עידית תשובה
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1975 (בת 48)  |
|---|---|
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | פרופ' משה קול |
| מוסדות |
|
| מספר צאצאים |
3 |
| האתר הרשמי | |
  | |
עידית תשובה (נולדה ב־14 בנובמבר 1975) היא כימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון לכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עיקר מחקרה עוסק בפיתוח תרופות מבוססות מתכות לטיפול במחלות שונות. במסגרת מחקרה בתחום הכימיה הביו-איאורגנית. פיתחה משפחת חומרים נוגדי סרטן על בסיס המתכת טיטניום, מתוך מטרה שיחליפו טיפולי כימותרפיה על בסיס פלטינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תשובה גדלה ברחובות. היא סיפרה על עצמה: "הייתי ילדה סקרנית, התעניינתי בחומרים הנראים לעין, ועוד יותר בהרכבם האטומי שנעלם מעניינו. רציתי לדעת למה כשמערבבים תמיסות שונות הן גועשות או משנות צבע או פולטות חום, וכיצד ניתן לייצר חומרים חדשים עם תכונות ייחודיות".[1] היא למדה בתיכון דה-שליט במגמות כימיה וביולוגיה. את שירותה בצה"ל עשתה כסמלת מבצעים בגדוד נ"מ בחיל האוויר.
ב-1998 קיבלה תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת תל אביב. ב-2001 סיימה את לימודי הדוקטורט, במסלול ישיר, בהנחייתו של פרופ' משה קול באוניברסיטת תל אביב. בעבודתה עסקה בפיתוח זרזים לתהליכי פילמור על בסיס תרכובות אורגנו-מתכתיות.
ב-2001–2003 עשתה פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) במעבדת כימיה העוסקת ביישומים ביולוגיים של מתכות, במהלכו חקרה חלבונים קושרי ברזל.
ב-2003 הצטרפה לסגל האקדמי במכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים, בדרגת מרצה בכירה. ב-2009 קודמה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה העברית, וב-2016 לדרגת פרופסור מן המניין.
ב-2012 נבחרה לאחת מ-26 חוקרים וחוקרות צעירים עד גיל 45 של האקדמיה הצעירה הישראלית.[2]
ב-2019 כיהנה כחברת הוועדה לוולידציה של הדו"ח השנתי המוגש מהאקדמיה הישראלית לממשלה.[3]
ב-2020 שימשה כחברת הוועדה האקדמית להמלצה על זוכי פרס א.מ.ת. בננוטכנולוגיה.[4]
ב-2022 מונתה לסגנית-יו"ר המועצה להשכלה גבוהה.[3] בנוסף משמשת תשובה כיושבת ראש הקתדרה לכימיה יישומית ע"ש לסטר ארונברג, וחברה בסנאט האוניברסיטה העברית.[4]
באוניברסיטה העברית כיהנה במגוון תפקידים, לרבות חברה בוועדת המינויים של האוניברסיטה, חברה בוועדה המתמדת ובסנאט.
תשובה נשואה ואם לשלושה.
מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום המחקר של פרופ' תשובה הוא כימיה ביו-אי-אורגנית. תחום המצוי בין כימיה אי-אורגנית למדעי החיים. היא עוסקת בתכנון מולקולות אי-אורגניות סינתטיות בעלות חשיבות או יישומים בתחום הביולוגיה והרפואה ובפיתוחן. לחומר המוביל שפיתחה קראה פנולאטי (PhenolaTi), כלומר טיטניום שקשור לתרכובות מסוג פנולט (אנ'). פנולטי הוא דוגמה לחומר אנטיסרטני בעל פעילות גבוהה וללא רעילות.
