שדרות הרצל (אשדוד)
נתיבי תחבורה ציבורית בשדרות הרצל ברובע הקריה ("הסיטי"), 2023 | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל |
אורך | 6.3 ק"מ |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
עיר | אשדוד |
שכונה | מדרום לצפון: רבעים ט"ו, י"א, י"ב, הקריה ("הסיטי"), ד', ה', א', ב', פארק לכיש (בבנייה) |
נקודת התחלה | יער המאכל בט"ו |
נקודת סיום | דרך תל מור |
רחובות מסתעפים | צומת הרצל–מנחם בגין, צומת הרצל–ז'בוטינסקי |
מפגשים עיקריים | |
קואורדינטות | 31°47′40″N 34°38′31″E / 31.794394374689°N 34.641930068234°E |
שדרות הרצל היא שדרה ראשית החוצה את אשדוד מדרום לצפון הקרויה על שמו של חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל. ראשיתה בצומת עם שדרות יצחק רבין בואכה יער המאכל ברובע ט"ו, ואחריתה בצומת עם דרך תל מור המובילה לנמל אשדוד ולכביש 41.
לאורך השדרה, מלבד ברחובות רובע הקריה ("הסיטי") הפונים אליה, אין אתרים ציבוריים רבים כיום והוא מהווה בעיקר עורק תחבורה.[1][2] עם זאת, בצפונה מתרחשות לאורכה עבודות פינוי בינוי רבות המחליפות את שיכוני שנות ה-70 בבנייה מעורבת שימושים צפופה לגובה הפונה לשדרה.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1982, עם הרחבתן של שדרות בני ברית המקבילות,[4] שאז היו בנות נתיב אחד לכל כיוון, החלו עבודות סלילתן של כביש שדרות הרצל.[5]
כמהנדס העיר, ומאוחר יותר כראש עיריית אשדוד, צבי צילקר נהג להתווכח עם נציגי משרד התחבורה שהתעקשו כי אין צורך בסלילת יותר מנתיב לכל מסלול נסיעה בשדרה, בדומה לבני ברית – בתואנה שאשדוד היא יישוב קטן וכי יש לעמוד במגבלות התקציביות, והתנגדו בתוקף לעמדת העירייה.[5] צילקר, מנגד, דרש 6 נתיבים – 3 לכל כיוון, בהסבר שאשדוד תצמח להיות עיר גדולה ולכן תצטרך ציר תנועה מרכזי לאורכה (לצד בני ברית).[5] לימים, כביש השדרה אכן גדל להיות בן 6 נתיבים, כאשר 2 מהם הם נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ).
ב-2014, הציעה עמותת "מרחב – התנועה לעירוניות בישראל" תוכנית ליצירת עירוב שימושים בשדרה – הפיכתה מציר תנועה לשדרה עירונית – על ידי מיקום פקולטות של אוניברסיטת אשדוד העתידית לאורך השדרה.[6]
בנובמבר 2017, פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) כי כביש הרצל הוא המסוכן ביותר באשדוד והשלישי המסוכן ביותר במדינת ישראל, עם 203 תאונות לאותה השנה.[7][8]
במסגרת רפורמת הפיתוח מוטה-התחבורה הציבורית "Reway" שנעשתה בעיר בין השנים 2016 ל-2022, נסללו במרכז כביש השדרה שני נת"צים, שנפתח לתנועה ב-19 באוגוסט 2019.[9] בעקבות דוח הרלב"ד, נעשו שינויים בתוואי הנסיעה בשדרה למיתון התנועה שכלל הגבלת מהירות נסיעה, התקנת פסי האטה (במפרים) וצמצום הפניות שמאלה.
תוואי השדרה ואתריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שדרות הרצל נצמתות עם מספר שדרות בעלות חשיבות בעיר, ומהווה מוקד למסחר ותנועה רבים. השדרות עמן היא נפגשת, מדרום לצפון, הן:
- יצחק רבין – חוצה את דרום העיר ממזרח, בדיונות של רובע י"ג ורובע י"ד שבבנייה ועד מערב בכיכר השלום על שדרות משה דיין (לאורך קו החוף)
- עובד בן עמי – חוצה את העיר ממזרח, מכיכר אורוגוואי שעל שדרות משה דיין, בואכה רובע המרינה, ועד כיכר אלטלנה
- מנחם בגין – חוצה את העיר ממזרח, מהכניסה והיציאה הדרומית ואזור תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ועד כיכר המפרשים (יהודי סלוניקי) בואכה פארק המרינה
- ירושלים – חוצה את העיר ממזרח, מאזור גשר עד הלום ועד פארק אשדוד-ים
- יצחק הנשיא – חוצה את העיר ממזרח מכיכר אלתא מערכות שבין רובע ג' ל-ז' ועד כיכר הדייגים בואכה טיילת חוף לידו
- ז'בוטינסקי – דרך ממזרח למערב, משדרות בני ברית פינת משה סנה ברובע ב' ועד רחוב אבא הלל סילבר ברובע א'
- בן-גוריון – עוטפת את צפון העיר מאזור בית העלמין ועד כיכר אורט ברובע א' במערב דרך רובע ב', רובע פארק לכיש, בואכה פארק לכיש וגבעת יונה
דרום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקצהה הדרומי של השדרה, היא נפגשת עם שדרות יצחק רבין החוצה את העיר ממזרח בואכה רובע י"ד ועד שדרות משה דיין שעל קו החוף. מדרום לצומת, היכן שהשדרה מתחילה – נמצא יער המאכל של רובע ט"ו.
