עליזה הרץ-זומר

עליזה הרץ-זומר
**Alice Herz-Sommer**
	עליזה הרץ-זומר עם הפסנתרנית הרומניה לואיזה בוראק, לונדון 2010
	עליזה הרץ-זומר עם הפסנתרנית הרומניה לואיזה בוראק, לונדון 2010
לידה	26 בנובמבר 1903; פראג, ממלכת בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	23 בפברואר 2014 (בגיל 110); לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Alice Herz
מוקד פעילות	ישראל, צ'כוסלובקיה
תקופת הפעילות	1912–2014 (כ־102 שנים)
עיסוק	פסנתרנית, מורה למוזיקה
שפה מועדפת	צ'כית
כלי נגינה	פסנתר
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (28 בנובמבר 2010)
	פרופיל ב-IMDb

עליזה (אליס) הֶרץ-זוֹמֶר (באנגלית: Alice Herz-Sommer;‏ 26 בנובמבר 1903, פראג, ממלכת בוהמיה, אוסטריה-הונגריה (צ'כיה) – 23 בפברואר 2014, לונדון) הייתה פסנתרנית יהודייה ניצולת השואה. חייתה במולדתה בוהמיה (ולימים בצ'כוסלובקיה), מ-1949 בישראל ומ-1986 ועד מותה בלונדון.

קורות חיים

עליזה הרץ נולדה ב-1903 יחד עם אחותה התאומה מריאנה לסופי ופרידריך הרץ, תעשיין, בעיר פראג, בירת ממלכת בוהמיה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בירת צ'כיה). במשפחה היהודית המתבוללת דוברת הגרמנית היו חמישה ילדים. מגיל צעיר החלה לנגן בפסנתר והייתה לפסנתרנית ידועה, שאף ניגנה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית הצ'כית. הסופר פרנץ קפקא התארח בבית הוריה מדי פעם והיה חבר טוב של פליכס ולטש, שנישא מאוחר יותר לאחותה, אירמה. נישאה ב-1931 למוזיקאי ליאופולד זומר, שהיה כנר מוכשר, אם כי לא עסק בנגינה כמקצוע. ב-1937 נולד בנם, שטֶפַן (לימים רפאל).

כאשר פלשה גרמניה לצ'כוסלובקיה במרץ 1939, עזבו רוב משפחתה וחבריה לארץ ישראל; עליזה וליאופולד שקלו לעלות לארץ ישראל, אך לא עשו זאת בגלל האחריות שהרגישה עליזה כלפי אמה החולה, בגלל הדאגה לעתידו של בנם ובגלל חוסר כסף. אחיותיה מריאנה, אירמה ומשפחותיהן הצליחו לצאת מפראג בליל כניסתו של היטלר. ב-1942 נשלחה האם, בגיל 72, לטרזיינשטאט ואחר כך לטרבלינקה, שם נספתה. כעבור שנה, ב-1943, נשלחה עליזה עם בעלה ובנה לטרזיינשטאט.

כשגילו הגרמנים במחנה כי היא פסנתרנית ידועה, הטילו עליה לנגן בקונצרטים במחנה. זומר הסכימה כדי להגן על בנה שטפן, אך בעלה נשלח באוקטובר 1944 לאושוויץ ואחר כך לדכאו, שם מת. אחרי שחרור המחנה במאי 1945 חזרה זומר לפראג, ובמרץ 1949 עלתה לישראל והצטרפה למשפחתה בירושלים, שם הייתה למורה בקונסרבטוריון. אחותה התאומה, מריאנה, נישאה לאמיל אדלר. בנה עברת את שמו לרפאל, היה לצ'לן מפורסם ועבר לגור בלונדון, וב-1986 הצטרפה אליו זומר. הבן רפאל נפטר ב-2001 במהלך סיור בישראל.^[1]

ב-2005 הופק סרט דוקומנטרי על חייה בשם "מגיהנום לגן עדן". ב-2011 יצא סרט על אודותיה בשם "Alice Dancing Under the Gallows".^[2] הייתה דוברת אספרנטו ופעילה בתנועה.^[3]

בשנותיה האחרונות חייתה זומר בלונדון, והוסיפה לנגן ולהיות פעילה. נחשבה לניצולת השואה המבוגרת ביותר, אך בהמשך התברר כי ישראל קרישטל, ניצול שואה והגבר המבוגר בעולם, נולד לפניה.

