סם ניל
| ניל, 2017 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1947 אומה, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
13 ביולי 2026 (בגיל 78) סידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה |
| שם לידה |
Nigel John Dermot Neill |
| מדינה |
|
| מקום מגורים |
Alexandra |
| כינוי |
Sam |
| ידוע בשל | תפקידו כד"ר אלן גרנט בפארק היורה |
| יצירות בולטות | פארק היורה (סרט) |
| השכלה | |
| תקופת פעילות |
1977–2026 (כ־49 שנים) |
| עיסוק | שחקן קולנוע |
| בת זוג |
Noriko Watanabe (1989–2017 (כ־28 שנים)) |
| מספר ילדים |
4 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
נייג'ל ג'ון דרמוט "סם" ניל (באנגלית: Nigel John Dermot "Sam" Neill; 14 בספטמבר 1947 – 13 ביולי 2026) היה שחקן קולנוע ניו זילנדי, אשר היה מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב ולשני פרסי אמי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניל נולד בעיירה אומג' שבצפון אירלנד, בנם של פרסיליה ודרמוט ניל. ניל חזר עם משפחתו לניו זילנד ב-1954 שם למד ב"כרייסט קולג'" בעיר כרייסטצ'רץ'. לאחר מכן למד אנגלית באוניברסיטת קנטרברי שם חשף לראשונה את יכולות המשחק שלו.
לאחר סיום לימודיו שם עבר ניל לולינגטון, שם למד באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, וסיים בהצלחה את לימודיו עם תואר בלימודי השפה האנגלית.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שעבר בחברת ההפקה הלאומית של ניו זילנד שיחק ניל בסרטו הראשון, סרט מקומי בשם "כלבים ישנים". לאחר מכן שיחק בקלאסיקה האוסטרלית "הקריירה המבריקה שלי", לאחר עוד מספר הופעות במספר סרטים: "אות משמיים 3 – הקונפליקט האחרון", "חזקה" ו"הרבה" מעמדו כשחקן קולנוע בין-לאומי עלה והוא היה מועמד לגלם את תפקיד ג'יימס בונד בסרט "007 באזור המסוכן" אך לבסוף הפסיד את התפקיד לטימותי דלטון.
בשנת 1985 קיבל מועמדות ראשונה לפרס גלובוס הזהב על משחקו בסדרת הטלוויזיה "ריילי, אלוף המרגלים" שבה גילם את המרגל הבריטי סידני ריילי.
ב-1990 קיבל תפקיד גדול ראשון בהוליווד ושיתף פעולה עם שון קונרי בסרט "המרדף אחר אוקטובר האדום" המבוסס על הרומן הספרותי "המרדף אחר אוקטובר האדום", שנה לאחר מכן קיבל את מועמדות פרס גלובוס הזהב השנייה שלו על תפקידו בסדרה "אחד נגד הרוח". שנה קודם לכן, ב-1989, שיחק בסרט האוסטרלי "סיכון רטוב" לצידה של ניקול קידמן.
שיחק בסרטו של סטיבן ספילברג ואחד משוברי הקופות הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע: "פארק היורה". בסרט גילם ניל את הפלאונטולוג ד"ר אלן גרנט. באותו העת שיחק גם בדרמה זוכת שלושה פרסי אוסקר "הפסנתר" לצד הולי האנטר והרווי קייטל.
בהמשך שנות ה-90 הופיע לצד רוברט דאוני ג'וניור בדרמה זוכת שני פרסי אוסקר "התחדשות", במותחן המסתורין "סיוט בקצה האופק", "שלגיה: סיפור אימה"", "הלוחש לסוסים", "איש המאתיים" ו"מרלין" שהופעתו בסרט זה זיכתה אותו במועמדות לפרס אמי ולמועמדות שלישית לפרס גלובוס הזהב. בסרט גילם את דמותו של המכשף הנודע מרלין.
בשנת 2001 שיחק בסרט "פארק היורה 3" וחזר לגלם את דמותו של ד"ר אלן גרנט.[1]
ב-2004 שיחק בסרט הבריטי "וימבלדון - אהבה בלבן" כאביה של קירסטן דנסט, שחקנית טניס מקצוענית הרוצה לזכות בטורניר וימבלדון. ב-2005 כיכב לצד קייט בלאנשט בדרמה האוסטרלית "דג קטן".[2]
בשנת 2007 גילם את תפקידו של החשמן תומאס וולסי, בעונה הראשונה של הסדרה "שושלת טיודור".
בשנת 2012 התחיל לשחק בסדרת המתח של ג'יי ג'יי אברהמס, "אלקטרז", אודות בית הכלא המפורסם.
ב-2016 שיחק בסרט הניו זילנדי "המצוד אחר אנשי הבר".
ב-2022 חזר להופיע כד"ר אלן גרנט בסרט עולם היורה: עולם חדש.[3]
בשנת 2024 שיחק בתפקיד ראשי בסדרה "תפוחים לעולם לא נופלים" של רשת "Peacock".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניל התגורר בעיר סידני והתחתן עם השחקנית הניו זילנדית ליסה הארוו, להם נולד בן טים (1983), אולם הזוג התגרש כעבור כמה חודשים. התחתן בשנית בשנת 1989 עם נוריקו וואטנב, לזוג נולדה בת אלנה (1990).
