המרדף אחר אוקטובר האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרדף אחר אוקטובר האדום
The Hunt for Red October
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת טום קלנסי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מותחן ריגול
נושא המלחמה הקרה, צוללת גרעינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות האוקיינוס האטלנטי, ארצות הברית, הפנטגון, Red October עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Naval Institute Press (הוצאה מקורית)
תאריך הוצאה 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 406 (כריכה קשה)
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מעריב
תאריך 1987
תרגום יוסף אשכול
סדרה
ספר קודם ארנב אדום עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא הקרדינל מהקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 0-87021-285-0
הספרייה הלאומית 001065112
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרדף אחר אוקטובר האדוםאנגלית: The Hunt for Red October) הוא ספרו הראשון של הסופר האמריקאי טום קלנסי, שיצא לאור בשנת 1984. עלילת הספר עוקבת אחר סיפור עריקתו לארצות הברית של מרקו אלכסנדרוביץ' רמיוס, רב חובל של צוללת גרעינית סובייטית מתקדמת, ואחר ג'ק ראיין, היסטוריון ומנתח מודיעין של ה-CIA. הספר נכתב בהשראת המרד על סטורוז'בוי של הצי הסובייטי בים הבלטי בשנת 1975[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקו אלכסנדרוביץ' רמיוס, תת-אדמירל ואלוף-משנה בכיר בצי הסובייטי, מחליט לערוק לארצות הברית באמצעות ה"אוקטובר האדום"- צוללת גרעינית מתקדמת בעלת מנגנון מהפכני המקשה על איתורה באמצעות מערכת הסונאר. הפיקוד הבכיר בארצות הברית מפרש צעד זה בצורה שגויה, וחושש מפני מתקפה גרעינית אל עבר שטחי ארצות הברית. רמיוס מחליט לערוק עקב תסכולו - אשתו נפטרת באשמת הרופא שטיפל בה, אך עקב השתייכות אביו של הרופא לממשלה הסובייטית, לא ניתן היה להאשימו ברשלנות, ורמיוס נותר חסר אונים. בנוסף לכך, ברית המועצות הפגינה יחס אכזרי כלפי מלחי הצי, וחששותיו של רמיוס מפני ערעור היציבות בעולם בעקבות שימוש ב"אוקטובר האדום" מביאים לידי כך שהוא מחליט לערוק יחד עם הצוללת לארצות הברית. בתחילת הספר רמיוס רוצח את איוואן פוטין, הקצין הפוליטי שהיה על הצוללת, על מנת לוודא שהוא לא ישבש את תוכניתו. במכתבו ליורי פדורין, אדמירל בצבא הסובייטי, רמיוס מציין שהוא וכל צוות הצוללת עורקים לארצות הברית, ובכך מפליל את אנשי הצוות כשותפים למעשה ומונע מהם אפשרות לסכל את העריקה. בעקבות זאת נשלח הצי הסובייטי הצפוני להטביע את ה"אוקטובר האדום". על מנת למנוע את פרסום דבר העריקה, הצבא מפיץ סיפור כיסוי, לפיו הצי נמצא במשימת חיפוש והצלה במרחק של כ-400 ק"מ מחופי ארצות הברית.

במקביל, ג'ק ראיין, בעברו מפקד מחלקה בחיל הנחתים האמריקני[2], אשר הפך לאחר שחרורו מן הנחתים להיסטוריון ימי ומנתח מודיעין של ה-CIA, מצליח לפרש בצורה נכונה את תוכניתו של רמיוס[3]. מסקנותיו של ראיין מתקבלות על ידי הפיקוד הבכיר בארצות הברית, אך הם מחליטים לפעול בצורה זהירה ולהיערך למצב שבו הצי הסובייטי יחליט לתקוף. אחת הצוללות שבצי האמריקני מצליחה לאתר את ה"אוקטובר האדום" ומנווטת אותה הרחק מהכוחות הסובייטים. על מנת לגרום לצי הסובייטי להאמין שהצי האמריקני השמיד את הצוללת, רמיוס מפנה את צוותו מהצוללת, מנקב אותה ומשחרר אות מצוקה. במקביל, הצי מפוצץ צוללת בליסטית אמריקנית שיצאה מכלל שימוש. שני אירועים אלה מטעים את הצי הסובייטי, שחושב שהצוללת "אוקטובר האדום" אכן הוטבעה. על ראיין מוטלת המשימה להוכיח כי סברתו נכונה והוא נשלח, כנציגו האישי של נשיא ארצות הברית, לקבוצת קרב של נושאת מטוסים בריטית כדי לעקוב אחר הצוללת, ליצור קשר עם רמיוס ולוודא את כוונתו. משהדבר מושג ומתברר כי הערכתו של ראיין נכונה, נערכים ב-CIA להשלמת המבצע[4]. כאשר מסוק הנושא בתוכו אנשי מבצעים של ה-CIA האמורים לחבור לרמיוס בצוללת, מתרסק בדרכו לנושאת המטוסים, מבקש הנשיא מראיין לבצע את המשימה במקומם. ראיין מתנדב למשימה ובכך הופך בעל כורחו מאיש אגף המודיעין ב-CIA, לאיש מבצעים והאגף לפעולות מיוחדות. ראיין חובר לרמיוס ב"אוקטובר האדום" עם נציג של הצי הבריטי. מפקד נושאת המטוסים, ידידו האישי של ראיין, מצייד אותו ב"ידיד" נוסף לדרך - אקדח FN בראונינג. לאחר שעלו לצוללת מותקפים אנשי הצוות, ובהם רמיוס וראיין, על ידי סוכן של המודיעין הצבאי הסובייטי שיורה באנשי הצוות בלא הבחנה. ראיין, איש חיל הנחתים בעברו[5], שולף את אקדחו, ובמהלך קרב יריות[6] בין צינורות הטורפדו של הצוללת, שבו נפצע רמיוס בכתפו, מצליח ראיין להרוג את הסוכן[7] ומונע ממנו לפוצץ את הצוללת.

