סירימאבו בנדרנאיקה
לידה |
17 באפריל 1916 Baḷangoḍa, ציילון הבריטית, האימפריה הבריטית | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 באוקטובר 2000 (בגיל 84) Kadawatha, סרי לנקה | ||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | סרי לנקה | ||||||||||||||||||||||||||||
השכלה | St Bridget's Convent, Colombo | ||||||||||||||||||||||||||||
מפלגה | מפלגת החופש של ציילון | ||||||||||||||||||||||||||||
בן או בת זוג | סולומון בנדרנאיקה | ||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
סירימאבו בנדרנאיקה (בסינהלית: සිරිමාවෝ බණ්ඩාරනායක; 17 באפריל 1916 – 10 באוקטובר 2000) הייתה ראש ממשלת ציילון (כיום סרי לנקה) בשנים 1960–1965, 1970–1977 ו-1994–2000 מטעם מפלגת החירות של סרי לנקה. כשנבחרה לכהונתה הראשונה, ב-1960, הייתה לאישה הראשונה בעולם שנבחרה לעמוד בראשות ממשלה.
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סירימאבו רטאוואטה (Ratwatte) הייתה הבת הבכורה במשפחה שהשתייכה לקאסטת רדאלה, הקאסטה האריסטוקרטית. אחד מאבות-אבותיה היה רטאווטה דיסאווה, שחתם בשם הסינהאלים על אמנת קנדיאן (בשנת 1815), שהעניקה לבריטים את כוחם בציילון. היא למדה בבית ספר קתולי פרטי לבנות, אך הייתה כל חייה בודהיסטית. ב-1940 נישאה לסולומון ווסט רידג'וויי דיאס בנדרנאיקה, שהיה אז חבר ב"מועצת המדינה של ציילון" והיה בנו של סר סולומון דיאס בנדרנאיקה (האב), המודאליאר (יועץ ראשי מטעם המקומיים) למושל הקולוניאלי.
בנדרנאיקה נכנסה לחיים הפוליטיים כאשר נקראה למלא את מקומו של בעלה, סולומון, שכיהן כראש ממשלת סרי לנקה (אז ציילון) מ-1956 ונרצח ב-1959, וב-21 ביולי 1960 החלה לכהן כראש הממשלה. בהמשך הקריירה, השתמשה ברצח ליצירת מניפולציה רגשית, כאשר נהגה לפרוץ בבכי בעת שהסבירה שעליה להמשיך במדיניותו. יריביה כינו אותה בשל כך "האלמנה המייבבת".
בתה המשותפת עם סולמון בנדרנאיקה, צ'נדריקה קומרטונגה, כיהנה כנשיאת סרי-לנקה בין השנים 1994–2005. בנה אנורה בנדרנאיקה היה פוליטיקאי בממשלת סרי לנקה וכיהן בין היתר כשר וכיו"ר האופוזיציה.
תקופת הכהונה הראשונה (1960–1965)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנתה הראשונה בתפקיד הורתה להפסיק את השימוש באנגלית כשפה רשמית, ולהותיר את הסינהלה כשפה הרשמית יחידה. המיעוט הטמילי התקומם נגד ההחלטה, משום שחשש שהדבר יקשה על שילובו במדינה. המתיחות במדינה גברה, ובנדרנאיקה הכריזה על מצב חירום. בעיות נוספות התעוררו כאשר חברות זרות, ובמיוחד חברות נפט אמריקאיות ובריטיות, הולאמו. ארצות הברית ובריטניה הטילו אמברגו על סרי לנקה, מה שקירב את המדינה לברית המועצות ולסין. ב-1962 נכשל ניסיון הפיכה צבאית נגדה, וב-1964 נפלה ממשלתה בהצבעה על הצעת אי אמון. ב-1965 הובסה בבחירות.
תקופת הכהונה השנייה (1970–1977)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי 5 שנים באופוזיציה, חזרה בנדרנאיקה למשרת ראש הממשלה ב-1970. בראשית תקופת כהונתה השנייה אושרה חוקה חדשה, שבה המדינה הוכרזה כרפובליקה, שינתה את שמה מציילון לסרי לנקה והתנתקה מחבר העמים הבריטי. 16 חודשים לאחר שנבחרה, התקוממות של צעירים מהשמאל כמעט ושמה קץ לשלטונה. הצבא הסרי לנקי הקטן לא הצליח להתמודד עם ההתקוממות, אך הודות ליחסיה הטובים של בנדרנאיקה עם גוש המדינות הבלתי-מזדהות, מיהרו אלה לסייע לה לדכא את ההתקוממות. בשיתוף פעולה נדיר, אף הודו ופקיסטן שלחו כוחות צבא לסייע לבנדרנאיקה. המשבר הפך לרגע מכונן עבורה, ועיצב את תדמיתה כמנהיגה. אחד מהשרים התבטא אז כי "היא הייתה הגבר היחיד בקבינט".
למשבר האנרגיה העולמי ב-1973 היו השלכות קשות על כלכלת סרי לנקה. ניתוקה של המדינה מהמערב מנע אפשרות של קבלת סיוע ממדינות אלה, ובנדרנאיקה נאלצה להנהיג מדיניות של קיצוב. ככל שגברה הביקורת על מדיניותה הכלכלית, הפכה בנדרנאיקה פחות סובלנית כלפיה. היא הלאימה את העיתון הנפוץ במדינה, "לייק האוס", והורתה לסגור עיתונים שביקרו אותה בחריפות.
בניגוד לביקורת שנמתחה על בנדרנאיקה מבית, מחוץ לסרי לנקה דרך כוכבה. ב-1976 היא נבחרה לעמוד בראש ארגון המדינות הבלתי-מזדהות, ואירחה ועידה גדולה בהשתתפות ראשיהן של מדינות אלה.
בסופו של דבר, המשבר הכלכלי, לצד מחאה על גילויי שחיתות בממשלתה, הובילו לתבוסתה של בנדרנאיקה בבחירות שנערכו ב-1977.
באופוזיציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-80 של המאה ה-20 היו השנים הקשות בקריירה הפוליטית של בנדרנאיקה. הציבור הסרי לנקי, שהעריץ אותה בעבר, סלד ממנה. במפלגתה קראו תיגר על מנהיגותה, ואפילו ילדיה שלה, צ'נדריקה ואנורה, יצאו נגדה. כפוליטיקאית ממולחת, הצליחה בנדרנאיקה לפלג את מתנגדיה, ולהישאר בראש המפלגה על אף תבוסותיה החוזרות ונשנות בבחירות.
תקופת הכהונה השלישית (1994–2000)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לנשיאות שנערכו בשנת 1994 זכתה בתה של בנדרנאיקה, צ'נדריקה קומרטונגה. קומרטונגה מינתה את בנדרנאיקה לראש הממשלה, אלא שב-17 השנים שחלפו מאז תקופת שלטונה הקודמת, שונתה חוקת המדינה, וכעת מירב הסמכויות היו בידי הנשיא ולא בידי ראש הממשלה, בדומה לשיטת המשטר הנהוגה בצרפת. היא עזבה את התפקיד זמן קצר לפני מותה, בשנת 2000, והלכה לעולמה בדיוק ביום הבחירות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- biography/Sirimavo-Bandaranaike סירימאבו בנדרנאיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סירימאבו בנדרנאיקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)