ויליאם בארט סקסבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם בארט סקסבי
William Bart Saxbe
ויליאם בארט סקסבי
ויליאם בארט סקסבי
לידה 24 ביוני 1916
מקניקסברג, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוגוסט 2010 (בגיל 94)
מקניקסברג, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מייפל גרוב, מקניקסברג, אוהיו, ארצות הברית
השכלה
מפלגה Republican Disc.svg  המפלגה הרפובליקנית
שגריר ארצות הברית בהודו
8 במרץ 197520 בנובמבר 1976
(שנה ו־36 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד
רוברט פ. גוהין ←
התובע הכללי של ארצות הברית ה־70
7 בינואר 19742 בפברואר 1975
(שנה)
תחת נשיאי ארצות הברית ריצ'רד ניקסון
ג'רלד פורד
סנאטור מטעם אוהיו
3 בינואר 19693 בינואר 1974
(5 שנים)
התובע הכללי של אוהיו
14 בינואר 19633 בינואר 1969
(6 שנים)
תחת מושל אוהיו ג'ים רודס
→ מארק מקלרוי
פול ו. בראון ←
14 בינואר 195712 בינואר 1959
(שנתיים)
תחת מושל אוהיו צ'. ויליאם אוניל
מארק מקלרוי ←
יושב ראש בית הנבחרים של אוהיו
5 בינואר 19532 בינואר 1955
(שנתיים)
→ גרודון רנר
רוג'ר קלאוד ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם בארט "ביל" סקסביאנגלית: William Bart "Bill" Saxbe;‏ ‏24 ביוני 191624 באוגוסט 2010) היה פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כסנאטור מטעם אוהיו, כתובע הכללי של ארצות הברית תחת הנשיאים ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד וכשגריר ארצות הברית בהודו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם סקסבי נולד במקניקסברג, אוהיו לפיי הנרי "מגי" (לבית קריי) סקסבי ולבארט רוקוול סקסבי.[1]

ב-1940 הוא סיים קיבל תואר בוגר אוניברסיטה מאוניברסיטת המדינה של אוהיו, שם הוא היה חבר באחוות כי-פי. במלחמת העולם השנייה הוא שירת בחילות האוויר של צבא ארצות הברית בשנים 1940–1945.[2]

עם שובו מהשירות במלחמת העולם השנייה הוא החל ללמוד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת המדינה של אוהיו. ב-1947 עוד במהלך לימודיו הוא התמודד על מושב בבית הנבחרים של אוהיו. ב-1948, כאשר היה בתקופת כהונתו השנייה בבית הנבחרים, הוא קיבל תואר במשפטים.

סקסבי המשיך לשרת במשמר הלאומי של אוהיו והיה בשירות פעיל במהלך מלחמת קוריאה בשנים 19511952. ב-1963 הוא שוחרר משירות המילואים בדרגת קולונל.[2] סקסבי היה מנהיג הרוב בבית הנבחרים של אוהיו בשנים 1951 ו-1952 ובשנים 1953 ו-1954 הוא היה יושב ראש הבית.

ראשית הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1957 נבחר סקסבי כתובע הכללי של אוהיו, לאחר שניצח בבחירות את הדמוקרט סטיבן יאנג. הוא נבחר מחדש למשרה שלוש פעמים והחזיק בה עד 1968. במסגרת תפקידו זה הוא ייצג את התביעה בערעור על משפט הרצח שבו הועמד לדין הרופא סם שפרד, שיוצג על ידי עורך הדין פ. לי ביילי בבית המשפט העליון של ארצות הברית, בעקבות פסק הדין בערעור זוכה שפרד במשפט חוזר.