ניל תמך בארגונים הבין-לאומיים "גרינפיס" ו"הקרן העולמית לשימור חיות הבר".
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כלבים ישנים (1977)
- הקריירה המבריקה שלי (1979)
- אות משמיים 3 - הקונפליקט האחרון (1981)
- חזקה (1981)
- התקפת כוח זי (1982)
- אניגמה (1983)
- הרבה (1985)
- For Love Alone (1986)
- האישה הטובה (1987)
- זעקה באפלה (1988)[5]
- אמונה בגרוש (1988) – סרט טלוויזיה
- מת רגוע (1989)
- סיכון רטוב (1989)
- המרדף אחר אוקטובר האדום (1990)
- מוות בברונסוויק (1991)
- עד סוף העולם (1991)
- זכרונות של איש בלתי נראה (1992)
- לוחם הקשת (1992)
- הפסנתר (1993)
- פארק היורה (1993)
- ארץ החיים (1994)
- ספר הג'ונגל (1994)
- סירנה (1994)
- מרדף שקוף (1994)
- אוצרות נשכחים (1995)
- התחדשות (1995)
- ילדי המהפכה (1996)
- סיוט בקצה האופק (1997)
- שלגיה: סיפור אימה (1997) – סרט טלוויזיה
- הלוחש לסוסים (1998)
- מרלין (1998)
- איש המאתיים (1999)
- הצלחת (2000)
- פלא פודינג (2000)
- אמא שלי פרנק (2000)
- פארק היורה 3 (2001)
- תרגילים מלוכלכים (2002)
- זרים גמורים (2003)
- יס (2004)
- וימבלדון - אהבה בלבן (2004)
- משולש ברמודה (2005)
- דג קטן (2005)
- המפתה (2006)
- אנג'ל (2007)
- In Her Skin (2009)
- פורצי השחר (2009)
- הצייד (2011)
- לא תשכח (2012)
- ההרפתקן: קללת קופסת מידאס (2014)
- ארוכה הדרך למטה (2014)
- לַחֲזוֹר עַל עִקבוֹתָיו (2015)
- הבת (2015)
- הכבוד של טומי (2016)
- Mindgamers (2017)
- ארץ מתוקה (2017)
- הנוסע (2018)
- פיטר ראביט (2018) – דיבוב
- לב שקט (2019)
- דוהרת לניצחון (2019)
- איילים (2020)
- דייזי קווא-קה (2020) – דיבוב
- פיטר ראביט 2 (2021) – דיבוב
- עולם היורה: עולם חדש (2022)
- The Portable Door (2023)
- Bring Him to Me (2023)
- מועדון המתנקשים (2023)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמריקה (1987)
- In Cold Blood (1996)
- Sally Hemings: An American Scandal (2000)
- דוקטור ז'יוואגו (2002)
- To the Ends of the Earth (2005)
- שני פיתולים (2006)
- שושלת טיודור (2007)
- Iron Road (2009) – מיני-סדרה
- רייק (2010)
- עיירה שמחה (2010)
- אלקטרז (2012)
- כנופיית ברמינגהאם (2013–2014)
- Short Poppies (2014)
- ולא נותר אף אחד (2015)
- נשות מצדה (2015)
- Tutankhamun (2016)
- פלישה (2021–הווה)
- The Twelve (2022–הווה)
- תפוחים לעולם לא נופלים (אנג') (2024)
- יוסמיטי (2025)[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סם ניל, ברשת החברתית פייסבוק
סם ניל, ברשת החברתית X (טוויטר)
סם ניל, ברשת החברתית אינסטגרם
סם ניל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סם ניל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
סם ניל, באתר AllMovie (באנגלית)
סם ניל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- סם ניל, באתר Metacritic (באנגלית)
סם ניל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סם ניל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סם ניל, באתר Discogs (באנגלית)
- סם ניל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ סרטים חדשים - "3 פארק היורה ", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2001
- ↑ ישי קיצ'לס, עכבר העיר תל אביב, "דג קטן" הוא דרמת דמויות פצפונת ששווה צפייה בזכות עוד הופעה מצוינת של קייט בלאנשט, באתר הארץ, 16 באפריל 2006
- ↑ נתנאל שלומוביץ, "עולם היורה: עולם חדש" הורס את כל מה שספילברג בנה, באתר הארץ, 11 ביוני 2022
- ↑ עידו לזרי, צוף צימרינג, "אובדן פתאומי": סם ניל, כוכב "פארק היורה", הלך לעולמו בגיל 78, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2026
- ↑ בגנות הרשע – "זעקה באלפה" (אוסטרליה), "העולם הזה", גיליון 2699 מ-24 במאי 1989, עמוד 28
- ↑ רותה קופפר, סודות וקלישאות בשמורה: "יוסמיטי" היא סדרה שקל להישאב לתוכה, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2025
| הקודם: 1988: ג'ון ווטרס (Boulevard of Broken Dreams) |
פרסי מכון הקולנוע האוסטרלי – השחקן הראשי הטוב ביותר 1989: סם ניל (זעקה באפלה) |
הבא: 1990: מקס פון סידוב (Father) |
