סמל העיר אשדוד
 | |
| סמל העיר החדש, שאומץ לרגל חגיגות ה-60 להיווסדה | |
| גרסאות | |
|---|---|
 | |
|
סמלה הקודם של העיר, שהיה בשימוש בשנים 1962–2016 | |
| פרטים | |
| המחזיק בסמל | עיריית אשדוד |
| תאריך אימוץ | 1962 (עוצב מחדש ב-2016) |
סמל העיר אשדוד הוא סמלה הרשמי של אשדוד ועירייתה.
ברוב שנותיה של העיר, הסמל היה העוגן והאריה בעיצובו של יצחק בכר. ב-2016 הוחלף לסמל המפרשים וראש האריה, בעיצובה של פערי אויש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל העוגן והאריה (1962–2016)
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל העוגן והאריה הוא סמלה הישן של העיר אשדוד.[1] הסמל נבחר ב-10 באפריל 1962 בישיבה של "ועדת הסמל", שמנתה 11 חברים – עובד בן עמי, חיים לסקוב, יצחק ורדימון, 4 חברים מטעם אגודת המעצבים הגרפיים.[2] יושב ראש הוועדה היה ראש המועצה המקומית הנבחר הראשון, רוברט חיים,[2] שדרש שהסמל יכלול עוגן, כסמל לנמל אשדוד העתידי, שאבן הפינה להקמתו הונחה[3] בקיץ אותה שנה.[4]
הסמל שעיצב יצחק בכר נבחר פה אחד מתוך 119 הצעות, והוא זכה בפרס הראשון על סך 500 ל"י.[2] בפרס השני (300 ל"י) זכה גבי נוימן, ובשלישי (100 ל"י), פנחס כץ.[2] בכר בוגר המחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים לשנת 1961.[5]
הסמל מורכב מראש אריה ומעוגן, המחוברים על ידי קו המסמל ספינה תנ"כית עתיקה. הסמל תוכנן כך שיכיל בתוכו אלמנטים של אשדוד העתיקה ושל אשדוד המתחדשת. ראש האריה מסמל אגרסיביות, שמאפיינת את הקמתה של אשדוד בעמל ויגע רב לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וגם את שבט יהודה, שבתחומו נפלה העיר בחלוקת הארץ לשבטים[א] (בדומה לסמל העיר ירושלים המציג את גור אריה יהודה). העוגן מסמל את נמל אשדוד והשימוש בים לתועלת החברתית של בני האדם.
הרב משה כהן שאולי, חבר מועצת העיר לשעבר והרב הראשי ליהדות איראן בישראל ובתפוצות בעבר, ראה באשדוד סמל לפיתוח הארץ ושער לירושלים[6] בהיותה עיר הנמל הקרובה לבירת ישראל. תיאורו למשמעות סמל העיר:
ראויה את עירי שתענדי לראשך כתר מלכות, כתר הערים בישראל. שהרי סמל את לפיתוחה של ארץ מכורתנו, לשגשוגה, ופריחתה ברחמי האל... בסמלך עירי חקוק "אריה" מלך החיות, סמל היותך חדורת עוז ותעצומות. גם עוגן בסמלך מצויר כי לשבי ציון ופזורי גולה, את שער. כעוגן הצלה את לנו הותיקים ולאחינו העולים. בך שבטים ועדות מתלכדים. איה עוד עיר בתבל, שפעלה כה רבות למושג "יחד שבטי ישראל".