באותו הזמן, קפטן טופולוב, רב חובלה של צוללת סובייטית, עוקב אחר מה שנראה כצוללת אמריקנית. במהרה מתברר כי הצוללת שאחריה עקב היא למעשה ה"אוקטובר האדום", ומתחיל לרדוף אחריה. הצוללות האמריקניות לא מסוגלות לפתוח באש עקב אי קבלת הוראה לכך, וכתוצאה מכך מטח טורפדו נורה לעבר ה"אוקטובר האדום", אך הצוללת מצליחה לשרוד. ה"אוקטובר האדום" מתנגשת בצוללת הסובייטית ומצליחה להטביע אותה, ולאחר מכן הצוללות האמריקניות מצליחות להוביל את ה"אוקטובר האדום" בבטחה לעבר חוף מבטחים. ראיין תוחקר במטה ה-CIA והוענק לו צל"ש כוכב המודיעין, אשר מוענק בסוכנות לאלו שהצטיינו מעל ומעבר לדרישות התפקיד במהלך שירותם.

ביקורת על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר קיבל ביקורת אוהדת בוושינגטון פוסט ובניו יורק טיימס. נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, סייע להצלחתו של הספר כאשר אמר במסיבת עיתונאים כי קרא את הספר ונהנה ממנו מאוד, ואף כינה אותו "עלילה רקומה בשלמות" וציין שלא ניתן להניחו מן היד[8].

השפעת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר היווה נקודת התחלה לסדרת ספרי המשך. אף על פי שאין קשר ישיר בין עלילת ספר זה לספרים האחרים, הדמויות שהופיעו בספר זה חזרו והופיעו בחלק מספריו האחרים של טום קלנסי. הבולטת ביניהם היא דמותו של ג'ק ראיין, שהופיע כדמות מרכזית בספרים רבים נוספים. בספר "הקרדינל מהקרמלין" ניתן מידע בנוגע לגורלה של הצוללת "אוקטובר האדום"- הצוללת עברה תהליך של הנדסה הפוכה והטכנולוגיה החדישה שהכילה הוסרה. שארית הצוללת הוטבעה על מנת למנוע את חשיפתה.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המרדף אחר אוקטובר האדום (סרט)

הספר עובד לסרט בשנת 1990 בבימויו של ג'ון מקטירנן ובכיכובם של שון קונרי (בתפקיד מרקו רמיוס), אלק בולדווין (בתפקיד ג'ק ראיין), ג'יימס ארל ג'ונס (בתפקיד האדמירל גריר) וסם ניל (בתפקיד סגנו של מרקו).

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הוצאתו לאור של הספר נוצרו מספר משחקי מחשב המבוססים על עלילת הספר. בנוסף לכך, בשנת 1988 נבנה משחק לוח מפורסם המתבסס על הרעיון העומד מאחורי הספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל לברטוב, "אוקטובר האדום הסיפור האמיתי", הארץ, ‏ 27.10.2000.
  2. ^ גל פרל פינקל, כל האקשן בספר לא יעזור אם העלילה לא חכמה, באתר זמן ישראל, 4 באפריל 2021.
  3. ^ טום קלנסי, "המרדף אחר אוקטובר האדום", הוצאת מעריב, 1987, עמוד 95
  4. ^ גל פרל פינקל, אוקטובר האדום מנסה לערוק לארצות הברית, הבלוג על הכוונת, ‏ 3 באוקטובר 2013.
  5. ^ טום קלנסי, "המרדף אחר אוקטובר האדום", הוצאת מעריב, 1987, עמוד 297
  6. ^ טום קלנסי, "המרדף אחר אוקטובר האדום", הוצאת מעריב, 1987, עמוד 301
  7. ^ טום קלנסי, "המרדף אחר אוקטובר האדום", הוצאת מעריב, 1987, עמודים 301-302
  8. ^ רוברט לקצ'מן, VIRTUOUS MEN AND PERFECT WEAPONS, ניו יורק טיימס, ‏ 27.07.1986.