בשנים 19671968 היה סקסבי חבר בוועדת הפשע של אוהיו. ב-1968 הוא נבחר לסנאט של ארצות הברית, לאחר שהביס את מועמד הדמוקרטים, לשעבר חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אוהיו, ג'ון ג'יי גיליגן. במהלך מסע הבחירות שלו, הוא היה לתומך בולט של מערכת הביטוח הבריאות הלאומית. כאשר חידש הנשיא ריצ'רד ניקסון את ההפצצות על צפון וייטנאם בסוף 1972, הצהיר סקסבי שהנשיא "איבד את חושיו".[3]

התובע הכללי של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקסבי כיהן כסנאטור עד ינואר 1974, כאשר מינה אותו ניקסון כתובע הכללי של ארצות הברית. הוא מונה במקומו של אליוט ריצ'רדסון, שהודח ב-20 באוקטובר 1973 על ידי הנשיא במהלך "טבח מוצאי שבת" של פרשת ווטרגייט. סקסבי החליף בתפקיד את פרקליט המדינה רוברט בורק ששימש כתובע הכללי בפועל לאחר פיטוריו של ריצ'רדסון.

בנוגע למינויו של סקסבי ובנוגע לסעיף חוסר הכשירות שבחוקה התגלעו מחלוקת שוליות. סעיף זה קובע שמחוקק לא יכול להתמנות למשרה ברשות המבצעת במהלך אותה תקופה שבה הרשות המחוקקת הצביעה בעד הגדלת השכר המשולם לנושא המשרה המדוברת. ניקסון טיפל בבעיה באמצעות פניה לקונגרס כדי שיצביע בעד הפחתת שכרו של סקסבי כתובע הכללי לרמת השכר שהייתה בעת תחילת כהונתו של הסנאט. תמרון כזה התרחש רק פעם אחת קודם לכן, כאשר פילאנדר נוקס מונה כמזכיר המדינה ב-1909.[4] לאחר שבוצע תמרון זה לטובת מינויו של סקסבי, הוא נודע כ"תיקון סקסבי" (Saxbe fix). בשל העובדה שלא הייתה שום תחושה לביצוע צעדים מכוונים לתועלתו של סקסבי, התקבל העניין בחיוב.

ג'ון ג'יי גיליגן, שאותו הביס סקסבי בבחירות לסנאט ב-1968, ובשנים 19711975 כיהן כמושל אוהיו, מינה את הווארד מצנבאום לאייש את מושבו הפנוי של סקסבי. בהמשך אותה שנה נבחר למושב זה באופן קבוע האסטרונאוט לשעבר ג'ון גלן, גם הוא חבר המפלגה הדמוקרטית.

כתובע הכללי בממשלו של ניקסון, פיקח סקסבי על תביעת ההגבלים העסקיים שבסופו של דבר שמה קץ למונופול של מערכת הטלפונים בל.

סקסבי המשיך לכהן כתובע הכללי בחודשים הראשונים לנשיאותו של ג'רלד פורד עד להתפטרותו בראשית 1975, כאשר הוא התמנה כשגריר ארצות הברית בהודו. בתפקיד זה הוא שירת עד נובמבר 1976. לאחר מכן הוא שב למקניקסברג וחידש את עיסוקו בעריכת דין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1940 נשא סקסבי לאישה את ארדת' לואיז "דולי" קליינהנס.[2] לשניים נולדו שלושה ילדים: ויליאם בארט סקסבי הבן, ג'ולייט לואיז "ג'ולי" סקסבי ספיצר, וצ'ארלס רוקוול "רוקי" סקסבי, שכיהן ארבע תקופות כהונה בבית הנבחרים של אוהיו ובהמשך היה עורך דין במגזר הפרטי.

סקסבי נודע בשל שנינות לשונו. כאשר הוא נשאל על הסנאטור בוב דול, הוא העיר שדול היה כל כך לא אהוד בקרב עמיתיו הסנאטורים עד שהוא "לא היה מסוגל למכור בירה בספינה של חיילים".[5]

ויליאם סקסבי נפטר בעיירת הולדתו מקניקסברג ב-24 באוגוסט 2010 בגיל 94. לפני מותו הוא היה הסנאטור הרפובליקני לשעבר המבוגר ביותר שחי באותה עת והשני בגילו מקרב כלל הסנאטורים שלעבר שחיו באותה עת, לאחר הארי פ. בירד הבן מווירג'יניה. הוא נטמן בבית הקברות מייפל גרוב שבמקניקסברג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם בארט סקסבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]