לדלג לתוכן

אנטארס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטארס
אנטרס, כפי שצולם ב-2017 באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד.
אנטרס, כפי שצולם ב-2017 באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד.
מיקומו של אנטארס בקבוצת עקרב
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים עקרב
שמות נוספים α בעקרב, כאלב אל עקרב, וספרטילו
סוג על-ענק אדום
בהירות נראית 1.06 משתנה
סיווג ספקטרלי M1.5 I
עלייה ישרה 16ʰ 29ᵐ 24.9ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏55″ ‏25′ ‏26°‏- מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות לא סדיר
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 5.28- משתנה
מרחק 600 שנות אור
183.96 פארסק
רדיוס 883 רדיוסי שמש
מסה 15.5 מסות שמש
עוצמת הארה פי 10,000 מהשמש
טמפרטורה 3,600 K
מהירות סיבוב 20 קילומטר לשנייה, 10 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית −3.4 קילומטר לשנייה
היסט 5.89±1 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים אנטארס B
אנטארס B
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות נראית 5.5
סיווג ספקטרלי B2.5 V
עלייה ישרה −12.11±1.22 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה −23.3±0.76 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.82-
מרחק 550 שנות אור
168.63 פארסק
רדיוס 5 רדיוסי שמש
מסה 7-8 מסות שמש
עוצמת הארה פי 170 מהשמש
טמפרטורה 17,000 K
מהירות סיבוב 20 קילומטר לשנייה, 10 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית −3.4 קילומטר לשנייה
היסט 5.89±1 אלפיות של שניות קשת

אנטארס או α בעקרב הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת עקרב, ואחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה. יחד עם אלדברן, ספיקה ורגולוס הוא אחד מארבעת הכוכבים הבהירים במישור המילקה. אלדברן, הדומה לו בצבעו, שוכן כמעט בדיוק בכיוון ההפוך ממנו בגלגל המזלות. אנטארס נמצא בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב.

בשנת 2017 היה לכוכב הראשון (מלבד השמש) אשר הופקו אודותיו תמונות מפורטות.[1]

השוואת גדלים בין השמש, ארקטורוס ואנטארס

אנטארס הוא על-ענק אדום מטיפוס ספקטרלי M1.5, שנמצא בשלב האחרון של חייו. כתוצאה מסיום היתוך המימן והמעבר להתכת הליום ליסודות כבדים יותר, הכוכב התנפח וקוטרו קרוב ל-4 יחידות אסטרונומיות - יותר מהמרחק בין השמש שלנו למאדים, אך צפיפותו נמוכה מאוד. באור נראה, הכוכב מאיר בעוצמה גדולה פי 10,000 מהשמש, אך אם כוללים גם את התחום התת-אדום, שבו נמצאת רוב הקרינה של הכוכב, עוצמת ההארה שלו היא פי 60,000 מהשמש. בהירות הכוכב משתנה באופן לא סדיר בין דרגות 0.9 ו-1.2 על פני מספר שנים. עם מסה של מעל 15 מסות שמש הכוכב צפוי להפוך לסופרנובה תוך מיליון שנים לכל היותר.

לאנטארס יש בן זוג עמום - אנטארס B. זהו כוכב הסדרה הראשית מטיפוס B2.5, שמסתו 7-8 מסות שמש ועוצמת ההארה שלו היא פי 170 מהשמש. זוג הכוכבים מקיפים זה את זה במרחק של כ-550 יחידות אסטרונומיות בזמן הקפה של כ-880 שנים. בשל הבדל הבהירות הגדול קשה מאוד להבחין באנטארס B, גם באמצעות טלסקופים גדולים. עם זאת, ניתן לצפות בו בעין בלתי מזוינת למשך כמה שניות בעת ליקוי ירח, כשאנטארס עצמו מוסתר על ידי הירח. כך נתגלה הכוכב ב-13 באפריל 1819. אף על פי שזהו כוכב הסדרה הראשית כחול, הוא נראה בתצפיות ירקרק בשל ניגוד הצבעים עם הענק האדום.

אנטארס בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו של אנטארס הוא במיתולוגיה היוונית. ανταρης פירושו "כנגד ארס (מאדים)", שכן צבעו האדמדם הזכיר לקדמונים את מאדים. צבע ייחודי זה הפך את הכוכב למקור עניין לקבוצות שונות במהלך ההיסטוריה: מקדשים מצריים קדומים רבים נבנו כך שאורו של אנטארס יאיר דרך פתח בגג וישמש בטקסים פולחניים. אנטארס היה גם אחד מארבעת "הכוכבים המלכותיים" של הפרסים הקדמונים, בסביבות שנת 3000 לפנה"ס.

בשנת 1971, נאס"א קראה למודול הירח של אפולו 14 על שם אנטארס. אחת משמונה ספינות התובלה המהירות של חיל הנחתים האמריקאי (T-AKR 294) נקראת "אנטארס" גם היא.

במשחק המחשב Master of Orion II, שוכני הכוכב אנטארס הם חייזרים רבי עוצמה ומרושעים הפולשים באופן אקראי למערכות כוכבים אחרות.

הזמן הטוב ביותר לצפות באנטארס הוא בסביבות ה-31 במאי. אז הכוכב נמצא "במנוגד" לשמש, וזורח במשך כל הלילה. למשך כשבועיים-שלושה בסביבות ה-30 בנובמבר אנטארס אינו נראה כלל בשל זוהר השמש, תקופה זו ארוכה יותר בחצי הכדור הצפוני משום שאנטארס נוטה מספר מעלות דרומה ממישור המילקה. בשל קרבתו למישור המלקה מוסתר אנטארס לעיתים על ידי הירח ולעיתים רחוקות על ידי נוגה.[2]

כמעלה וחצי ממערב לאנטארס נמצא הצביר הכדורי M4 שקל למוצאו באמצעות משקפת או אפילו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטארס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד הגרדיאן, מדענים הפיקו תמונות מפורטות ראשונות של כוכב הנמצא הרחק מחוץ למערכת השמש, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017
  2. ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars., Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 149 (1981)
השוואת גדלים בין גרמי שמים (בכל תמונה מימין לשמאל):
1. כדור הארץ > נוגה > מאדים > כוכב חמה
2. צדק > שבתאי > אורנוס > נפטון > כדור הארץ
3. סיריוס > השמש > פרוקסימה קנטאורי > צדק
4. אלדברן > ארקטורוס > פולוקס > סיריוס
5. ביטלג'וז > אנטארס > ריג'ל > אלדברן
6. UY במגן > NML בברבור > VY בכלב גדול > ביטלג'וז