אשדוד ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מבט מערבה דרך שער היבשה ושער הים
מצודת אשדוד ים
מחסני המצודה

אשדוד ים היא אתר ארכאולוגי שיסודו מתקופת הברזל לחוף הים התיכון, היום, בדרומה של העיר אשדוד. הוא מצוי 5 ק"מ צפונית לתל העתיק של אשדוד העתיקה - אחת מחמש ערי הפלשתים. השרידים הנראים היום באתר הם של מהתקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל - המאה ה-8 - המאה ה-11. בשנת 1033 נפגעה המצודה ברעידת אדמה. האתר נשאר במצבו מאז עד היום.

תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגון השני מלך אשור (705-722 לפנה"ס) כותב בשנת 722 לפנה"ס, כי בעת מסעו לארץ ישראל הוא בִּצֶ‏ר את הערים הפלישתיות: אשדוד, גת וכן את אשדוד ים. בתקופה הביזנטית בארץ ישראל, במאה ה-4, הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר וכונתה "אזוטוס פאראליוס" (Azotus Paraliyus) שפירושה: אשדוד חוף. תרשים של העיר מובא במפת מידבא. במפה מופיעה העיר עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מבנים עם סתווים, מזרקה, כנסיות ומבני ציבור רבים[1]. שרידים מתקופה זו, כולל כנסייה נמצאו 2 ק"מ מהאתר אך לא נחפרו. בתקופת השושלת הפאטמית (המאה העשירית) הוקמה המצודה הנוכחית, אשר שרידיה קיימים עד היום, וכונתה "קלעת אל-מינה" (מצודת הנמל). המצודה הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישה באמצעות אוניות האימפריה הביזנטית. בתקופה הצלבנית בוצרה המצודה ונקראה "קסטל ברואר". קשר היסטורי של התפתחות האחד מן השני, כעיר אם וכעיר בת, אולי קיים בין הערים אשדוד - אשדוד-ים, קשר הדומה ליחס בין: באר שבע-שבע, מורשת גת-גת, יבנה-יבנה ים וכו'. אך גם ייתכן שהדמיון בין השמות הוא בשל הקרבה הגאוגרפית‏.[2]

תיאור המצודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נשמרו שרידי חומות המצודה המלבנית. גודל המצודה היה 60 מטר על 40 מטר. בפינות המצודה הוקמו מגדלים מעוגלים ומרובעים. אבני החומה נחצבו מכורכר. למצודה היו שתי כניסות: ממזרח - מהיבשה וממערב - מהים. משני צידי השערים היו מגדלים מעוגלים בגובה משוער של 8 מטר. בהשפעת רעידת אדמה שהתרחשה במקום ורוחות הים, ניכר הכרסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב המצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה. המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות. הארכאולוגים מעריכים שהכניסה למצודה מהיבשה הייתה ממזרח והיא בוצעה באמצעות גשר מעל החפיר. חלקה המזרחי של המצודה שימש לחדרי מגורים, חלקה הדרומי כלל חצר גדולה שנראה ששימשה כמקום לאורוות של הפרשים שהיו חלק מהחיילים ששמרו על החוף.

ממצאי החפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות נערכו באתר על ידי יעקב קפלן בשנים 1965-1968. בחפירות הועלו כמה ממצאים וביניהם חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית בארץ ישראל. ההנחה כי מצודה זו, בדומה למצודות שנמצאו ביבנה ים ובאשקלון נועדו להגנה מפי פלישות מהים התיכון.

בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהביזנטית.‏[3]

מוקד תיירותי ימי ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביוני 2008 דנה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום בבקשת חברת חופית - החברה העירונית לפיתוח התיירות באשדוד להקים מוקד תיירותי ימי ארכאולוגי במצודת אשדוד ים‏‏[4]. מטרות התוכנית הן הקמת מתחם תיירות בעל אוריינטציה ימית וארכאולוגית במצודת ים אשדוד והקמת מתחם מבואה על המצודה הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר מכיוון היבשה
Magnify-clip.png
האתר מכיוון היבשה