ב-1965, הנפיק דואר ישראל בול הנושא את סמל העיר אשדוד בסך 0.15 לירות ישראליות, בעיצוב האחים שמיר.[7]
סמל המפרשים וראש האריה (2016)
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל המפרשים וראש האריה הוא סמלה הנוכחי של העיר אשדוד. ב-2016 לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים – המפרשים בכיכר יהודי סלוניקי ("המפרשים")[ב], בעיצובו של ישראל הדני – הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול – ים, ירוק – קיימות, כתום – אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב – צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.[8]
הסמל, שזכה בתחרות מבין 67 הצעות, הוא פרי עיצובה של פערי אויש, ממשרד המיתוג "כיוון" באשדוד.[9][10] הוא נבחר על ידי ועדת שיפוט בפברואר 2014.[8] בתחתית הסמל, לצד הכיתוב "אשדוד" באנגלית, מוטמע סמל העוגן והאריה בצבע כתום. זאת מפני שעל הסמל הישן, שהתקבל בשנת 1961, חל צו הגנה מתוקף חוק הרשויות המקומיות (סמלים) שחוקק ב-1958.[ג]
בסקר שערך המקומון "אשדוד נט" בשנת שינוי הסמל, נמצא כי הוא אינו אהוד בקרב התושבים.[12]
דגל העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה] | |
| דגל העיר מאז 2016 | |
| סוג הדגל |
 דגל מוניציפלי |
|---|---|
| מוטיבים עיצוביים |
מפרשים, גור אריה יהודה  |
| גרסאות היסטוריות | |
.svg) | |
  | |
עיריית אשדוד עושה שימוש כיום בדגל המציג את סמל המפרשים וראש האריה במרכז על רקע לבן. עד לאימוץ הסמל החדש ב-2016, דגל העיר הרשמי הציג את סמל העוגן והאריה בלבן, על רקע כחול כהה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פסל המפרשים בכיכר יהודי סלוניקי, שאומץ ב-2016 להופיע בסמל העיר החדש -
הסמל הישן, מוטבע על קיר מגדל המים בגבעת יונה
- היסטוריה
-
-
מעטפה שעוצבה לרגל ההכרזה על אשדוד כעיר, 1968 -
בול דואר הנושא את סמל העיר, 1965
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אשדוד | ||
|
פורטל דגלים וסמלים | ||
כתבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סמל העיר, באתר עיריית אשדוד
ראיון עם פערי אויש – מעצבת סמל העיר אשדוד (2016), ראיון בערוץ "לא רק ים", באתר יוטיוב (אורך: 12:02), 25 באוגוסט 2024
עיתונות יהודית היסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ”זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...כָּל אֲשֶׁר-עַל-יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן. אַשְׁדּוֹד, בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ” (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ'–ס"ג)
- ^ שמה הרשמי של הכיכר לפי עיריית אשדוד הוא "כיכר יהודי סלוניקי", אך היא מוכרת בציבור בשם "כיכר המפרשים", או כשיבוש הלשון "המפרשיות", על שם הפסל הניצב בה – המפרשים, בעיצובו של ישראל הדני.
- ^ חוק הרשויות המקומיות (סמלים), תשי"ח–1958 בוטל רשמית ב-1974, עם חקיקת חוק הגנת סמלים, תשל"ה–1974, אך ההגנה על הסמלים שנקבעו לרשויות מקומיות עד אותה שנה, נותרה מכוח סעיף 12 ("הוראת מעבר").[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנים את הסמל (לוגו) של העיר אשדוד, באתר אשדוד נט, 22 בפברואר 2016
- ^ 1 2 3 4 סמל אשדוד, מעריב, 12 באפריל 1962
- ^ דוד מושיוב, נורתה אבן־הפינה לנמל אשדוד, דבר, 31 ביולי 1961
- ^ ראיון עם רוברט חיים – ראש העיר הראשון של העיר אשדוד, באתר בית הספר גאולים, 28 בספטמבר 2006 (ארכיון)
- ^ דוד טרטקובר (ע), בצלאל 100: מאה שנה לבצלאל, כרך 2, עמ' 197
- ^ נצח הבשם, מרכז רוחני קהילתי "שאולי", תשנ"ד, 1994
- ^ אשדוד – סדרת סמלי ערים א', באתר התאחדות בולאי ישראל
- ^ 1 2 לוגו חדש לאשדוד, באתר עיריית אשדוד, אפריל 2016
- ^ נבחר הלוגו החדש לעיר אשדוד, באתר אשדוד אונליין, 7 באפריל 2016
- ^ שמואל יהודה אויש, פרויקט סמל העיר אשדוד החדש, באתר כיוון
- ^
סעיף 12 לחוק הגנת סמלים, תשל״ה–1974, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ האשדודים כועסים על שינוי הסמל של העיר – כך עולה באופן ברור מסקר אשדוד נט, באתר אשדוד נט, 9 באפריל 2016
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות |  |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסיפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת נגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מחוז הצפון • מחוז חיפה • מחוז תל אביב • מחוז המרכז • מחוז ירושלים • מחוז הדרום • מחוז יהודה ושומרון | ||
אשדוד 
| ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • כיכרות | |
| גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק עד הלום • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
| רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
| תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון | |
| מוסדות | בית החולים אסותא • מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • קונסרבטוריון אקדמא • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • מוזיאון הפלשתים • אצטדיון אשדוד (עתידי) | |
| תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
| היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
| נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
| קטגוריה ראשית | ||