תשובה פיתחה משפחת חומרים נוגדי סרטן על בסיס המתכת טיטניום. חומרים אלה עשויים להוות תחליף לתרופות הכימותרפיות הניתנות היום, ומתפקדים כתרופות לא רעילות וללא תופעות לוואי. הטיטניום אינה מתכת רעילה, ובכל זאת כנראה הורגת תאי סרטן באופן ספציפי. לכן יהיו לה פחות תופעות לוואי מאשר לתרופות הקיימות. היא נחשבת ידידותית יותר לגוף מחומרים כימיים אחרים, האתגר היה למצוא תרכובת יעילה בטיפול בתאים סרטניים.[5]
כימותרפיה אנטי-סרטנית מבוססת מתכות, בהן פלטינה, הייתה קיימת קודם לכן, אך היא בעלת תופעות לוואי חמורות. מחקרים בעבר הראו כי לתרכובות טיטניום, הידידותית יותר למערכת הביולוגית, יש תופעות לוואי פחותות בהרבה, בעוד הן שומרות על פעילות גבוהה וגם פעילות כלפי תאים העמידים לתרכובות הפלטינה. הבעיה העיקרית הייתה יציבותן הנמוכה של תרכובות טיטניום בסביבה מימית ופירוקן המהיר לתערובת תוצרים בלתי מוגדרים. התנהגות זו הקשתה את חקר המנגנון ואפיון הצורון הפעיל. בסדרת פרסומים מאת קבוצת המחקר של פרופ' תשובה תוארו היציבות הגבוהה ותהליך ההידרוליזה המוגדר של תרכובות הטיטניום-פנולט, וכן ההשפעות של גורמים מבניים על התנהגות הקומפלקסים. ההתנהגות הייחודית של קומפלקסים אלו אפשרה מעקב בסביבה מימית וחקר המנגנון.[6]
המחקר הפרה-קליני פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי.[7]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-2001 זכתה על עבודת הדוקטורט שלה בפרס שמידט.[2]
- ב-2001 זכתה על עבודת הדוקטורט שלה בפרס מקרן וולף.[2]
- ב-2003 זכתה במלגת אלון של המועצה להשכלה גבוהה.[2]
- ב-2009 זכתה במקום הראשון בתחרות המעבדה המצטיינת בתחום הבטיחות באוניברסיטה העברית.[8]
- ב-2009 זכתה במענק של המועצה האירופית למחקר, ה-ERC-StG במסגרת תוכנית FP-7, ובעקבותיו גם במענק ה-ERC-PoC, עבור פיתוח תרופות אנטי סרטניות יציבות וחסרות תופעות לוואי.
- ב-2016 זכתה במענק של המועצה האירופית למחקר, ה-ERC-CoG במסגרת תוכנית HORIZON 2020, עבור פיתוח מנגנוני הובלת תרופות ייחודיים על בסיס מבנים מולקולריים מותאמים, ובעקבותיו בעוד מענק של ERC-PoC נוכח הבטחת הפרויקט ותוצאות המחקר הפרה-קליני.[9]
- ב-2018 נבחרה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות על ידי העיתון ליידי גלובס.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עידית תשובה (באנגלית)- עידית תשובה, באתר ResearchGate
- עידית תשובה, באתר גוגל סקולר
- עידית תשובה באתר של האוניברסיטה העברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרופ' עידית תשובה, "חוקרים פרטיים": טיטניום הוא הג'וקר, באתר ynet, 11 בינואר 2020
- ^ 1 2 3 4 "האקדמיה הלאומית למדעים הקימה אקדמיה צעירה למדענים עד גיל 45". TheMarker. נבדק ב-2023-01-16.
- ^ 1 2 מינוי המועצה להשכלה גבוהה | מספר החלטה 1343, באתר GOV.IL
- ^ 1 2 פרופ' עידית תשובה נבחרה לתפקיד סגנית יו"ר המל"ג, באתר המועצ, 2022-05-17
- ^ 1 2 ליידי גלובס מציג: 50 המשפיעות 2018 - פרופ' עידית תשובה, באתר גלובס
- ^ פרופ' עידית תשובה, באתר young.academy.ac.il
- ^ ערוץ 7, הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש, באתר ערוץ 7, 2020-07-26
- ^ חדשות המוסד לבטיחות וגיהות, באתר www.osh.org.il
- ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, 2018-03-22