ספרות רשת

ספרות רשת (או ספרות אינטרנט) היא תופעה תרבותית וסוגה ספרותית המתארת יצירות ותהליכי יצירה שנוצרו, הופצו וזכו להכרה ראשונית במרחב האינטרנט, לרוב תוך עקיפת מוסדות התרבות המסורתיים כמו הוצאות ספרים ומבקרי ספרות. התופעה כוללת שירה, פרוזה, סיפורים קצרים וספרות בזק, ומתפרסמת בפלטפורמות מגוונות, החל מבלוגים ופורומים ועד רשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק.

סופרי רשת הם לרוב יוצרים עצמאיים שצברו קהל קוראים נאמן באופן אורגני, ולעיתים קרובות מוציאים את ספריהם הראשונים בהוצאה עצמית, תכופות באמצעות מימון המונים. התופעה מייצגת דמוקרטיזציה של עולם הספרות, אך במקביל מעוררת דיון ער על איכותה ומקומה לצד הספרות הקאנונית.

מאפיינים

לספרות הרשת מספר מאפיינים המבדילים אותה מהספרות המסורתית:

• עקיפת שומרי הסף: הפרסום אינו תלוי בהחלטת עורכים או ועדות קבלה של הוצאות לאור. כל יוצר יכול להפיץ את יצירתו באופן חופשי ומיידי.
• קשר ישיר בין יוצר לקהל: הרשתות החברתיות מאפשרות דיאלוג מתמיד בין הסופר לקוראיו, קבלת משוב בזמן אמת, ויצירת קהילה פעילה סביב היצירה. קשר זה הוא גם כלי שיווקי מרכזי.
• אסתטיקה של הרשת: התוכן מותאם למדיום הדיגיטלי – קטעים קצרים, שירים תמציתיים, לעיתים בתוספת אלמנט ויזואלי (במיוחד ב"שירת אינסטגרם"). הדגש הוא על ויראליות ויכולת שיתוף גבוהה.
• מודלים כלכליים חלופיים: יוצרים רבים מגייסים כסף להדפסת ספריהם באמצעות פלטפורמות מימון המונים (כמו הדסטארט בישראל), מוכרים את ספריהם ישירות לקוראים, או משתמשים בפלטפורמות כמו פטראון לתמיכה שוטפת.

הדיון סביב ספרות הרשת: ביקורת ותמיכה

ספרות הרשת נתפסת לעיתים קרובות כשנויה במחלוקת ומעוררת דיון ציבורי.

ביקורת

מבקרים המשתייכים למוסדות ספרותיים מסורתיים טוענים כי ספרות הרשת לוקה באיכותה. הטיעונים המרכזיים הם:

• היעדר עריכה מקצועית: ללא סינון ועריכה של הוצאה לאור, התוכן המתפרסם הוא לעיתים קרובות חובבני, גולמי ואינו עומד בסטנדרטים ספרותיים גבוהים.
• פופוליזם ושטחיות: נטען כי הכתיבה ברשת נוטה להתאים את עצמה לטעם הקהל הרחב ולחוקי האלגוריתם (קצר, קליט, ויראלי), על חשבון מורכבות, עומק ואמירה אמנותית מקורית.
• הצפה של תוכן: הזמינות והקלות של הפרסום יוצרות הצפה של תכנים באיכות משתנה, מה שמקשה על הקורא למצוא יצירות איכותיות באמת.

תמיכה

מנגד, תומכי ספרות הרשת מצביעים על יתרונותיה:

• דמוקרטיזציה וגיוון קולות: הרשת מאפשרת ליוצרים מכל קבוצות האוכלוסייה, כולל כאלו שקולם לא נשמע בממסד הספרותי, להגיע לקהל.
• הנגשת ספרות לקהלים חדשים: ספרות הרשת מצליחה להגיע לקהל צעיר, שנחשב לכזה שאינו מרבה לקרוא, ומעודדת צריכה של תוכן כתוב במדיום המוכר לו.
• אתגור הממסד הספרותי: יוצרי הרשת מאתגרים את הדומיננטיות של הוצאות הספרים הגדולות ורשתות השיווק (בישראל, הדואופול של סטימצקי וצומת ספרים), ויוצרים ערוצי הפצה עצמאיים.

ספרות רשת בעולם

בעולם דובר האנגלית, התופעה הבולטת ביותר היא של "משוררי אינסטגרם" (Instapoets). הבולטת שבהם היא רופי קאור (Rupi Kaur), משוררת קנדית-הודית ששיריה הקצרים והמאוירים זכו למיליוני עוקבים באינסטגרם. ספריה, שהוציאה באופן עצמאי, הפכו לרבי-מכר עולמיים ונמכרו במיליוני עותקים.

ספרות רשת בישראל

אלכס אפשטיין נחשב לסופר הרשת הישראלי הראשון, לאחר שעשה את המעבר מספרות מודפסת לפרסום כתביו ברשת החברתית. ספריו של אפשטיין יצאו לתקופה אך ורק בפורמט דיגיטלי, אף שסיפוריו הקצרצרים המשיכו להתפרסם בעיתון "הארץ" המודפס מדי שבוע, עד שלבסוף חזר להוציא את ספריו גם בדפוס.

פופולריותה של ספרות הרשת בישראל עלתה בצורה יוצאת דופן החל משנת 2016. בין הסופרים הבולטים בתחום נמנו מרסל מוסרי, לירן כהן, אסיף אלקיים, אלמוג בר, רן אפלברג, ברק פלדמן ותה. הללו תכופות כונו 'סופרי-פייסבוק' בלעג בתחילה, אולם המושג 'סופר-רשת', שנהגה ראשית בידי הסופר תה, צבר פופולריות במהרה, וכיום הפך לכינוי המוכר יותר. חלק מסופרי-הרשת אף כיכבו ברשימת רבי-המכר של עיתון "הארץ" במשך שבועות רבים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ספרות רשת בוויקישיתוף

• עלית קרפ, איך הפוסטים בפייסבוק של לירן כהן הפכו לרב מכר, באתר הארץ, 5 בפברואר 2016
• הישראלים שמשכו רבבות עוקבים ברשתות והפכו סטטוסים לספרים, באתר "גלובוס"
• סופרים לייקים, באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2015
• נטע הלפרין, הסופר הזה הוא אני, באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2016