), הובסו על ידי שני אנשי המפלגה הרפובליקנית, ג'ורג' בנדר (אנ') ול. ל. מרשל (אנ'). ב-1940 נבחר יאנג שוב לבית הנבחרים. ב-1942 אוהיו הצטמצמה למושב אחד בבית הנבחרים, יאנג נכשל בניסיון להיבחר מחדש לבית הנבחרים והפסיד לג'ורג' בנדר.
יאנג שירת בצבא ארצות הברית בשנים 1943–1946. החל את שירותו הצבאי בדרגת מייג'ור, והשתחרר בדרגת לוטננט קולונל. ב-1945, במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת כמושל הצבאי של בעלות הברית בנפת רג'ו אמיליה באיטליה. יאנג חזר לעסוק בעריכת דין בקליבלנד ובוושינגטון די. סי.
בשנת 1948 נבחר בפעם הרביעית לבית הנבחרים, תוך שהוא מביס את יריבו הוותיק ג'ורג' בנדר, אך איבד מיד את מקומו לבנדר בשנת 1950. בשנת 1956 התמודד יאנג שוב על תפקיד התובע הכללי של אוהיו, וזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, אך הפסיד שוב למועמד ויליאם בארט סקסבי, יושב ראש בית הנבחרים של אוהיו. ב-1958 התמודד יאנג לסנאט והתמודד על ייצוג אוהיו בסנאט נגד הסנאטור המכהן מטעם המפלגה הרפובליקנית ג'ון בריקר (שהיה שותפו של תומאס דיואי בעת שהתמודד בבחירות לנשיאות ב-1944). בריקר נראה בלתי מנוצח, אך יאנג ניצל את ההתנגדות הציבורית הנרחבת לתיקון המוצע של "הזכות לעבודה" לחוקת אוהיו, אשר בריקר תמך בו. מעטים חשבו שיאנג, שהיה אז בן 69, יכול לנצח; אפילו לחברי המפלגה הדמוקרטית היו ספקות, במיוחד לסנאטור האחר של אוהיו, פרנק לאושי, שהיה גם הוא מהמפלגה הדמוקרטית. לבסוף יאנג ניצח את בריקר. יאנג ידע שלאושי לא תמך בו, וכאשר נשבע לתפקיד סירב לאפשר ללאושי לעמוד לצידו, זה הפר את מנהג הסנאט שבו סנאטור בכיר מלווה את הסנאטור הזוטר של מדינתו בעת שהוא נשבע אמונים לתפקיד.
יאנג נבחר מחדש בקושי רב ב-1964, והביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית רוברט טאפט ג'וניור, שהיה בנו של הסנאטור רוברט טאפט ונכדו של ויליאם הווארד טאפט. יאנג החליט שלא להיבחר מחדש לסנאט בשנת 1970. הווארד מצנבאום נבחר להחליף את יאנג, אך מצנבאום הפסיד בבחירות הכלליות לטאפט, שהיה שוב מועמד המפלגה הרפובליקנית. ב-1976 זכה מצנבאום במושב הסנאט של יאנג והחזיק בו עד פרישתו ב-1995.
יאנג הוגדר כ"בן המועדף (אנ')" במהלך הבחירות לנשיאות ב-1968. הוא לא העפיל לפריימריז, ובסופו של דבר תמך ביוברט האמפרי.
במהלך כהונתו כסנאטור, יאנג היה ידוע בתגובותיו הנשכניות למכתבים בעלי אופי פוגעני שנשלחו אליו. באחד מהם כתב: "אדוני היקר, נראה לי שקיבלת מידע שגוי מאוד, או שאתה מאוד טיפש. איזו מהאפשרויות נכונה?"[3] באחת מהפעמים קיבל מכתב שבסופו נכתב: "אשמח על ההזדמנות לקיים איתך יחסי מין", יאנג השיב כי "אדוני, אתה יכול לקיים עם עצמך יחסי מין".
יאנג התגורר בוושינגטון די. סי. עד למותו ב-1 בדצמבר 1984. הוא נקבר בנורווק, העיר בה נולד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטיבן מרווין יאנג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סטיבן מרווין יאנג באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Finding aid for the Stephen M. Young Papers, ead.ohiolink.edu
- ^ "Ohio election statistics. 1922". HathiTrust (באנגלית). נבדק ב-2018-07-10.
- ^ Senator Stephen M. Young The Harvard Crimson. 10 March 1966. Lardner, James.