צפונה מהצומת, נמצאת כיכר השבטים המחברת בין רובע י"ב ממזרח לרובע י"א במערב, ולאחריה נמצאים מספר אתרים ציבוריים – בית הספר התיכון מקיף ט', בית הפיס לקהילה ואולם הספורט ע"ש רמי חמאווי. כמו כן, פארקים עירוניים גדולים – פארק אדמונד ספרא ב-י"ב וגן גולדה ב-י"א, ולצדו פארק טניס גדול.
בהמשך, השדרה נצמתת עם רחוב נחל נעמן ונחל תמוז, המחברת את המרכזים המסחריים של י"ב (מג'יק סנטר) לאזור מרכזון י"א.
מרכז
[עריכת קוד מקור | עריכה]צומת בן עמי – צומת מנחם בגין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקטע הנמתח בין שדרות עובד בן עמי לשדרות מנחם בגין, נמצא ממזרח פארק הסיטי הדרומי ובו גן שעשועים, ואנדרטת "קדושת הזמן" לזכר חללי פעולות האיבה בעיצוב יעקב פינטו. ממערב, מתרחשת בנייה אינטנסיבית של רובע המע"ר (מרכז עסקים ראשי) העתידי לאורך השדרה, לגובה ובציפוף.
צומת מנחם בגין – צומת ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקטע שבין שדרות מנחם בגין לשדרות ירושלים, מתרחשת עיקר הפעילות הערה של השדרה. ממזרח, פארק הסיטי הצפוני כשממנו פונה פסל "הצפרדע" המזוהה עם העיר, ובסביבתו פסלים סביבתיים רבים נוספים, וכן האנדרטה לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל בעיצוב משה סעידי.
בצומת מנחם בגין, בחלק המזרחי נמצא מרכז צימר – הנחשב לאחד מאזורי המסחר הפתוחים ההומים בעיר. לאורך כל השדרה הבנויה בציפוף ולגובה, נמצאות מסעדות, ברים, בתי קפה, חנויות ומשרדים. בצד הדרומי של השדרה, בחלק שממערב לכיכר אילן רמון, נמצאים משרדי הממשלה של העיר. ממערב, התחנה המרכזית של אשדוד ומרכז מסחרי "גן העיר" בהמשך, בואכה קריית התרבות ע"ש צבי צילקר.
מצפון לצומת, השדרה נפגשת עם רחוב הגדוד העברי הפונה לקניון סימול ולבית עיריית אשדוד שבקריית התרבות. בהמשך, עד הצומת עם שדרות ירושלים, פונה ממערב מרכז מסחרי של המע"ר הצפוני, בו גורדי השחקים מגדל דמרי ומגדלי K התאומים, וכן בניין המשרדים "יונטרייד".
צומת ירושלים – צומת חיים משה שפירא-יהודה הלוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקטע שבין שדרות ירושלים לרחובות חיים משה שפירא ויהודה הלוי, מתקיים פינוי בינוי רחב-היקף ממערב ברובע ד' במקום שכונותיה שנבנו בשנות ה-70,[10] ובנייה צפופה לגובה הפונה לשדרה.[11][12] ממזרח, בקרבת צומת ירושלים – בשטח רובע ה', נמצא גן המחתרות ובהמשך בית הספר התיכון מקיף ד'.
מזרחה, ברחוב יהודה הלוי – מובילה הדרך למרכזון רובע ו' דרך קניון לב אשדוד שנסגר ב-2023, הנמצא בהליכי פינוי בינוי. ממערב, רחוב חיים משה שפירא, שבמעלהו נמצא מרכזון רובע ד' ובניין המשרדים "בית אוצר" – שבעבר היה בית עיריית אשדוד ובקרבתו התרחש הפיגוע בקו 9. בהמשך, רחוב רוגוזין הארוך, הנמתח מלב רובע א' עד בואכה חוף הקשתות. זהו אחד מן הרחובות הראשונים בעיר (נחנך ב-1958) ובעבר היה מרכז תרבותי בה, אך ירד מגדולתו עם התרחבות העיר, בתחילת המאה ה-21.
צומת חיים משה שפירא-יהודה הלוי – צומת יצחק הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם במקטע זה, ממערב נמצא רובע ד' וממזרח רובע ה', כאשר אין אתרים ציבוריים הפונים לשדרה ובו היא מתפקדת באופן בלעדי כעורק תחבורה. בצומת עם שדרות יצחק הנשיא, ממערב, הדרך עולה לרובע א' הוותיק, לכיכר הדייגים וטיילת חוף לידו, ועוברת בדרך ברחוב רוגוזין ובשכונת המגדלים ברחוב הדקל הפונה לים. ממזרח, הדרך עוברת דרך רובע ב' הוותיק גם הוא, שנבנה בשנות ה-60, ומובילה עד לכיכר אלתא שבין רובע ג' ו-ז' דרך פארק בן-גוריון ושדרות בני ברית, בה עוברת היציאה והכניסה הצפונית לעיר.
צפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]צומת יצחק הנשיא – צומת ז'בוטינסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק הצפוני של המקטע שבין שדרות יצחק הנשיא לשדרות ז'בוטינסקי, השדרה מסתעפת למקומות מרכזיים בעיר. בצומת עם רחוב שבי ציון, הדרך מובילה ממערב למרכז קליטה בית קנדה ולמרכז מסחרי רובע א' ועוברת בניין ההסתדרות שברחוב הראשונים, ובמרכז מסחרי קטן נוסף, וממשיכה עד גן אלישבע. ממזרח, במרחק הליכה נמצא המרכז המסחרי והשוק העירוני של רובע ב' והספרייה העירונית ע"ש יוסף מאירהוף.
צומת ז'בוטינסקי – צומת בן-גוריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקטע שבין שדרות ז'בוטינסקי לשדרות בן-גוריון, נמצאים ממזרח מרכז מסחרי מרשת פאוור סנטר "סטאר סנטר" והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (SCE), וממערב נבנה רובע פארק לכיש העתידי, ובו אצטדיון אשדוד.
צומת בן-גוריון – דרך תל מור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקטע שבין שדרות בן-גוריון לדרך תל מור, השדרה חוצה את אזור התעשייה הקלה, קריית חלוצים, ממזרח, ואת אזור התעשייה הכבדה ואזור פארק לכיש, קריית איתנים, ממערב. בחלק הצפוני של המקטע, נמצאת ממערב קריית הספורט של אשדוד, הנמצאת בבנייה, ותעשיות עורף נמל אשדוד.
באחרית המקטע, מסתיימת השדרה בהסתעפות עם דרך תל מור המובילה ממערב לנמל, וממזרח לכביש 41.
ביולי 2023, הודיעה עיריית אשדוד על כוונתה להרחיב את שדרות הרצל במקטע שמשדרות ז'בוטינסקי ועד לכביש 41.[13] העבודות – שייערכו כחלק מהסכם הגג של העירייה עם הממשלה – כוללות הרחבת הנת"צ, רימזור, סלילת שבילי אופניים ועוד, וישרתו את רובעי המגורים החדשים הנבנים באזור.[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
- מרחב – התנועה לעירוניות בישראל, תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד: "מעורק תחבורה לרחוב עירוני", נובמבר 2014
- צפריר רינת, האם מאשדוד תתפתח העיר הישראלית החדשה?, באתר הארץ, 2 בינואר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צפריר רינת, האם מאשדוד תתפתח העיר הישראלית החדשה?, באתר הארץ, 2 בינואר 2015
- ^ מירב מורן, מש' התחבורה ישקיע רבע מיליארד ש' כדי להצר כביש, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2014
- ^ לו הייתי רוטשילד, באתר ynet, 30 במרץ 2018
- ^ כמעט לכל אורכן
- ^ 1 2 3 משה דרור, אריאלה ברמכר (ע), הקדנציה השלישית, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022, עמ' 154-155
- ^ מרחב – התנועה לעירוניות בישראל, תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד: "מעורק תחבורה לרחוב עירוני" (עמ' 12), נובמבר 2014
- ^ משה סידי, שדרות הרצל אחד הכי מסוכנים בארץ, באתר אשדוד אונליין, 14 בנובמבר 2017
- ^ דניאל הרץ, דו"ח: אלו הרחובות הכי מסוכנים בישראל, באתר כיכר השבת, 23 בפברואר 2017
- ^ ויקטוריה קונבסקי, הבוקר: נפתח נתיב התחבורה הציבורית בציר הרצל, באתר כאן דרום אשדוד, 19 באוגוסט 2019
- ^ הילה ציאון, אחרי עשור: אור ירוק ל-680 דירות חדשות בפינוי בינוי באשדוד, באתר ynet, 30 באוקטובר 2020
- ^ אשדוד ממשיכה להתפתח: זהו פרויקט הנדל"ן החדש בעיר, באתר אייס, 9 באוגוסט 2023
- ^ עופר פטרסבורג, החזון של הרצל, באתר "ידיעות אחרונות", 31 באוגוסט 2017
- ^ 1 2 עופר אשטוקר, פורסם מכרז להרחבת שדרות הרצל – פרויקט הגל הירוק יורחב עד המפגש עם כביש 41, באתר אשדוד נט, 24 ביולי 2023
אשדוד | ||
---|---|---|
ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • אדריכלות • כיכרות | |
גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף ריביירה • מסוף בני ברית • מסוף ביג | |
מוסדות | מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • אוניברסיטת אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות | |
תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
קטגוריה ראשית | כל הערכים על העיר |
רובעי אשדוד | ||
---|---|---|
|