עודד ברנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

עודד ברנר (נולד ב-28 במאי 1968) הוא קונדיטור ושוקולטייר, ממקימי ובעבר מבעלי מותג השוקולד מקס ברנר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודד ברנר גדל בעיר רחובות. לאחר שירותו הצבאי נרשם לקורס לקונדיטורים ב"תדמור" שניתן מטעם משרד העבודה לחיילים משוחררים. את ההתמחות עשה ברנר אצל הקונדיטור האוסטרי פליץ מאייר בטירול. בשש השנים שלאחר מכן עבד כשוליה בקונדיטוריות רבות באוסטריה, בגרמניה ובצרפת.

בשנת 1996 הקים בשיתוף עם מקס פיכטמן את חנות השוקולד מקס ברנר שגדלה לחברה בעלת סניפים ברחבי העולם ונמצאת כיום בבעלות משותפת של עודד ברנר ושטראוס עלית.

עודד ברנר שם לעצמו למטרה לפתח ולעצב תרבות שוקולד בדומה לתרבות הקפה שהתפתחה באירופה ובישראל. פיתוח תרבות השוקולד מתבטא במגוון של זני פולי קקאו, שיטות עיבוד וייצור האבקות, מתכונים מגוונים ומקוריים, מאכלים ומשקאות חדשים (כגון מרק שוקולד ופיצת שוקולד), כוסות שתייה בעיצוב ומבנה מקוריים (כגון כוס חיבוק וכוס סאקאו), ואריזות מעוצבות בסגנון רטרו. את רעיונות העיצוב שאב ברנר מהתבוננות בתרבויות שונות, הרגלי אכילה, שתייה ואומנות.

ברנר הקים לראשונה בישראל חלופה שוקולדית לבתי קפה, מסעדות שבהן רוב המאכלים והמשקאות מבוססים על קקאו. מסעדות אלו קרויית שוקולד-בּר וכיום ישנם שוקולד-ברים פזורים ברחבי העולם, מתוכם חמישה בישראל.

רבים ממוצרי חברת מקס ברנר מבוססים על מתכונים של הקונדיטור הפריזאי מישל שודה, אצלו עבד ברנר כשוליה, ועל-פי המנהג קיבל ממנו את הידע בתמורה לעבודתו, שכן שוליה אינו מקבל תשלום כספי. על פי המנהג, השף משאיר חוברת מתכונים פתוחה על השולחן או משליך פתק לפח אותו השוליה אמור למצוא. בהמשך בשנת 2001 נמכרה הרשת לשטראוס גרופ וברנר נשאר מנהל עד שנת 2011[1]. בעקבות ניסיונו של ברנר להקים בניו יורק רשת בתי קפה מתחרה, פנתה שטראוס לבית משפט בניו יורק בטענה שהפר הסכם עימם. בפשרה בין הצדדים, נאסר על ברנר לעסוק בנושא שוקולד במשך חמש שנים.[2]

בשנת 2016 שפט בעונה הראשונה של התוכנית "בייק אוף ישראל" ב-ערוץ 2 שמבוססת על הפורמט הבריטי, לצד קרין גורן ורן שמואלי.

בשנת 2018 פתח מסעדה חדשה בניו יורק "Blue Stripes Cacao Shop" המתמקדת בשוקולד ומוצריו[3].

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוקולד: סיפור אהבה: 65 מתכונים של שוקולד מהאוסף הפרטי, עודד ברנר ויונתן פקטור. הוצאת פן וידיעות ספרים, 2009.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי דברת-מזריץ, אחרי 15 שנה: עודד ברנר עוזב את "מקס ברנר", באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2011
  2. ^ גבי בר-חיים, "שוקולד מריר" מוסף "7 לילות", ידיעות אחרונות, 3 ביוני 2016, עמ' 6
  3. ^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי (15 בספטמבר 2018), "אתה מגיע לרגע שאתה מאבד הכול": הקאמבק של מייסד "מקס ברנר", בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018