גשר עד הלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שושנת הרוחות בפארק עד הלום
עמדת מקלע ויקרס שהקים הצבא המצרי
ג'סר אסדוד על ואדי סוכריר. לימין גשר הכביש העות'מאני/ממלוכי/רומאי גשר רכבת למסילה צרת פס על פיגומי עץ שהקימו צוותי "הרכבת הצבאית לארץ ישראל" (PMR) הבריטית בשלהי 1917. במרכז התמונה שפך נחל האלה לנחל לכיש הממשיך לזרום מערבה מתחת לגשר לים. צילום אווירי של הטייסת הבווארית ה-304 מינואר 1918
עובדי כפיה מצריים של חיל המשלוח המצרי למרגלות גשר אסדוד על דרך יפו-עזה לאחר שחובל על ידי העות'מאנים בנסיגתם בנובמבר 1917


בן-גוריון:
קיבלנו ידיעה מדאיגה

בן גוריון: אתמול קבלנו ידיעה מדאיגה שטור גדול של המצרים (כאלף כלי רכב) מתקדם צפונה דרך אשדוד ונמצא כבר קצת צפונה מאשדוד. נתנו הוראות לחיילותינו הנמצאים בסביבה זו. התקדמות המצרים חיבלה במקצת בתכניתנו לגבי פעולה באוויר. המסרשמיטים צריכים היו לעשות את הפעולה הראשונה לאור הבוקר - להפציץ את בסיס הספיטפיירים המצריים באל-עריש. זוהי שנסה להשמיד מספר של ספיטפיירים. אבל לאחר ששמענו על התקדמות המצרים החלטנו להפעיל מיד את המסרשמיטים שיפציצו את הטור. הידיעות האחרונות הן שהטור עומד באשדוד. ייתכן שזה מותאם עם הלגיון בקשר לירושלים והכוונה היא למשוך את כוחותינו לדרום ולהקל על כיבוש ירושלים.

מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה הזמנית מיום 30 במאי 1948 בעניין "סקירה על המצב הצבאי". ארכיון המדינה, עמוד 2


