לדלג לתוכן

סרגיי רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30 ימים, ניתן להסירה.
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30 ימים, ניתן להסירה.
סרגיי רובינשטיין
Сергей Леонидович Рубинштейн
לידה 18 ביוני 1889 (יוליאני)
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1960 (בגיל 70)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Andrey Brushlinsky, Yury Polyakov, Ksenia Abulkhanova, Mikhail Grigoryevich Yaroshevsky, Lûdmila Ivanovna Ancyferova עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרגיי רובינשטייןרוסית: Сергей Леонидович Рубинштейн‏; 18 ביוני 1889, אודסה - 11 בינואר 1960, מוסקבה) היה פסיכולוג ופילוסוף סובייטי ממוצא יהודי. הוא היה בין המייסדים של הפסיכולוגיה הסובייטית.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי רובינשטיין נולד בשנת 1899 באודסה (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום באוקראינה) למשפחת יהודית. אביו היה עורך דין בולט. לסרגיי היה אח צעיר ניקולאי, פרופסור להיסטוריה. בשנת 1908 סרגיי סיים בהצטיינות לימודי גימנסיה ונסע להמשך לימודים לגרמניה. הוא התחיל ללמוד באוניברסיטת פרייבורג ולאחר שנה עבר לאוניברסיטת מרבורג בה למד אצל הרמן כהן. הוא סיים לימודי פילוסופיה ובשנת 1914 סיים לימודי תואר שלישי.

בגלל תחילת מלחמת העולם הראשונה רובינשטיין חזר לאודסה והחל ללמד בבתי הספר של העיר. בשנת 1919 בהמלצת ניקולאי לנגה הוא התחיל ללמד באוניברסיטת אודסה. בשנת 1921 לאחר פטירת לנגה הוא מונה לראש קתדרה לפסיכולוגיה. בשנת 1922 הוא מונה למנהל סיפרייה מדעית באודסה.

בשנת 1930 רובינשטיין עבר ללנינגרד והחל ללמד פסיכולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בעיר. בשנת 1937 הוא קיבל אישור לתואר "דוקטור למדעים" ומונה לפרופסור. רובינשטיין שהה בלנינגרד הנצורה עד למרץ 1942 כאשר ביחד עם סגל מכון בו עבד פונה לקיסלובודסק. בשנת 1942 עובר ספר "יסודות פסיכולוגיה כללית" שפורסמה בשנת 1940 לרובינשטיין הוענק פרס ברית המועצות.

באוקטובר 1942 רובינשטיין עזב את אזור הקווקז, הגיע למוסקבה ומונה לראש מכון לפסיכולוגיה ולפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1943 הוא נבחר כחבר בהתכתבות לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1945 הוא הקים מחלקה לפסיכולוגיה במכון לפילוסופיה של האקדמיה.

בשנת 1949 בעקבות המאבק נגד קוסמופוליטיות הוא שוחרר מכל תפקידיו אך לא פוטר מהעבודה. באותה תקופה גם אחיו ניקולאי רובינשטיין סבל מהתקפות מצד השלטונות.

לאחר שנת 1953 רובינשטיין חזר בהדרגה לפעילות מדעית רחבה. בשנת 1956 הוא מונה מחדש למנהל מחלקת פסיכולוגיה. בשנת 1959 הוא היה מארגן של כנס גדול בנושא פסיכולוגיה. הוא הכין את התוכנית המדעית, אך נפטר בשנת 1960 עוד לפני כינוס הכנס.

רובינשטיין פעל בתחומים שונים של פסיכולוגיה. הוא פיתח קשר בין תאוריה של מרקסיזם ופסיכולוגיה בהמיוח דבתחום התנהגות. הוא פיתח שיטות חדשות בתחום התמחותו.

רובינשטיין נטמן בבית העלמין נובודוויצ'י לצד אחיו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביוגרפיה (ברוסית)