נפטרה ב-23 בפברואר 2014, בגיל 110. הותירה אחריה שני נכדים.

ב-2014 סרט דוקומנטרי קצר שנעשה על חייה "The Lady in Number 6: Music Save My Life"‏ (2013),^[4] זכה לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הדוקמנטרי הקצר,^[5]^[6] שבוע בדיוק לאחר מותה.

ראו גם

תזמורת הנשים באושוויץ

לקריאה נוספת

Melissa Müller, Reinhard Piechocki, A Garden of Eden in Hell: The Life of Alice Herz-Sommer; translated by Giles MacDonogh, London: Pan Books, 2007. (התפרסם בהמשך בשם Alice's Piano)
Caroline Stoessinger, A Century of Wisdom: Lessons from the Life of Alice Herz-Sommer, the World's Oldest Living Holocaust Survivor, New York: Spiegel & Grau, 2012.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עליזה הרץ-זומר בוויקישיתוף

עליזה הרץ-זומר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עליזה הרץ-זומר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ב. רון, הערות של מאזין | הפסנתרנית עליזה הרץ, דבר, טור 1, 1 בספטמבר 1950
תמר איש שלום, גילי ברוש, הפסנתרנית: בת 105 שרדה את השואה בזכות הפסנתר, באתר mako,‏ 21 באפריל 2009
עופר אדרת, הפסנתרנית אליס הרץ-זומר מספרת על קפקא, הנאצים ואיך בנתה את חייה בשלוש מדינות, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
עדנה מור (זיצ'ק), עליזה הרץ-זומר, באתר בית טרזין, מרץ 2010 (הכותבת היא תלמידתה לשעבר)
ניצולת השואה המבוגרת בעולם אופטימית גם בגיל 110: "החיים יפים", סרטון באתר יוטיוב, ערוץ 2 (חברת החדשות – רשת), 7 באפריל 2013
סרטונים בערוץ של ראיונות עם אליס זומר, באתר יוטיוב
מיכל מרגלית, ניצולת השואה המבוגרת בעולם הלכה לעולמה, באתר ynet, 23 בפברואר 2014
עליזה הרץ-זומר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

Alan Rusbridger, 'Life is beautiful', The Guardian, 13 December 2006
Holocaust survivor Alice Herz Sommer playing piano, The Guardian, 13 June 2010
"Alice Herz Sommer," Heart and soul, BBC World Service, 5 December 2011

הערות שוליים

^ על בנה ראו: יפעת נבו, הערב עם: הצ'לן רפאל זומר: הנגינה כסם חיים, מעריב, 6 בפברואר 1972 (ראיון); Louise Greenberg, Obituary: Raphael Sommer: Cellist whose musical flair survived a concentration camp, The Guardian, 28 November 2001.
^ אתר הסרט.
^ Shingo Shibata, Phoenix: letters and documents of Alice Herz - the thought and practice of a modern-day Martyr, 9 paĝo 16, 1976, Amstersamo, eld.Grüner, ISBN 90 6032 027 1
^ אתר הסרט; "The Lady In Number 6", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
^ מערכת mako תרבות, ‏ניצולת השואה המבוגרת ביותר מועמדת לאוסקר, באתר ‏מאקו‏, 17 בפברואר 2014
^ http://www.haaretz.com/culture/arts-leisure/1.577630

[1] על בנה ראו: יפעת נבו, הערב עם: הצ'לן רפאל זומר: הנגינה כסם חיים, מעריב, 6 בפברואר 1972 (ראיון); Louise Greenberg, Obituary: Raphael Sommer: Cellist whose musical flair survived a concentration camp, The Guardian, 28 November 2001.

[2] אתר הסרט.

[3] Shingo Shibata, Phoenix: letters and documents of Alice Herz - the thought and practice of a modern-day Martyr, 9 paĝo 16, 1976, Amstersamo, eld.Grüner, ISBN 90 6032 027 1

[4] אתר הסרט; "The Lady In Number 6", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).

[5] מערכת mako תרבות, ‏ניצולת השואה המבוגרת ביותר מועמדת לאוסקר, באתר ‏מאקו‏, 17 בפברואר 2014

[Documentary_on_oldest_Holocaust_survivor_wins_Oscar-6] ttp://www.haaretz.com/culture/arts-leisure/1.577630

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]