הגשר לאחר סערות החורף
נחל לכיש בפארק
שלט הדרכה ובו מפת האתר

גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש החוצה את כביש 4 ליד אשדוד, 35 ק"מ דרומית לתל אביב, סמוך למחלף אשדוד דרום של ימינו. גשר עד הלום הוא הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע חיל המשלוח המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות ומכאן שמו העברי. הגשר הוא אתר מורשת.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור גשר עד הלום במישור החוף, במרחב הגאוגרפי הידוע במחקר כמישור חוף יהודה, או "מישור חוף פלשת", המשתרע בין נחל שקמה בדרום עד לנחל ירקון בצפון. רוחבו המרבי של מישור פלשת בדרום הוא כ-27 קילומטרים, ובצפון מגיע רוחבו לכ-15 קילומטרים. המאפיין הבולט של מישור החוף של ארץ ישראל הוא רצועת החולות שלאורך חוף הים, שרוחבה המרבי בסמוך לראשון לציון, הוא כשבעה קילומטרים . מאפיין נוסף של מישור פלשת הם רכסי הכורכר הערוכים במערך קווי, זאת בשל תהליכים גאומורפולוגיים שונים. נחלים הזורמים דרך הרכס, כמו נחל לכיש, יוצרים נוף שטוח מזרחית לרכסי הכורכר. ריכוז גדול יחסית של ערוצי נחלים קטנים, כמו באזור אשדוד הופך את רכס הכורכר לגבעות[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה העותמ'אנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק ואדי סוכריר שחצה את דרך יפו-עזה בקטע בין יִבְּנה למג'דל (כיום, אשקלון). הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא ג'סר איסדוד. במהלך המרד הערבי הגדול הקימו שלטונות המנדט עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני חבלה של אנשי כנופיות.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בנובמבר 1917‎, עם התקדמותו צפונה של חיל המשלוח המצרי - עשרת ימי "מרדף פלשת", השתלטו כוחות מדיוויזית האנזא"ק על גשר איסדוד, לאחר שחובל על ידי העות'מאנים הנסוגים, והקימו ראש גשר מצפון לשפך לואדי סוכריר[2]. במקביל לגשר הכביש בנו צוותי "הרכבת הצבאית לארץ ישראל" (PMR) הבריטית גשר רכבת על פיגומי עץ ובסמוך לעיירה הערבית איסדוד, נבנתה תחנת הרכבת, לימים תחנת הרכבת אשדוד עד הלום, על מסילה שנמתחה מקנטרה בגדה המזרחית של תעלת סואץ, לאורך חופי הים התיכון של חצי האי סיני והמשיכה לאורך מישור החוף הארץ ישראלי, בתחילה תוך שימוש במסילה העות'מאנית הצרה ותחנת הרכבת דיר סניד עבור בתחנת הצומת עד תחנת הרכבת לוד ומשם לירושלים ולאחר סיום המלחמה על תוואי המסילה המזרחית עד לתחנת הרכבת חיפה מזרח. החל ב-17 בנובמבר שוטענה בתחנה אספקה שהונחתה מן הים על ידי הצי הבריטי להובלה מסילתית לטובת כוחות חיל המשלוח שהתייצבו בקו שתי העוג'ות.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־12 במאי 1948, במסגרת מבצע ברק, על מנת לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב, פוצצה פלוגה ב' מגדוד 53 של חטיבת גבעתי את ג'סר איסדוד - גשר עד הלום. בליל ה-15 במאי, שעות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל חצה חיל המשלוח המצרי את קו הגבול הבין–לאומי המפריד בין ארץ ישראל למצרים באזור רפיח ופלש לתחומי המדינה הערבית בגבולותיה על פי החלטת החלוקה בתנועה לכיוון גבולות המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה. הכוח המצרי נעצר במג'דל. ב–28 במאי יצא הכוח המצרי ממג'דל והמשיך בתנועה ללא הפרעה על ציר החוף בדרכו צפונה. ב-29 במאי נכנס הכוח המצרי לאשדוד והמשיך צפונה כשלושה קילומטרים עד שנעצר בג'סר אסדוד המפוצץ. לפנות ערב, הופתעו המצרים על ידי תקיפה אווירית של ארבעת מטוסי אוויה S-199 (מסרשמיט) הראשונים של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. נזק גדול לא נגרם לכוח המצרי. בליל ה-30-31 במאי פשטו שתי פלוגות מחטיבת גבעתי על הכוח המצרי שבאזור הגשר, ולאחר יומיים, בליל 2-3 ביוני החל מבצע פלשת. המבצע לא הצליח לעקור את הכוח המצרי ממקומו (רק במסגרת מבצע יואב נסוגו המצרים מהנקודה), אולם ריתק אותו לעמדותיו.

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות שוקם הגשר. ממערב לגשר נמצא "פארק עד הלום" ובו קיר הנצחה לנופלים, וכן הפילבוקס ועמדת הוויקרס. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים הוקמה על ידי מדינת ישראל בסמוך לגשר אנדרטה דמוית אובליסק לזכר חללי הצבא המצרי, וזאת כחלק מהסכם השלום ובתמורה להשארת האנדרטאות הישראליות ברחבי סיני. הכתובות על ארבע פאות האובליסק הן בערבית, בעברית, באנגלית ובכתב הירוגליפי.

בינואר 2010 חנכה החברה הלאומית לדרכים את מחלף עד הלום החדש. הפרויקט כלל את שיקומו של הגשר העות'מאני בשיתוף עם רשות העתיקות, שתילת כאלף עצים חדשים וביצוע עבודות נרחבות לפיתוח נופי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר עד הלום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר ששון אבי, לזכור ולשמור גשר עד הלום, באתר אפרתה, המכללה האקדמית לחינוך
  2. ^ פילדמרשל א.פ.ויול, מסעי-המלחמה בארץ-ישראל, הוצאת מערכות, משרד הביטחון ההוצאה לאור, מהדורה שלישית 1979, ע"מ 131


קואורדינטות: 31°46′56″N 34°40′10″E / 31.782174°N 34.669386°E / 31.782174; 34.669386