סימון ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סימון ביטון
Simone Bitton
אין תמונה חופשית
לידה 3 בינואר 1955 (בת 64)
מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון ללימודי קולנוע מתקדמים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאית קולנוע, מפיקת קולנוע, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.simonebitton.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סימון ביטוןצרפתית: Simone Bitton; נולדה ב-3 בינואר 1955) היא במאית סרטים דוקומנטריים יהודיה מרוקאית-ישראלית-צרפתית, זוכה פרס סזאר ופרס פסטיבל סאנדנס.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ברבאט שבמרוקו ב-3 בינואר 1955 לאב צורף. בשנת 1966 עלתה עם משפחתה לישראל. שירותה הצבאי במהלך מלחמת יום כיפור השפיע רבות עליה ועל דעותיה והיא מגדירה את עצמה פציפיסטית[1]. ביטון למדה המכון ללימודי סימנטוגרפיה מתקדמים (L'Institut des hautes études cinématographiques) בפריז.[2] ביטון הרואה עצמה יהודיה-ערביה ומתגוררת בפאריס[3].

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון עבודתה כולל מחקרים היסטוריים, דו"חות ממקור ראשון ודיוקנאות אינטימיים של סופרים, אמנים, ודמויות פוליטיות. כל סרטיה מעידים על מחויבותה לייצג טוב יותר את ההיסטוריה והתרבויות המורכבות של המזרח התיכון וצפון אפריקה[4]. ביטון מדברת עברית וערבית ומבקשת בעזרת הכרותה עם שתי התרבויות להציג בסרטיה את המורכבות הגדולה בסכסוך הישראל פלסטיני[5].

חלק מעבודותיה שודרו בו זמנית בטלוויזיה באירופה, במדינות דוברות ערבית ובישראל, ויצרו ויכוח ער בכל הצדדים של הסכסוך במזרח התיכון[6].

סרטה פיגוע עוסק בהשלכות האישיות של הפיגוע בשוק מחנה יהודה שהתרחש ב-4 בספטמבר 1997. ביטון פגשה את משפחות של שלוש נערות שנהגו בפיגוע וכן את המשפחות של המפגעים. הסרט מנסה להציע תובנות לפסיכולוגיה ולאידאולוגיה שמנציחה את האלימות במזרח התיכון[7]. סרטה "חומה", העוסק בבניית גדר ההפרדה זכה בפרס "רוח החופש" בפסטיבל ירושלים בשנת 2004. בשנת 2009 יצא "רייצ'ל", סרטה על מותה של הפעילה רייצ'ל קורי. הסרט "רייצ'ל" עורר סערה כאשר הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו כאשר חלק מהארגונים רשמיים של הקהילה היהודית טענו שהסרט חד צדדי ואינו מציג את הצד הישראלי בפרשה[8][9].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1981: Solange Giraud, née Tache
  • 1990: Great Voices of Arab Song (סידרה בת שלושה פרקים על אום כולתום, מוחמד עבד אל-והאב ופריד אל-אטראש)[4]
  • 1992: Palestine: story of a land[10]
  • 1996: Umm Kulthum[11][12]
  • 1997: Palestine/israel, histoire d’une terre
  • 1998: Ben Barka, l’équation marocaine (בן ברקה: משוואה מרוקאית)
  • 1999: Pigu'a / The Bombing[7]
  • 1998: מחמוד דרוויש
  • 2000: L'Attentat
  • 2001: האזרח בשארה (על עזמי בשארה)
  • 2004: החומה
  • 2009: רייצ'ל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימון ביטון, "גיבורים, תרבות", בתוך: יגאל נזרי (עורך), חזות מזרחית: הווה הנע בסבך עברו הערבי, תל אביב: בבל, 2004, ISBN 9655120856 – ביטון במאמר על סרטיה
  • נעמה מישר, "'את רואה'? 'חומה' - סרטה של סימון ביטון", הכיוון מזרח 10, בימת קדם, 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ WALL, www.chris-kutschera.com
  2. ^ Simone Bitton | Israeli Film Center | Israel Film Center, www.israelfilmcenter.org
  3. ^ Talhami, Ghada Hashem., Historical dictionary of women in the Middle East and North Africa, Lanham, Md.: Scarecrow Press, 2013, עמ' 59
  4. ^ 4.0 4.1 "Simone Bitton's "Wall": An Existential Study on Being Shut in and Shut Out - Qantara.de". Qantara.de - Dialogue with the Islamic World (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2018. 
  5. ^ Dargis, Manohla (26 באוגוסט 2005). "The Political and Personal Angles of a Wall". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2019. 
  6. ^ Choosing between Justice and Oppression: An Interview with Simone Bitton (Web Exclusive), Cineaste Magazine (בAmerican English)
  7. ^ 7.0 7.1 Deconstruction of a Bombing/She Keeps on Driving | Al Jadid|אתר=www.aljadid.com|תאריך_וידוא=2019-02-11
  8. ^ Stacey Palevsky, Sparks fly at lightning rod film screening of Rachel, J., ‏2009-07-26 (בAmerican English)
  9. ^ Amanda Pazornik, Film festival under fire for scheduling Rachel, inviting mom, J., ‏2009-07-10 (בAmerican English)
  10. ^ Simone Bitton, Jean-Michel Meurice, Point du Jour (Firm), Palestine: story of a land, Paris, France: Point du Jour International, 1992
  11. ^ Lohman, Laura, 1974-, Umm Kulthūm : artistic agency and the shaping of an Arab legend, 1967-2007, Middletown, CT: Wesleyan University Press, 2010, עמ' 179
  12. ^ לביא, בועז. "שיא הרגש, שיא היופי. אום כולתום, הסרט". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2018.