עין נטפים

עין נטפים
עין נטפים - השוקת.jpg
מיקום המעיין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אזור מחוז הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 29°35′49″N 34°52′59″E / 29.597014°N 34.883171°E / 29.597014; 34.883171
גישה למעיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עין נטפים - נביעת נטפי המים בין סדקי הסלע

עין נטפים (בערבית: ביר אל קטר או עין אל קטר[1][2]) הוא מעיין מים מתוקים בהרי אילת בערוץ נחל נטפים ליד הגבול עם מצרים. המעין נמצא כשבעה ק"מ צפונית לאילת סמוך לדרך היורדת לאילת. זהו המעיין היחיד הנובע כל השנה באזור הסמוך לאילת.

המעיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין נטפים נקרא כך כי המעיין נובע בטיפות[2]. זהו מעיין שכבה הנמצא בין שכבת חרסית אטומה למים מתחת לבין שכבת גיר למעלה דרכה מחלחלים המים וזורמים על גבי שכבת החרסית. בסלעי הגיר יש שרידים של מאובנים קדומים.

עין נטפים הוא מקור המים הטבעי היחיד בהרי אילת הנובע משך כל השנה ומשמש מקור מי שתייה לבעלי החיים בסביבה. המעין מרכז לתוכו בעיקר בשעות בין הערביים ובשעות החשיכה בעלי חיים השותים ממימיו, מים המתקבצים לתוך בריכת אבן קטנה. למעין באים בעלי חיים כמו יעלים, עיזים, שפנים, קוצנים, עופות כגון חצוצרן המדבר[3], גבתונים, וורדיות סיני. במים גדלה אצה פבוטית ומסביב טחבי עלים, שערות שולמית וליניאה משילה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות בעת נסיון ההתיישבות במקום, נובמבר 1950
עבודות בעת נסיון ההתיישבות במקום, נובמבר 1950

שרידים של דרך עולי הרגל המוסלמים מקהיר למכה, דרב אל חג', נמצאים בסמוך לאתר לאורך תוואי כביש 12. המקום נחפר ושוחזר על ידי בית הספר שדה אילת. המעיין השפיע גם על קביעת קו הגבול המערבי בין האימפריה הבריטית לאימפריה העות'מאנית, שהוא קו הגבול המודרני בין ישראל למצרים. כקילומטר צפון-מערבית למעיין נמצא מעבר הגבול נטפים.

בתחילת נובמבר 1950 נעשה ניסיון להקים התיישבות חקלאית בעין נטפים על ידי אנשי השירות החלוצי לישראל[4]. מצרים דרשה לפנות את המקום, ותחת לחץ האו"ם ישראל הסכימה לפנות את כוחות צה"ל, אך לא וויתרה על הזכות להתיישבות אזרחית[5]. עם זאת, ההתיישבות לא צלחה. בדצמבר 1964 החלו כוחות של חיל ההנדסה בסלילת כביש מאילת אל עין נטפים[6], במימון חלקי של עיריית אילת ומשרד התיירות[7]. במהלך העבודות נעשה שימוש ב-10 טונות של חומרי נפץ, ופונו 50,000 מ"ק של סלע. הדרך נפתחה לאחר כשלושה חודשי עבודה[7].

עד מלחמת ששת הימים היה בעין נטפים מוצב צבאי ישראלי, ומולו מוצב צבאי מצרי, בראס אל נקב הסמוכה לבקעת הירח.

בעקבות שיטפונות באזור בשנת 1968, סלע גדול שהדרדר הרס את השוקת באתר שנבנתה על ידי הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה[8].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין נטפים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל - כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 - עם הפנים אל הנגב, עמ' 21 - 26.
  2. ^ 1 2 ילקוט הפרסומים 668 (עמ' 1193), ‏6 במאי, 1959
  3. ^ עין נטפים, באתר iNature.info
  4. ^ ח. בן-עדי, עין נטפים אשר עם אילת, מעריב, 19 בנובמבר 1950
  5. ^ נציגי ישראל באו"ם הסכימו לפנות עין נטפים, חרות, 15 בנובמבר 1950
  6. ^ צה"ל יסלול כביש מאילת לעין-נטפים, מעריב, 17 בנובמבר 1964
  7. ^ 1 2 שפי גבאי, דרך חדשה לארץ האגדות, דבר, 15 במרץ 1965
  8. ^ אילת עדיין מנותקת בגלל שטפונות בערבה, מעריב, 27 בנובמבר 1968